היום שאחרי מובארק: שמחה בחמאס, פחד ברשות
בהנהגה בעזה לא יכלו לבקש יותר, ומקווים שהשלטון החדש במצרים יפתח את ברז ההברחות שסגר מובארק מעל המנהרות מרפיח. בגדה המערבית חוששים ליפול יחד עם הנשיא המודח. הכרזה על בחירות? בלי פיוס, הן חסרות משמעות
הרבה זמן לא נראו חגיגות כל כך גדולות ברצועת עזה, כמו הקרנבל שנערך לרגל התפטרותו של נשיא מצרים, חוסני מובארק. אחרי שלאורך השבועות שבהם התחוללה התסיסה במצרים נכפה עליהם השקט, כשנודע בוודאות כי מובארק הוא כבר בגדר "לשעבר", התפרצה אמש (שבת) השמחה בעוצמה רבה.
מזרח תיכון חדש - עדכונים אחרונים ב-ynet:
- זועבי בעצרת בנצרת: "כמו המצרים, נפיל הכיבוש"
- הצבא המצרי: מחויבים לכל ההסכמים
- דיווח: הצבא איים על מובארק "התפטר או תודח"
- בקהיר מסירים מחסומים: "בוקר של ניצחון"
- גורמי ביטחון: לפנינו תקופה של אי יציבות
- מדברים על ההיסטוריה במצרים בפייסבוק של ynet
לא צריך להיות הזבוב על קיר לשכותיהם של ראש ממשלת חמאס בעזה, איסמעיל הנייה, ובכיר הארגון, מחמוד א-זהאר, כדי לדמיין את החיוך הרחב שעלה על פניהם של השניים, ונראה בבירור עד משרדו המרווח של חאלד משעל בדמשק. בכל זאת, לא בכל יום מודח מתפקידו אדם שהיה שנוא עליהם כל כך, חוסני מובארק, מכס הנשיאות של המדינה הערבית הגדולה והחשובה ביותר.
בניגוד ללבנון, הקפידו בעזה להגיב בדרכים דיפלומטיות על ההתרחשויות מעבר לגבול ברפיח. למרות זאת, כשהדחתו של מובארק הפכה כבר לעובדה מוגמרת, מיהר הנייה להתקשר למנהיג האחים המוסלמים במצרים, מוחמד בדיע, כדי לברך אותו על מה שנראה בעיניו כניצחון היסטורי.
מבחינת חמאס, ההיסטוריה הידפקה אמש לא רק בשערי קהיר. בארגון רואים בכך שעת כושר לרכוב על כנפי המהפכה ולנצל אותה כדי לחזק את מעמד התנועה ברחוב הפלסטיני, נגד פתח. שני אירועים משמעותיים נוספים שהרעידו את האזור החודש, חשיפת מסמכי המשא ומתן עם ישראל והמבוכה שגררו בקרב הפלסטינים, לצד רוחות ההפיכה שנשבו מתוניסיה, עשויים לסייע להם ללבות את היצרים ולהפוך את דעת הקהל בגדה נגד שלטון הרשות הפרו-מערבי במוקטעה ברמאללה.
מסרים מקהיר לצעירים ברמאללה
כל ראשי הפלגים הפלסטיניים, החל מהחזית העממית ועד לג'יהאד האיסלאמי, התייצבו אל מול המיקרופונים שעל הבמות והביעו את שביעות רצונם מהמהפכה האזרחית במצרים. אבל את עיקר תשומת הלב יש להקדיש דווקא לאמירות שבין השורות, שאולי מרמזות על העתיד לבוא.
מי שהיטיב לבטא זאת היה מוחמד אל-הינדי, חבר הזרוע המדינית של הג'יהאד האיסלאמי. "הניצחון ההיסטורי שהשיגו המצרים מבשר על מזרח תיכון חדש", הוא הצהיר. "הקולות הללו נשמעים גם במקומות אחרים". במילים אחרות, קרא אל-הינדי לצאת ולמרוד גם מחוץ למצרים, כשניתן להניח שהוא מכוון את דבריו בעיקר אל הדור הצעיר בגדה.
איך ייראה המזרח-התיכון ביום שאחרי הדחת מובארק? כנראה ששונה למדי מכפי שהיה עד היום. יש לזכור כי המצור על עזה אינו רק פרי עמלה של ישראל. מצרים של מובארק סייעה רבות להפוך את הסגר לאפקטיבי, מאז נסיגת ישראל מציר פילדלפי בתוכנית ההתנתקות.
הצבא המצרי התפרש בחלקה המצרי של רפיח והחל להקים שם את חומת ההפרדה בין סיני לרצועה, שבסיסה עמוק באדמה - כדי לחסום את מנהרות ההברחה ולנטר באופן מוסדר את תנועת האנשים והסחורות מעזה ואליה במעבר רפיח.
מבחינת חמאס, רע יותר מאשר מהלכים אלה לא יכול להיות. זו הסיבה שלצד ההודעה הראשונה שיצאה מעזה אחרי ההתפטרות הדרמטית של מובארק, הוצגה כבר אז דרישה מהממשלה החדשה להסיר לאלתר את המצור מעל הרצועה ולהתיר תנועה חופשית במעבר רפיח. להנהגת הארגון ברור כי הזעזוע שפוקד את מצרים הוא ההזדמנות הטובה ביותר לשפר עמדות מול הנהגת המדינה.
באופן טבעי, בשעות הראשונות שלאחר הצלחת ההפיכה, התמקדה עיקר תשומת הלב התקשורתית בנעשה בכיכר א-תחריר בקהיר, סמל ההתנהגות שהוביל להדחת מובארק. אלא שבינתיים, בשולי הדיווחים, הצטברו עוד ועוד ידיעות על אווירת כאוס ששוררת הרחק משם, בצפון סיני, סמוך מאוד לגבול עם ישראל.
