דו"ח: פחות סרטים פוליטיים מומנו ע"י קרנות
מדו"ח שהזמין ח"כ אלכס מילר עולה כי קרנות הקולנוע הישראליות תמכו בשנתיים האחרונות יותר בסרטים שעוסקים בנושאים אישיים או היסטוריים
שלושה חודשים לאחר ששרת התרבות לימור לבנת השיקה בקול תרועה תקשורתי פרס חדש לעידוד יצירה ציונית , תונח מחר (ג') על שולחן ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יוזמה שעניינה קידום מערכתי של יצירה יהודית ישראלית מקורית. הדיון שייערך מחר הוא חלק משורה של דיונים שיתקיימו במקביל בוועדות הכנסת השונות וייוחדו לנושאים הקשורים בקידום זהותה היהודית של מדינת ישראל ובכללם, תופעת ההתבוללות.
לקראת הדיון בוועדה בנושא עידוד יצירה יהודית ישראלית מקורית באמנות, בקולנוע ובטלוויזיה, הזמין יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר, מחקר מיוחד שביקש למפות, בין היתר, את הנושאים שבהם עוסקים הסרטים העלילתיים שקיבלו בשנתיים האחרונות תמיכה ממשלתית.
"התגנבות יחידים". מרכיב היסטורי
מהדו"ח, שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי 58.5% מסך כספי התמיכות בקולנוע מסייעים להפקת סרטים עלילתיים, ורק 13.6% מסייעים להפקת סרטים תיעודיים. בשנתיים האחרונות, על פי הדו"ח, הושקעו כספי תמיכות ב-335 סרטים, מהם 65 פיצ'רים עלילתיים. 41% מהנושאים המרכזיים שהופיעו בסרטים עלילתיים נתמכים הם אישיים, כלומר עוסקים בתא המשפחתי, באהבה, בילדות ובהתמודדויות אישיות. 27% מהנושאים על פי המחקר נובעים מעולם התוכן החברתי ואילו 23% בלבד בתוכן פוליטי או היסטורי.
מזמיני הדו"ח ביקשו בין היתר פילוח של היקף הסרטים שעוסקים בנושאים כמו "אהבה", "משפחה" או "הסכסוך הערבי ישראלי", על פי שם הקרן שתמכה בהן. כך יוצא שקרן הקולנוע הישראלי, אשר הפיקה בשנתיים האחרונות 43 סרטים, תמכה בעיקר בהפקות שנושאן אהבה (תשעה סרטים) או משפחה (שבעה סרטים). רק לאחר מכן ברמת השכיחות עומד הסכסוך הערבי-ישראלי (ארבעה סרטים).
סרטי קרן רבינוביץ בשנתיים האחרונות עוסקים, כך על פי הדו"ח, בעיקר בנושאים היסטוריים בהם השואה (שלושה סרטים). נושאים נוספים שעולים מפילוח נתוני קרן רבינוביץ מתייחסים לנושאים כמו פריפריה (חמישה סרטים), קבוצות שוליים ומגזרים (3) או אהבה (3). הדו"ח מדגיש עם זאת כי נושאים כמו הסכסוך הערבי-ישראלי או הצבא, שהיו עד לפני שני עשורים במרכז השיח הקולנועי הישראלי, נדחקו כעת לשוליים וממנו עולה כי הקרן תמכה בשני סרטים בלבד העוסקים בנושאים אלה. הדו"ח חזר והדגיש מספר פעמים את המגמה הבולטת בסרטי קרן רבינוביץ, שעוסקים בתחומים בהם למרכיב ההיסטורי ולרקעו קיימת בולטות עם סרטים כמו "התגנבות יחידים", "פעם הייתי" ו"הדקדוק הפנימי".
