ליברמן - תיק העשור: מדו"ח המבקר ועד להכרעה
יותר מ-10 שנים המתין יו"ר ישראל ביתנו שהפך שר להחלטת הפרקליטות. שנים של חקירות, ספקולציות וגם הרבה מאוד התנצחויות עם מערכת אכיפת החוק. חזרנו אחורה
סוף סוף הכרעה בתיק ליברמן: שנה וחצי לאחר שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את שר החוץ, אביגדור ליברמן, בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים - היועץ המשפטי אמר את דברו: יהיה אישום, בכפוף לשימוע, ורק בחלק מהסעיפים - הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר בנסיבות מחמירות והטרדת עד. אבל שנה וחצי הם רק פרק אחד בסאגה ארוכה, שגם כעת לא מדובר בפרק האחרון שלה.
לפני יותר מעשור פורסם דו"ח מבקר המדינה, שהצביע על חשד לעבירות על חוק מימון המפלגות במפלגת ישראל ביתנו. בדו"ח נטען כי ישראל ביתנו קיבלה קו אשראי בבנק בארץ בערך של מיליון דולרים. ערבות בנקאית לקו האשראי הזה סיפק בנק אוסטרי בוינה - שקיבל ערבות אישית מאיש עסקים אוסטרי, הוא על פי החשד מרטין שלאף. ליברמן, אגב, סירב לחשוף את שמו כשהחלה הפרשה להתפרסם וטען כי מדובר ב"ידיד אישי".
בעקבות הדו"ח, נפתחה חקירה בפברואר 2001, שבמסגרתה נחקר גם ליברמן כמה פעמים. במאי 2005 העבירה המשטרה את התיק לפרקליטות לצורך עיון וקבלת החלטה, אך אז הגיע חומר נוסף - חלקו מחיקור דין שנעשה בחו"ל - והיועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה לפתוח את התיק מחדש. באפריל 2006 חודשה החקירה. באותו חודש קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, כי ליברמן לא יכול להתמנות לשר לבטחון הפנים.
ליברמן במשרד החוץ. נחקר יום אחרי המינוי (צילום: AFP)
באפריל 2007 נחקר ליברמן באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, כחשוד בקבלת כספים באופן בלתי חוקי מאיל ההון מרטין שלאף, הזכור גם כדמות המרכזית בפרשת סיריל קרן והכספים שהועברו לכאורה למשפחת שרון. יו"ר ישראל ביתנו נחשד כי קיבל כסף שהועבר אליו דרך חשבונות פיקטיביים הרשומים בקפריסין, מבלי שדיווח עליהם.
בהחלטת בית משפט המחוזי בתל-אביב ממרס 2008, שדחה את ערעורו של ליברמן על הרשאת השימוש בחומרים שנתפסו במשרדיו של עורך דינו, נכתב: "במעשי ליברמן דבק יותר מגוון פלילי".
שבועיים לפני הבחירות ב-2009, עיכבה המשטרה לחקירה את מיכל ליברמן ושישה חשודים נוספים. ליברמן עצמו נחשד שקיבל שוחד דרך חברת ייעוץ שבה עבדה בתו. נוסף לעבירת השוחד לכאורה, דובר גם בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. תגובתו היתה: "עבור חלק מהממסד, אני עדיין איווט האיום".
"מסע ציד תוך סחיטה"
השר ליברמן התבטא לא פעם נגד מערכת אכיפת החוק. באפריל 2008 הוא אמר: "מיולי 1996 ועד היום אני חשוד סדרתי ויקיר אגף החקירות במשטרה. החקירות בוצעו תוך ביצוע עבירות חמורות על הכללים. מדובר במסע ציד תוך סחיטה באיומים כלפי אלה שסובבו אותי. דמי מותר באופן מוחלט. אין למשטרה תירוץ לא לסיים את החקירה. עשר שנים זה זמן מספיק - אם רוצים להגיש כתב אישום שיגישו. אם לא יכולים - שיסגרו את הפרשה".
שנה עברה וליברמן התמנה לתפקיד שר החוץ. יום לאחר מינויו הוא נחקר שוב במשטרה - הפעם במשך שבע שעות. מלשכתו של ליברמן נמסר אז: "זו אותה חקירה שנמשכת 13 שנה. השר ליברמן אף הגיש בג"ץ כדי לזרז אותה". בציניות הוסיפו בלשכת שר החוץ כי "הוא נהנה מהקפה במשטרה".
יום לפני אותה חקריה נרשמה תקרית, במהלך טקס חילופי השר לביטחון פנים, כשיו"ר ישראל ביתנו הפתיע והגיע גם לשם. "יצחק אהרונוביץ' מכיר את העבודה ויודע מה לעשות", אמר ליברמן. כאשר נשאל לגבי חקירתו הצפויה, חזר ועקץ: ודאי אשמע עליה מהתקשורת. בהמשך החודש נחקר ליברמן פעם נוספת - הפעם לחקירה קצרה יותר שנמשכה כחמש שעות. בסוף חודש אפריל הוא הגיע שוב לחקירה - שהיתה ארוכה מהפעם הקודמת בשלוש שעות.