רחוק מעין, רחוק מהלב: כאוס בסיני, בשולי ישראל
הבדואים המקומיים, שידועים בהתנגדותם לשלטון מובארק, החלו לזרוע הרס במבני הממשל ופתחו בעימותים אלימים עם כוחות הביטחון בצפון סיני. הבדואים באזור וחמאס חולקים אינטרס משותף לאפשר תנועה סדירה של סחורות, נשק ואנשים דרך המנהרות ברפיח.
מצד אחד, זוכים כך בעזה לאספקה סדירה של אמצעים מגוונים, ומהצד השני - קוצרים הבדואים תגמול נאה על כך. התרופפות אחיזת הצבא בסיני, בין אם בהוראה מדרגים גבוהים ובין אם בהחלטת קצין כזה או אחר בצבא מצרים, עלולה להעצים את אספקת הנשק לרצועה, הן בכמות אך גם באיכות.
מנהרת הברחה בין סיני לעזה. אינטרס משותף (צילום: רויטרס)
גם הגברת תנועת האנשים מהרצועה לסיני ובכיוון ההפוך מהווה איום, שכן היא עלולה לסייע לזליגת גורמי טרור מעזה שינסו להיכנס לישראל דרך הגבול הפרוץ, בינתיים, בדרום.
בניגוד מוחלט לעזה, קולות השמחה בדרג השלטוני על הפלת מובארק לא הגיעו לרמאללה. במשך כשבועיים לפחות, שוררת במסדרונות מבני הרשות אווירת נכאים מתוחה. חוסני מובארק היה הפטרון של הנהגת הרשות, והסתלקותו מכס השלטון שם משנה לחלוטין את חוקי המשחק ומחלישה את כוחה של הרשות, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ.
באופן רשמי, הקפידו ברשות לברך את העם המצרי ונמנעו מלהתייחס באופן ישיר לנשיא המודח מובארק, אולם בחדרי חדרים נשמעו בשבוע האחרון התבטאויות על כך שסילוקו עלול ליצור אפקט דומינו שיביא גם להפלת הרשות.
שמחה בקהיר, היסטריה ברמאללה
כדי להרגיע את הרחוב ולשדר אווירת דמוקרטיזציה, מיהר היום הוועד הפועל של אש"ף להכריז על קיום בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת, אחרי דחיות חוזרות ונשנות שנמשכו לאורך יותר משנה. עוד קודם לכן, בשבוע שעבר, הכריזה הנהגת הרשות על קיום בחירות לרשויות המקומיות בגדה וברצועת עזה.
תאריך לעריכת הבחירות להנהגת הרשות עדיין לא נקבע, אך מסגרת זמן לשם כך דווקא כן - ולפחות באופן רשמי, אמור הדבר להיערך לכל המאוחר בספטמבר השנה. נראה שלהנהגת הרשות לא היה זמן מיותר, ולמרות שהסכם פיוס בין פתח לחמאס עדיין לא נראה באופק, היו חייבים להודיע על עריכת בחירות באופן חד-צדדי, גם מבלי לשתף את חמאס בכך.
הפגנת הזדהות בעזה. בחמאס באמת מרוצים (צילום: AP)
רק תמימים מאוד לא יבינו את הקשר שבין שתי ההודעות הדרמטיות שיצאו לאחרונה מפתחה של הרשות לבין ההפיכה במצרים. התגובה בחמאס על הצעד לא איחרה לבוא, שם דחו אותו ואמרו כי לנוכח התמונות מכיכר א-תחריר, שוררת ברשות היסטריה שמא אותם מראות יגיעו בקרוב גם לכיכר מנארה שברמאללה.
מנגנוני הביטחון הונחו בשבוע האחרון למנוע מהאזרחים לקיים הפגנות הזדהות עם המאבק במצרים, כשההסבר הרשמי לכך היה כי "הרשות הפלסטינית לא מתערבת בענייניהן הפנימיים של מדינות העולם". קשה שלא להבין כי הכוונה האמיתית שעמדה מאחור הייתה למנוע תסיסה ברחוב שתופנה נגד ההנהגה הפלסטינית בגדה. למרות זאת, כל אלה לא הצליחו למנוע אמש ממאות פלסטינים לחגוג את מפלתו של מובארק ברחובות רמאללה ולחלק לעוברים ולשבים ממתקים לרגל "התפטרות העריץ".
רוצים את סולימאן, חוששים ממוסא
התקווה העיקרית ברשות כעת היא כי בבחירות הקרובות במצרים, ייכנס לארמון הנשיאות מנהיג נוח יותר עבורם - כמו עומר סולימאן. מועמד מועדף הרבה פחות הוא מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, שעלול יהיה לכפות עליהם פיוס עם חמאס בתנאים שיחלישו את כוחם והשפעתם.
אולם גם ברשות וגם בחמאס יודעים כי הבחירות במצרים ישימו קץ למצב שבו לא תהיה לאחים המוסלמים כל נציגות בפרלמנט בקהיר, כפי שהיה בימיו של מובארק. כשכוחה של התנועה ילך וייגדל, כך תתעצם גם השפעתם על הנעשה ברצועת עזה, וכפועל יוצא מכך גם על המצב בגדה.
ומה באשר להודעה הטרייה על קיום בחירות ברשות הפלסטינית? נכון לעכשיו, אלו ייערכו בחודשים הקרובים, אבל עלולות להידחות שוב בפעם המי-יודע-כמה כשהרוחות במזרח התיכון יירגעו וכשברמאללה יבינו שבלי חמאס, אין להתמודדות כל משמעות אמיתית עבור העם הפלסטיני.