"הפריפריה לא נהנית מהתוצרים התרבותיים"
נושא נוסף שמציף הדו"ח הוא תשתיות הקולנוע, ויש בו התייחסות נקודתית למתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה הישראלית. "בהתאם למטרה זו, ניתנת תמיכה ממשלתית להפקת סרטי קולנוע שמטרתם תיעוד ושימור רב תרבותיות בחברה הישראלית. עם זאת, תוצרים אלה, בייחוד בקולנוע העלילתי, נגישים פחות למגזרים שונים ולאזורים המרוחקים מן המרכז בשל היעדר תמיכה ממשלתית בתשתיות פיזיות (בתי קולנוע). "התוצרים התרבותיים אינם מגיעים בהכרח לנשואי הסרטים", נכתב בדו"ח, "כיום תמיכה מסוג זה אינה מוסדרת במבחני התמיכה הקבועים מכוחו של חוק הקולנוע, זאת על אף שהחוק מטפל גם בתחומים שאינם סיוע להפקת סרטים גרידא, כגון הפקת פסטיבלים ותמיכה בסינמטקים".בדו"ח הודגש כי בשנים האחרונות הפריפריה הגיאוגרפית חווה נסיגה בכל הקשור לתשתיות קולנוע בשל סגירת אולמות, מגמה שהיא חלק מתהליך ארצי וכלל עולמי והשפעתו על הפריפריה מהותית. בתגובה לנתוני הדו"ח אמר ח"כ אלכס מילר ל-ynet: "מהנתונים עולה כי בתחום הקולנוע העלילתי בישראל קיים אמנם עיסוק בנושאים היסטוריים, אך ניתן לזהות הזנחה של נושאים שעוסקים ביהדות ובזהות יהודית. ישנו שוני באופי הסרטים המתוקצבים על ידי הקרנות השונות, אך אין ספק שכמדינה המוגדרת יהודית ודמוקרטית, יש להעניק תשומת לב מיוחדת ליצירות אלה שנדמה כי נזנחו מעט בשנים האחרונות".
מילר הוסיף ואמר: "הפריפריה מככבת אמנם בסרטים עלילתיים ובסיפורים אישיים שמתרחשים בה ומוצאים את דרכם למסך ובכל זאת, באופן אבסורדי, תושביה אינם נהנים מהתוצרים התרבותיים בשל היעדר תמיכה ממשלתית בתשתיות הפיזיות. יש לשקול להכווין אחוז גדול יותר מן התקציב לשיפור בתי הקולנוע הממוקמים בפריפריה וכך להשקעה בפסטיבלים שאינם מתקיימים בערים הגדולות".
מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, כתריאל שחורי, אמר בתגובה: "לנושא היהודי בקולנוע יש בפירוש מענה והוא מטופל. זה נושא מרכזי שבא לידי ביטוי גם בהיקף התסריטים שאנחנו מקבלים לידינו וגם בהפקות שנמצאות אפילו בימים אלה בשלבי צילומים שונים, בין אם מדובר בסרטים כמו 'למלא את החלל' של רמה בורשטיין שבו משחקים שחקנים חרדים, ובין אם בסרטים כמו 'אובססיה' של ניסים נוטריקה שעוסק בעולם היהודי של השכונות הבוכריות בירושלים. יש בלי סוף פרויקטים בנושא שהתקבלו לקרן בשנתיים האחרונות".
שחורי מדגיש כי גם נושא הפריפריה מטופל מבחינה תוכנית בקרנות. "הוכחנו את זה בכל הדו"חות שהגשנו כולנו", הוא אומר ומוסיף, "גם מבלי שנתבקש וללא הנחייה מפורשת, קרנות הקולנוע מוציאות כממוצע כ-45% מהתקציב על סרטים ופרויקטים שבקלות ניתן להגדיר אותם כפריפריה. נושא הבאת הקולנוע לפריפריה מבחינת תשתיות הוא אכן בעייתי ודורש התייחסות וטיפול. אכן לא ראוי שבין מפרץ חיפה ועד לקריית שמונה איך ולו בית קולנוע מסחרי רגיל אחד לרפואה, והמצב דומה גם בין אשדוד לאילת למעט באר שבע. אנחנו מקיימים לא מעט פעולות בשטח כדי לאגף את הבעיה, בין אם מדובר בסדרות של הקרנות טרום בכורה או מפעלי מנויים, אבל יש מקום לשיפור ויש דרכים שונות לעשות את זה מבלי לפגוע בקיים".
לפנייה לכתב/ת 