המשטרה ממליצה להאשים
באוגוסט 2009 סוף סוף הגיעה המשטרה להחלטה. היא המליצה להעמיד לדין את השר ליברמן בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים. במהלך החקירה ביחידת ההונאה של משטרת ישראל, התברר כי ליברמן על-פי חשד החוקרים ניסה לשבש אותה ואף הטריד עד, ולכן ביקשה המשטרה להעמידו לדין גם בנושא הזה ובשיבוש הליכי משפט.
בכל הנוגע לסעיף השוחד, מדובר בחשד כי ליברמן קבל כספים דרך חברת ייעוץ שבה עבדה בתו מיכל. עוד עלה מהחקירה כי ליברמן הפעיל לכאורה שש עד שמונה חברות קש בעת שכיהן כשר התשתיות, שר התחבורה והשר לאיומים אסטרטגיים. היקף ההונאה נאמד בכ-10 מיליון שקל.
ליברמן הגיב על החלטת המשטרה ואמר: "כבר 13 שנים שהמשטרה מנהלת אחרי מסע רדיפה, וככל שכוחי הפוליטי וכוחה של 'ישראל ביתנו' עולה - כך גם מחריפים הניסיונות לסלק אותי מהפעילות הציבורית. לא היתה סיבה אמיתית לפתיחת החקירה נגדי ואם החשדות היו מבוססים אז החקירה לא היתה נמשכת למעלה מעשור".
מעטפה מהשגריר
במרס אשתקד חלה התפתחות בפרשה, כאשר ליברמן נחקר שוב והפעם בחשד שקיבל מידע חסוי על חקירתו באוקטובר 2008 מהשגריר דאז בבלארוס, זאב בן-אריה. על-פי החשד, בתקופה שליברמן היה חבר כנסת, בן-אריה קיבל ממשרד המשפטים בירושלים בקשה להעביר מסמך באופן דיסקרטי וישיר לרשויות בבלארוס על חקירתו של ליברמן. מדובר במסמך של משטרת ישראל, ובו בקשה לסיוע משפטי לרשויות המוסמכות בבלארוס. המסמך הכיל פרטים מהותיים על אודות החקירה, לרבות נושאים שלגביהם נדרש אותו הסיוע.
בן-אריה שמר עותק מהמידע, ולקראת הגעתו של ליברמן לביקור בבלארוס לפני כשנה וחצי, העתיק השגריר מידע חסוי מתוך הבקשה, העבירו על-פי החשד שלא כדין לליברמן ומסר לו מידע על קיום הבקשה בעת שהשניים נפגשו בשגרירות במינסק במהלך אותו ביקור. המידע שנשלח לשגרירות במינסק הכיל בקשה לחיקור דין של בנקים ואנשים בבלארוס. השגריר פתח את המעטפה החתומה, למרות שהיה אמור להעביר אותה חתומה, לנציגי החוק בבלארוס. במידע היה רשימה של חשבונות בנקים ואנשים שאמורים היו להיחקר בפרשה בה מעורב השר.
אחרי פרסום החשדות - תקף ליברמן את מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן. "זה האבא והאמא של שיבושי החקירה", אמר. "כשמפרסמים פרטי חקירה בלי שהוגש כתב אישום זה שיבוש הליכי חקירה פר אקסלנס. זה גם הוצא בצורה מעוותת ומגמתית על מנת לייצר לחץ על הפרקליטות ועל דעת הקהל. ברור שזה היה שיבוש הליכי חקירה מאוד מכוון ומאוד מגמתי. זה לא היה סתם שיבוש, זה אמא של השיבוש, זה אמא ואבא של השיבוש הליכי חקירה ביחד".
בחודש פברואר התכנסו בכירי הפרקליטות, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה משה לדור, באזור ירושלים, למרתון דיונים מיוחד בתיק החקירה. ליברמן עוד הספיק להתבטא לפני החלטתם ואמר בישיבת סיעת ישראל
ביתנו כי לא ינסה לנצל את חסינותו מתוקף תפקידו הבכיר אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום. "ברגע שאקבל את עמדת הפרקליטות, אראה מה כתוב בהחלטה, יש שימוע ומיד אחרי זה אני בטוח שהדברים יסתדרו. אם לא יסתדרו לא נולדתי שר החוץ, ולא אאחז בקרנות המזבח או בשום כסא".
נגד ליברמן נוהל תיק חקירה נוסף - שהופרד מהחקירה הנוכחית - תיק שנסגר לפני כמה חודשים. במשטרה אמרו כי העיכוב בחקירה נבע מכך שנבצר מהמשטרה להגיע למסמכים שנתפסו אצל עורך דינו של חבר הכנסת, במשך שנה וחצי מאז שנלקחו.
לפנייה לכתב/ת 
