ציפור צבעונית במיוחד ששרה חזק? זה לבן החזה

כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו. פרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים מאפשר לכל אחד מאיתנו להקדיש לכך כ-20 דקות ולסייע בכך, אז כדי שתוכלו להשתתף ולזהות את המינים השונים בחצרות ובגנים הסמוכים לביתכם, נמשיך בהצצה יומית לעולם של כל אחד ואחד מהם. 

הפעם נחשף לעולמו של השלדג הנפוץ בישראל: שלדג לבן חזה הנקרא גם לבן-חזה, שבולט בצבעיו העזים ובקולו החזק. ראשו ובטנו חומים, ונוצות גבו וכנפיו בגוון תכול-טורקיז עז, שבולט במיוחד בעת המעוף. בחזהו מתבלט כתם לבן גדול שהעניק לו את שמו.

‏ (צילום: ברוך אלרט)

1

2

3

4

5

6

7

גוף השלדג מכונס, הצוואר קצר, הראש גדול, והמקור ארוך, חזק ומחודד. רגליו קצרות וחלשות, וכוללות 4 אצבעות, ששתיים מהקדמיות מאוחות בדרך כלל. כנפו קצרה ורחבה למדי.

הזכר והנקבה דומים במראה החיצוני וחיים יחד בטריטוריה קבועה ובזוגיות מונוגמית ארוכת שנים. רוב הזמן הם נוהגים לעמוד בעמדות תצפית נישאות קבועות בנחלתם: ענף, חוט חשמל, כלונס גדר או פינת גג ומשם הם עטים על טרפם.

מחוץ לעונת הקינון, לבן החזה שקט כמעט לחלוטין, אך מתחילת עונת הקינון בחודש מרס, מרבה הזכר להשמיע מעמדות תצפית גבוהות סלסול חיזור הרמוני שעצמתו מהחזקות בקולות העופות בארץ.

שירת הזכר של לבן החזה 

קול נוסף מושמע על ידי שני המינים והוא קריאות קצובות וצרחניות בעלות תו אחד או תו כפול. 

השלדגים ניזונים מטרף, אותו הם בולעים בשלמות. טרף קטן נבלע תוך כדי מעוף אך טרף גדול יותר נישא למעין שולחן אכילה בנחלה שלו, שם הוא מוטח בעודו מפרפר ונבלע לאחר ששותק. השיירים שלא מתעכלים נפלטים כצנפות המתפוררות עד מהרה.

מזונו מגוון - ליד מקורות מים הוא ניזון מדגים, ראשנים ודו חיים בוגרים כאילניות וצפרדעים. הרחק ממקורות מים תפריטו משתנה וכולל ערצבים, זוחלים כמו זיקיות, חומטים ונחשים, סרטנים, חגבים וחיפושיות, ואפילו אפרוחי חוגלות וציפורי שיר כמו פשוש, דרור, חוחית ו אדום חזה. הוא גם צד מכרסמים כמו עכברי בית ונברנים, בעיקר כשהוא מביא מזון לגוזליו.

טריפת חרדון קטן

מחולות חיזור

בתקופת הקינון, שמתחילה באמצע חודש מרס ונמשכת עד ראשית אוגוסט, משלימים אחדים מהזוגות שני מחזורי קינון. הקן נחפר כמחילה אופקית בקיר עפר: גדות של ברכות דגים, מצוק כורכר, שולי כביש, קיר של מחצבת עפר ועוד. לעתים מתנחל לבן החזה בקן נטוש של שרקרק.

כל זוג דוגר לעצמו בדרך כלל, אך באזורים שקשה למצוא אתרים מתאימים לקינון, אפשר למצוא קנים במרחק של מטרים אחדים זה מזה. לבני החזה שבים בדרך כלל לדגור באותה מחילה שנה אחר שנה. אפשר לדעת אם מחילה נמצאת על פי שיירי מזון ליד פתחה ועקבות רגליים משני צדי פתחה.

גובה פתח הקן ממוקם כמטר או שניים מעל פני השטח, אך לעתים מסתפק לבן החזה גם בגובה של עשרות סנטימטרים בלבד. שני בני הזוג משתתפים בחפירת המחילה וגורפים את האדמה הנחפרת החוצה ברגליהם.

שלדגים חופרים מחילה ושרים

תוך כדי חפירה מבצעים שני בני הזוג טקסי חיזור ססגוניים: הם פורשים את כנפיהם, מותחים את צווארם ומשמיעים קולות צהלה מהירים. לפעמים הם עפים זה אחר זה ומשמיעים צרחות רמות ביותר.

החפירה נמשכת כ-6-5 ימים ובסופה מתקבלת מחילה בקוטר של כ-7 ס"מ ובעומק של 150-50 ס"מ. בקצה שלה היא מתרחבת לחדר בקוטר של 20 -15 ס"מ, המשמש כתא הקינון. הוא אינו מרופד. 

מחול חיזור

שני ההורים דוגרים במשמרות החל מהטלת הביצה הראשונה. ההטלה מתרחשת לאחר 20-18 יום, וכוללת 6-4 ביצים. עגלגלות עם קליפה לבנה חלקה ומבריקה. 

הגוזלים, שבוקעים סומים ועירומים, נשארים בקן כ-20-18 יום. עם הזמן מצטברים בחדר הקינון שיירי מזון וצנפות המשמשים כריפוד ומדיפות לעיתים ריח ריקבון למרחוק.

צרחותיהם של השלדגים מגיעות לשיאן ביום פריחת הגוזלים מהקן. ההורים ממשיכים להאכיל אותם למשך שבועות אחדים נוספים, וקולות ההאכלה הטיפוסיים ממשיכים להישמע למרחוק.

חיזור והזדווגות

חפשו אותו בפארק

לבן החזה נפוץ מתאילנד והודו עד לחופי טורקיה, כל אוכלוסיותיו יציבות, אך הוא עשוי לשוטט בחורף. באירופה הוא לא מצוי. בשנות ה-30 הוא נמצא בארץ רק ליד מקווי מים בעמק החולה, לאורך חופי הכינרת והירדן, והיה מזדמן לאזור החוף רק בחורף.

מאז הוא הרחיב את תחומיו לכל העמקים בחבל הים תיכוני ואף עלה לתחומי ההרים והגיע לאילת. כיום הוא מצוי ליד גופי מים שונים כגון ביצות, ברכות דגים, תעלות ושדות לחים, אך הוא מרבה להימצא גם הרחק מכל מקווה מים, בנופים כפריים, מטעים דלילים, גינות נוי ופארקים בעיר ושדות שלחין שבשוליהם צומחים עצים.

בנוסף ללבן החזה, משפחת השלדגיים מונה מין יציב נוסף: הפרפור העקוד (Ceryle rudis) שצבעו שחור לבן.

‏ (צילום: ברוך אלרט)

1

2

3

4

5

6

7

מין שלדג נוסף שחולף וחורף בישראל, הוא השלדג הגמדי (Alcedo atthis). קל להתבלבל בינו לבין לבן החזה, בגלל שלשניהם צבעי טורקיז בוהקים. עם זאת, השלדג הגמדי קטן בהרבה.

‏ (צילום: ברוך אלרט)

1

2

3

4

5

6

7

בסין, נוצותיו של לבן החזה שימשו להכנת קישוטים, ועורו ונוצותיו הצבעוניות יוצאו מדרום-מזרח אסיה כקישוטים.  

את השם העברי שלדג – חידש ח.נ. ביאליק. מקור השם הלועזי של משפחת השלדגים - Alcedinidae הוא באגדה יוונית על אלקיוני, אשתו של קיאוכס מלך תסליה, שטבע בים. אלקיוני האוהבת קפצה אל גווית בעלה כשלפתע צמחו לה כנפיים, היא הפכה לעוף והמריאה. עוף זה הוא האלקדו או האלסדו .

מקור השם המדעי של לבן החזה, Halcyon smyrnensis הוא בטורקיה, על שם העיר סמירנה - שמה היווני של איזמיר. שמו האנגלי הוא White-throated Kingfisher ובערבית הוא נקרא אלסמאק אביַד אלסאדר.

הצצות נוספות לציפורים שחיות ליד הבית:

• הטבע הישראלי תחת התקפה: העורבים מתרבים
• עצמאי בשטח: הפרוש הזכר בורח לנקבה
• אפרוחים בסכנה: אנפית הבקר רעבה
  

הכתבה נכתבה בסיוע המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית . רוצים לשמור על ציפורי הבר שבסביבתנו ולבדוק האם העורבים התרבו באזור מגוריכם? השתתפו בפרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות, שיתקיים עד ה-8.2.2014. למידע נוסף הקליקו כאן