מלחמת המט"ח: האוצר יטיל מס על ספקולנטים
המאבק בסוחרי הכסף מחו"ל, שרוכשים שקלים כדי ליהנות מהריבית הגבוהה בישראל - עולה מדרגה. לראשונה, מצטרפת ממשלת ישראל, דרך משרד האוצר, למאבק של הנגיד. תפעל לביטול הפטור ממס על סוחרים מחו"ל שקונים שקלים
הנגיד כבר לא לבד. משרד האוצר מצטרף היום (ה') למאבק שמנהל בנק ישראל בהתחזקות השקל ומודיע כי יפעל לביטול הפטור ממס לסוחרי כסף מחו"ל שקונים שקלים מבנקים ישראליים.
"בעקבות התגברות כניסת המט"ח לישראל בשל פערי הריביות, שר האוצר יפעל לביטול הפטור ממס למשקיעי חוץ על רווחים מהשקעה במק"מ ובאג"ח ממשלתיות", נמסר ממשרד האוצר. ההחלטה נופלת רק שבוע לאחר שנגיד בנק ישראל נקט בשני צעדים חריפים להרגעת שוק המט"ח, אשר הולך והופך לאחת הדאגות המרכזיות של האמונים על יציבות המשק.
כיום, על פי הוראות החוק, משקיעים זרים פטורים מתשלום מס על רווחים הנובעים מהשקעות במק"מים המונפקים על ידי בנק ישראל ובאגרות חוב המונפקות על ידי החשב הכללי. פטור זה ניתן מתוך כוונה לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי ואלמלא היה ניתן, היו אותם רווחים חייבים במס בשיעור של 15%.
יחד עם זאת, קיים חשש כי הפטור מנוצל על ידי אלה שזכו לכינוי "ספקולנטים", כלומר, אנשי עסקים שרוכשים מלווים קצרי מועד (מק"מ) ואגרות חוב קצרות טווח של ישראל על מנת ליהנות לזמן קצר מהריבית, אשר גבוהה היום בכשני אחוזים מהריבית באירופה ובארה"ב, לגרוף רווחים מהירים ולהמשיך הלאה.
ביטול הפטור, שטעון מהלך של חקיקה, צפוי להקטין במידת מה את האטרקטיביות של רכישת המק"מים ואגרות החוב הקצרות על ידי תושבי החוץ, ובכך לצמצם את רכישת השקלים ובזאת להחליש את המטבע. רשות המסים תגבש הצעת חוק אשר תובא לאישור הממשלה ולאחר מכן לכנסת.
"בנק ישראל לא אמר את המילה האחרונה", אמר מקור בבנק המרכזי לפני שבוע, לאחר שהנגיד הודיע כי כל עסקה קצרת טווח של אזרח חו"ל בהיקף הגבוה מ-10 מיליון שקל ליום תדווח לו. הצעד שננקט אז נועד כדי לסמן שחקנים בשוק המט"ח למטרות עשיית רווח לטווח קצר.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
בבנק ישראל כבר מוטרדים זמן רב מהתופעה הזו. פעולתם של ה"ספקולנטים" גורמת להתחזקות של השקל מול הדולר והאירו, מעבר לשיעור הטבעי שמכתיבה הצמיחה הגבוהה יחסית של המשק הישראלי. בעקבות התחזקות השקל, נפגעים רווחיהם של הייצואנים הישראלים, אשר משלמים על הוצאותיהם בשקלים ומרוויחים על סחורתם בדולר ואירו. הפגיעה ברווחי הייצוא עשויה לגרום להאטה במשק הישראלי ולפיטורים - כך שהתהליך שהחל בצמיחה גבוהה ומעבר חלק יחסית של המשבר העולמי - עשוי להסתיים בשקיעה מחודשת במיתון.
המלחמה בהתחזקות השקל - הצעדים שננקטו עד כה:
- פישר לא עוצר: מטיל גזרה נוספת על שוק המט"ח
לפני כשנתיים החל בנק ישראל בצעד הראשון למאבק בהתחזקות השקל - מדי יום רכש הנגיד דולרים ויצר ביקוש מדומה למטבע האמריקני, ששמר על ערכו מול השקל. עם הזמן נפגעה האפקטיביות של צעד זה ולאחרונה החל סטנלי פישר לנקוט צעדים ישירים יותר.
בתחילה, כאמור, קבע כי כל עסקה קצרת טווח במט"ח של בנק ישראלי, תדווח: מגובה של 10 מיליון שקל ליום עבור תושב חו"ל ומגובה של 10 מיליון דולר ליום עבור תושב ישראל. למחרת, הודיע הנגיד כי כאשר יפקידו הבנקים הישראלים בבנק המרכזי שקלים שנרכשו על ידי תושבי חו"ל, במסגרת עסקאות קצרות טווח להמרת מט"ח, 10% מהסכום המופקד לא יהנה מריבית בנק ישראל. כעת מגיע צעד מגביל נוסף - הפעם מכיוון משרד האוצר.
חשוב לצין כי המאבק של ממשלת ישראל בהתחזקות השקל הוא חלק ממאבק כולל שניטש בשנה האחרונה בעולם ושזכה זה מכבר לכינוי "מלחמת המטבעות". במסגרת מאבק זה, פועלות מדינות רבות באמצעים "יצירתיים" על מנת לגרום לתיחות בשער המטבע שלהם וכך להעלות את גובה ההכנסות מייצוא.
בועידת ה-G20 האחרונה, שנערכה בסיאול, דנו שרי מדינות העולם בתופעה וקראו "להימנע מ'פיחות תחרותי' של מטבעות". קרן המטבע הבינלאומית מונתה כדי לבדוק את התופעה ולנסח כללים שיימנעו חסמי סחר.
לפנייה לכתב/ת 
