מהצימר לבית המשפט – כש"גן העדן" מאכזב

חורף, קר, יורד גשם בחוץ. מה יכול להיות נעים ונחמד יותר מלבלות חופשה בת כמה ימים בצימר מבודד באיזשהו ישוב פסטורלי בצפון הארץ? התמונות באינטרנט נראו מזמינות- מיטת אפיריון, קמין במרכז החדר, סלסלת פירות, ג'קוזי רחב ידיים. הרומנטיקה מבצבצת מכל פינה. אבל, האם המציאות שונה? האם התמונות באתר האינטרנט מזכירות הכל חוץ מאת הצימר שקיבלתם? ואם תרצו לבטל את ההזמנה - האם זה יהיה מוצדק או שמא כספכם ירד לטמיון?

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

לפניכם תביעות של נופשים מאוכזבים, שקיבלו צימר מוצלח הרבה פחות מזה שציפו לו. על הפער בין מה שרואים באינטרנט לבין מה שרואים בפועל.

הצימר הריח כמו אורווה

בית המשפט לתביעות קטנות בקרית שמונה דן בתביעה של צעירה ירושלמית, אשר ביקשה לשכור צימר לסוף שבוע במושב דלתון עבורה ועבור בן זוגה וחבריהם מבעלת צימר בשם איילת שמקה. ב-17 באפריל 2009 עבר ההסכם לחתימת התובעת, כאשר על פי גרסתה, היא אמרה לבעלת הצימר כי לא תחתום על ההסכם עד שתראה את הצימר במו עיניה.

כאשר הגיעו התובעת, בן זוגה וחבריהם לצימר, החליטה התובעת כי הצימר לא עונה על דרישותיהם ואינו תואם למה שראו באינטרנט. בנוסף טענה התובעת כי הצימר היה נראה כמו אסם או אורווה, וריח בעלי החיים שעלה ממנו היה קשה לה כיוון שהייתה בהיריון, ועל כן היא לא יכלה להישאר שם.

התובעת הציעה לבעלת הצימר פיצוי של 100 דולר, אולם בעלת הצימר סירבה, ולאחר מכן חייבה את כרטיס האשראי של התובעת ב-1000 שקל. בסופו של יום, התובעת לא השתמשה בצימר וחזרה לירושלים כלעומת שבאה. התובעת התלוננה בפני ביהמ"ש על כך שבעלת הצימר חייבה אותה במלוא הסכום על אף שלא קיבלה כל תמורה.

בעלת הצימר טענה מצידה, כי ההסכם הועבר בפקס לתובעת, אך היא לא החזירה אותו חתום מסיבה טכנית בלבד (היא כבר לא הייתה במשרד ולא יכלה לשלוח בחזרה את הפקס). בכל מקרה, בעלת הצימר טענה, כי היא שמרה את הצימר לתובעת והכינה אותו לשימושה ולשימוש שאר בני לווייתה.

השופט מרדכי נדל קבע כי מצד אחד התובעת ובני לווייתה לא עשו שימוש בצימר ולא קיבלו תמורה, אך מצד שני בעלת הצימר ניזוקה, שכן היא לא השכירה את הצימר לאחרים, משום שלא ידעה שהתובעת ובני לווייתה "יוותרו" עליו. השופט הוסיף, כי מאחר שהתובעת לא חתומה על ההסכם בינה לבין בעלת הצימר, לא ניתן לחייב אותה במלוא הסכום. על כן, הורה השופט לבעלת הצימר להשיב לתובעת 500 שקל. (ת"ק 5391-09-09 שמש נ' שמקה).

הצימר לא תאם את התיאור באינטרנט

מקרה אחר, הממחיש את הפער בין ההבטחות באינטרנט למציאות, נדון בביהמ"ש לתביעות קטנות בחדרה. בני זוג הזמינו צימר בפקיעין במקום הנקרא "סוויטות רומיה" באמצעות אתר באינטרנט. כשהגיעו למקום, פגשו את הנתבע - בעל הצימר, אשר הציג בפניהם את חדר השינה והסלון. לאחר מכן בוצעה העסקה במשרד של בעל הצימר, ובני הזוג שילמו סכום של 800 שקל כפי שסוכם.

אולם בהמשך, לטענת התובעים, כשנכנסו ל"צימר" גילו ליקויים שהתבטאו בכך שלא היו מים חמים בג'קוזי, היו בו חרקים, רצפת האבן בסמוך לג'קוזי הייתה שחורה ונדף ריח רע מהשירותים. עוד טענו התובעים, כי הצימר וסביבתו היו מוזנחים ולא נקיים. בשל הליקויים הנטענים החליטו התובעים לעזוב את המקום לאחר ששהו בו כ-40 דקות.

סגן הנשיא אביהו גופמן קבע כי טרם החלטת התובע לעזוב עם חברתו את המקום, היה עליו לתת לבעל הצימר פרק זמן סביר לתיקון הליקויים ולא לעזוב לאחר 40 דקות ללא הודעה על כך. כן נפסק, כי אילו התובע היה נכנס לחדר האמבטיה ולשירותים לפני ש"סגר" את העסקה, הוא היה יכול להעמיד את בעל הצימר מיידית על הפגמים ואולי אף לא לשלם ולעזוב את המקום.

עם זאת, נקבע כי התובעים עזבו את המקום בלי שניצלו את חופשתם, ונראה שאכן הסוויטה שניתנה להם לא תאמה את הציפיות שעלו מאתר האינטרנט. בשל כך, השופט החליט לחייב את בעל הצימר לשלם לתובעים את הסכום ששילמו עבור הצימר- 800 שקל. השופט החליט שלא לפסוק פיצוי נוסף, לאחר שקבע שגם התובעים נושאים בחלק מהאחריות.

(ת"ק 15845-12-09 שבת ואח' נ' פינטו)

סיכום

מסתבר, כי לינה בצימר לא תמיד תחרת בזיכרונם של נופשים כחוויה חיובית. אף אדם שיוצא לנופש לא רוצה להגיע לצימר שתואר כ"חלומי", "רומנטי" ו"מפנק" ולגלות שהפער בין התיאורים לבין המציאות מעולם לא היה גדול יותר ובלתי ניתן לגישור.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות