זה לא גלנט זה החור שבגדר

לפני כמה ימים התקיים דיון באולם ג' של בית המשפט העליון, בעתירות של שתי משפחות בישראל, האחת של משפחה ערבית והשנייה של משפחה יהודית (הבעל אף שירת ביחידה קרבית, אלא מה - בעל נכות נפשית) כנגד אי קבלתן ליישוב קהילתי. בראש ההרכב ישבה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. במשך כשעתיים התקיים דיון שעסק בקבלת העותרים ליישובים, שברור להם שחלק מחבריהם אינם רוצים לראותם כשכנים.

משעמם אה? תקשיבו טוב! יש כאן סיפור מרתק שקשור לכל אחד ואחת מאיתנו ולכמעט רמטכ"ל אחד, שכבר הפסיד את הכסא בגלל השעמומון הזה. רבבות מילים ועשרות מאמרים כבר נכתבו ועוד יכתבו על פרשת גלנט. אך בשורה התחתונה, גלנט

 הפסיד את המינוי, כי כאשר נתבקש להצהיר על מהלכים שעשה ביחס לקרקע ציבורית, הוא הגיש מסמכים שאינם רק האמת וכל האמת.

אז זהו שהוא לא לבד ובטח לא היחידי, ולמען הסר ספק, כותב שורות אלה אינו מבקש להכשיר מחדש את המינוי או להצדיק את מעשיו. נהפוך הוא, אני מצפה מגלנט כמו מכל מי שהוא בעל תפקיד בכיר במקומותינו להקפדה יתרה על טוהר מידות וטוהר מעשיו. אבל הוא לא לבד ואלפי מסמכים שלא היו כולם אמת זרמו כבר בין אזרחי ישראל למינהל מקרקעי ישראל, רק כדי להכשיר מהלכים שחוקיותם או כשרותם היתה מפוקפקת.

ומדוע? כי מערכת החוקים והתקנות של מינהל מקרקעי ישראל אינה נאכפת ואינה מטופלת בהקפדה, כאשר מדובר ביקיריה של המדינה ובנתינת קרקעות לאזרחים יהודיים, גם אם הדבר בא על חשבון אזרחים יהודים אחרים או רחמנא ליצלן מי שאינם יהודים.

גלנט לא לבד

כבר זמן רב שרשויות משפטיות במדינת ישראל מאותתות לגורמים המיישבים על אי סדרים ונהלים פגומים בתהליכי רישום ונתינת קרקע ביישובים קהילתיים ובאגודות שיתופיות בכלל, אך העגלה ממשיכה להתקדם כל פעם תוך הפגנת יכולות רטוריות ומשפטיות שלא היו מביישות את טובי הלוליינים בקרקס מדראנו. מה שעשה גלנט הוא מהלך רגיל למדי למי שמכיר את המציאות המתקיימת במאות יישובים חקלאיים במדינת ישראל, בהם המגעים מול המינהל - האחראי לקרקע של כולנו - מתקיימים בקריצה, ברמיזה, ובעצימות עין כשצריך.

כדי להמשיך ולמנוע מגורמים "בלתי רצויים" להיכנס ליישובים כאלה מגיע להצבעה בכנסת חוק ועדות הקבלה שנראה כמובן לכם שלא שייך אליכם - חכו עד שאחד מילדיכם ירצה להצטרף ליישוב כזה וידרש לעבור חקירה וסינונים ובסוף גם לחתום על מסמכים ששני הצדדים יודעים שאינם בהכרח נכונים - שכל תכליתו היא להמשיך לקיים נהלים של סינון ואפליה ולמנוע מחלק מאזרחי ישראל להגיע לקרקע ציבורית המגיעה להם בדין.

והנה עוד נתון משמים שלא חשבתם שאי פעם תעסקו בו - החלטה 1195 של המינהל מיום 15 במרס 2010 קובעת כי ביישובים קהילתיים יתקיימו ועדות קבלה בהם יישבו נציגי ציבור, נציגי המינהל, נציגי המועצה ונציג של היישוב. האמנם? המציאות, תגיד לכם, שכל מי שנדחה מוועדות קבלה, שמי שחסם אותו ללא צורך במסמך רשמי, לעיתים רבות בלי להרים טלפון ולהודיע הם וועדות קליטה יישוביות הממשיכות להתקיים מתחת לרדאר ובניגוד לנוהל החוקי והם אלו שקובעות בסוף היום מי יתקבל.

וגלנט תשאלו? מה הקשר לגלנט? גלנט חשב שהוא יכול לעשות מה שעשו רבים לפניו ויעשו רבים אחריו וללכת עם אבל להרגיש בלי - מישהו כבר יסדר את זה מול המינהל כמו שנעשה עם אחרים, אבל לאמת יש לעיתים את הרגעים שלה שבה היא

 מופיעה פתאום ללא מסיכות וללא כיסויים. וכך הפסיד חייל מעוטר ומוכשר זה את המשרה הרמה מכול אליה שאף (ואולי גם הפסדנו אנחנו?).