אקרובטיקה חייתית: מעוף הזרזירים בסכנה

כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו. זה השבוע האחרון של פרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים, המאפשר לכל אחד מאיתנו לסייע בכך. כדי שתוכלו להשתתף ולזהות את המינים השונים בחצרות ובגנים הסמוכים לביתכם, נמשיך בהצצה יומית לעולם של כל אחד ואחד מהם.

הפעם נכיר את הזרזיר המצוי, שמצוי בארץ בלהקות רעשניות וגדולות המבצעות תרגילי מעוף מרהיבים לקראת ערב. הוא נחשב למהיר בציפורי אירופה, ומהירותו תעופתו מגיעה קרוב ל-80 קמ"ש. במעופו חותר הזרזיר במהירות בכנפיו ולאחר מכן גולש בכנפיים פרושות המעניקות לו צלילית של משולש.

מופע התכנסות לינת זרזירים במאגר עין חרוד

הזרזיר המצוי שייך למשפחת הזרזיריים (Saturnidae) - קבוצה של ציפורי שיר הקרובה לעורבים. בנוסף אליו קיימים בארץ שני מינים ממשפחה זו: זרזיר ארבה והטריסטרמית, כשלאחרונה נוספו שני מיני זרזירים פליטי תרבות: המאינה המצויה והזרזיר הבורמזי.

אורכו של זרזיר בוגר הוא 21.5 ס"מ בממוצע, מוטת כנפיו כ-40 ס"מ ומשקלו 70-100 גרם. בחורף צבעו שחור מתכתי מנוקד בלבן, אך במהלך העונה הקרה נשחקים קצות הנוצות המנוקדים כך שלקראת האביב עוטים הזרזירים לבוש שחור אחיד, מבהיק בברק ירוק-סגול ארגמני. המקור ארוך וישר, שחור בחורף ומצהיב באביב. הזכר והנקבה דומים אך הזכר גדול יותר.

‏ (צילום: דובי קלעי)

1

2

3

4

5

6

7

אתר לינה באמצע העיר

במשך היום ניתן בדרך כלל לראות את הזרזירים הולכים בשדות. בערב הם לנים על עץ צפוף עלווה או חושת קנים. בדומה לנחליאלים, הזרזירים נוטים בדרך כלל למקם את אתרי הלינה שלהם בעצים שמצויים במרכזה של עיר.

לקראת השינה, ממש על סף החשיכה, נוהגים הזרזירים להתלהק ולבצע תרגילי אירובאטיקה מרהיבים במשך כ-5-10 דקות, בסיומם הם צונחים אל אתר הלינה.

תפקידם של תרגילי המעוף אינו ברור אך יש סברה שהתופעה נועדה ליצור משבי רוח כדי לבלבל ולהרחיק טורפים, בעיקר את הבז הנודד, שהנוהג לארוב להם ליד אתרי הלינה.

בז נודד תוקף להקת זרזירים

בשירתו משלב הזרזיר חיקויים של ציפורים אחרות וקולות שונים מהסביבה שלו, כמו חריקת דלת וקרקור תרנגולת. זרזירים בשבי אף לומדים לבטא מילים וקולות אנושיים.

זרזיר מחקה קולות אנושים

הזרזירים הם אוכלי כל. בקיץ, כאשר הם שוהים באירופה, הם אוכלים בעיקר חרקים. משום כך  תועלתם מרובה והאיכרים נוהגים לבנות להם ארגזי קינון בגנים.

בישראל, בה הם שוהים במהלך החורף, הזרזירים גורמים לנזקים רבים מכיוון שהם מלקטים זרעים ונבטים מהקרקע, ומלקטים מזון הניתן לבהמות ברפתות ובדירים. עם זאת, מאחר שהם אוכלים גם חרקים שמזיקים לחקלאות כמו חלזונות יבשה, חיפושיות, חידקניות ויקרוניות - נזקם מתקזז מעט. 

להקת זרזירים אוכלת מזרעי עץ

אוכלוסייה בסכנה

הזרזיר נפוץ באסיה ובמרבית אירופה. הוא יובא גם לאמריקה ולאוסטרליה, שם הפך לפולש. הוא חי באזורים בעלי אקלים מגוון - משולי הקוטב דרך ערבות עם אקלים ממוזג ועד אקלים ים תיכוני. בעיקר הוא מצוי בשפלות, רמות נמוכות ובהרים עד לגובה של 800 מטר המכוסים בחורשים פתוחים, שולי יערות נשירים, וכן באזורים סלעיים לאורך חופים, מטעים וכרי מרעה ואף במרכזי ערים.

בסתיו הוא נודד לדרום אירופה, אפריקה והמזרח התיכון, וכן לסעודיה לאירן וחלקים בהודו. בישראל הוא אינו מקנן, אלא רק מבקר במהלך החורף ונשאר בכל חלקי הארץ. 

לפני כ-20 שנה, אוכלוסיית הזרזירים ששוהים בחורף בישראל מנתה כ-15 מיליון פרטים, שהסבו נזק רב לחקלאות. מספריהם ירדו משמעותית עם השנים מסיבות שאינן ידועות, אך יש סברה כי הירידה קשורה לאסון צ'רנוביל שארע בשנת 1986, או לשינויים באופי החקלאות שהפכה אינטנסיבית יותר. 

גם בצפון אירופה ניכרת תופעת התמעטות הזרזירים, ובמדינות מסוימות כמו אנגליה הם התמעטו עד כדי כך, שהם הוכרזו כמין בסכנת הכחדה. נתוני טיבוע גילו שרוב הזרזירים בארץ הם מהחלק האירופי של ברית המועצות ויתכן שהירידה במספריהם בארץ קשורה לירידה במספריהם בארצות מוצאם. 

בארצות בהן הוא מקנן, הוא דוגר במגוון רב של חורים ומחילות טבעיות או מלאכותיות, כמו חורי נקרים ומחילות של ארנבונים ואף בבניינים וגשרים ושאר מעשי אדם. הקן הוא מבנה מרושל דמוי סלסילה, הבנוי בחורי עצים ובנקיקי סלעים, כמו גם בתיבות קינון ובמבנים מלאכותיים. צבע הביצים מבהיק וצבען תכול טורקיז. חלוקת התפקידים בין המינים שוויונית - שני בני הזוג בונים, דוגרים ומאכילים את הגוזלים בחרקים ובפירות.

זרזירים במקורות

השם זרזיר מופיע בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר משלי ל': "זרזיר מתנים או תיש", במובן של זריז ומהיר מאוד. 

בלשון חכמינו הוא מין עוף שמופיע מספר פעמים: "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבלי, בבא קמא צ"ב, ב') (חולין ס"ה א') - הכוונה היא כי הזרזיר נוהג להסתופף ליד העורב ולכן הוא טמא כמוהו למאכל.  במקום נוסף מצוין כי "אין שני זרזירים ישנים על דף אחד" (בראשית רבה ע"ה ד').

שמו המדעי של הזרזיר הוא Sturnus vulgaris. באנגלית הוא נקרא Starling  ובערבית - זרזור.

להצצות נוספות לציפורים שלידנו:

• ציפור צבעונית במיוחד ששרה חזק? זה לבן החזה
• אפרוחים בסכנה: אנפית הבקר רעבה
• עצמאי בשטח: הפרוש הזכר בורח לנקבה
  

הכתבה נכתבה בסיוע המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית . רוצים לשמור על ציפורי הבר שבסביבתנו ולבדוק האם העורבים התרבו באזור מגוריכם? השתתפו בפרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות, שיתקיים עד ה-8.2.2014. למידע נוסף הקליקו כאן