אין גדלות תורה בליטאים
הרעיון להפגין נגד פסיקה הלכתית, שהפך לפשרה על גב המתגיירים, מוכיח שמה שמעניין את החרדים זה פוליטיקה וכוח. ההכרעות הציבוריות-הלכתיות של הציבור הזה, ושל הרב אלישיב שבראשו, נעשות ללא בדיקה ראויה - וסופן שיישכחו
תורה לומדים בבית המדרש, ומחלוקות בפסקי הלכה היו מאז ומעולם. אפשר וראוי להתווכח - כדרך חכמים בכל הדורות - האם הפוסק החכם הרב עובדיה יוסף פסק כהלכה בשאלת הגיור, או לא. אבל עצם הרעיון, שבינתיים נגנז, להפגין ברחובות נגד פסק הלכה כבר מוכיח שאין כאן תורה, ולא גדלות בתורה, אלא פוליטיקה של כוח.
זהו משבר נורא בעולם התורה המכונה "ליטאי", כאשר עולה על הדעת להפוך ויכוח למדני-הלכתי, להפגנת כוח פוליטית, וסיומו ב"פשרה פוליטית-הלכתית" על גבם של מתגיירים - רק מחמיר את המשבר.
מאז שנסתלק הפוסק-הדגול הרב שלמה זלמן אוירבך (הגרש"ז) זצ"ל, אין עוד גדלות תורה בעולם הישיבות, כשם שאין עוד הרב קוק ואין עוד חזון-אי"ש
בעולם הזה. יש המון לומדי תורה, ואין גדולים בה, למרבה הפליאה והעוצב.
אני עוקב אחרי הכרעות ציבוריות-תורניות זה עשרות שנים, ובכללן גם הכרעות של הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א. פעם אחר פעם מתברר שהוא מכריע לפי סברות עצמו בלבד, מחוץ לכל דיון הלכתי-תורני של בית המדרש, ומבלי לבדוק כראוי את המציאות. עוד לפני עשרות שנים קבע שלא לפרוק משאית מוקשים בשבת, ולא לירות לניסוי כלים במקלע חדש בשבת לפני סיור בקו הגבול. כבר אז היה ברור, שהוא מכריע במציאות שאין הוא מבין בה דבר, רק לפי מה שהסביר לו השואל, שלא היה מומחה.
אחר כך התברר שהוא ענה לשני שואלים על אותו חולה באותו ערב שבת שתי תשובות הפוכות, הכל לפי ניסוח השאלה, בלי להתקשר לרופא המטפל כדי לדעת את המצב לאשורו. אחר כך ראינו כולנו איך הכריע לבדו, בלילה אחד, לתת לאריאל שרון (כראש ממשלה) את הרוב הפוליטי בכנסת, שאיפשר לו להחריב את יישובי גוש קטיף, על בתי הכנסת והישיבות שפרחו שם. הרב עובדיה יוסף ונציגי ש"ס התנגדו מפני שלא היה זה מהלך של שלום אלא של מלחמה, ואכן מחורבות היישובים בגוש קטיף יורים טילים על יישובי הנגב זה שנים.
אחר כך ראינו כולנו איך הכריע בבחירות לרבנות הראשית, ואיך היא נראית מאז. אין אף שמץ של גדלות תורה בכל אלה, ויש עוד דוגמאות רבות, למרבה הצער והכאב, ועלבון התורה.
אף בפרשת הגיור עצמה התייצב הרב אלישיב לפני עשרות שנים נגד הרב (הראשי) שלמה גורן זצ"ל, בטענה גורפת שאי-אפשר לבטל שום גיור לפי ההלכה (מה שנכון באופן עקרוני), ועתה הוא מתייצב נגד הרב (הראשי לשעבר) עובדיה יוסף, ואף מורה לדיינים הסרים למרותו, לבטל גיורים למפרע, בניגוד ברור לפסק ההלכה ברמב"ם (הלכות איסורי ביאה, פרק י"ג-יז) ובשולחן ערוך (יורה דעה רס"ח-יב), שגר שנתגייר אפילו בלי שום הודעת מצוות, גיורו תקף.
חוק למניעת ביטול גיורים
הגיע הזמן לומר זאת בגלוי, כי אין ברירה. הפגנה ברחוב ומודעות נבלה נגד פסק הלכה של חכם בישראל, הם מעשים אסורים בהחלט לפי התורה, וכל המשתתף בזה עובר עבירות חמורות של הלבנת פנים בפרהסיה, מחלוקת ולשון הרע, בנוסף לאיסורים החמורים של אונאת הגרים (36 עבירות על כל גר שנפגע, בכל פעם שמרגיש פגוע), שהרב עובדיה יוסף הושיע אותנו מהם. אם תתחדש כעת אונאת הגרים בבתי הדין ובלשכות הנישואין, יחולו העבירות על ראשם של אלו נשלחמו בפסק שהכשיר את הגיורים.
את ספרי "יביע אומר" של הרב עובדיה ואת תשובותיו ילמדו חכמי תורה ותלמידיהם גם בעוד דורות רבים, כאשר בקושי יזכרו מיהו "אשכנזי" ומיהו "ספרדי", בעוד הפגנות הכוח של המכונים "חרדים" ו"ליטאים", יישכחו כליל.
במקביל יש לקרוא לקואליציה ולאופוזיציה בכנסת לנטרל את בסיס כוחם של החרדים האשכנזים שמטילים את שרירות ליבם על גרים ועל נשים אומללות, רק מפני שיש הזקוקים לכוחם הפוליטי בכל מצב של נסיגה לשם עקירת יישובים ומתיישבים יהודיים מעל אדמתם. גלוי לכל שביום שבו תושג אחדות לאומית בשאלות הביטחון והגבולות, ייעלם בבת אחת כוחם הפוליטי העודף של החרדים האשכנזים, ולא יוכלו עוד לכפות על כולנו את סברות ליבם, כביכול בשם התורה. אז יבוא היום
של הצלת התורה מפוליטיקת הכוח החרדית.
במיוחד אחרי ה"פשרה" על גב הגרים חובה לקרוא לראש הממשלה, ולחברי הכנסת, לקדם מיד הצעת חוק שתמנע (כפי ההלכה באמת) ביטול גיור בבתי הדין הרבניים, וגם את הצעת החוק שתהפוך את כל הארץ לאזור רישום אחד לנישואין. כך לא יוכלו עוד רבנים רושמי נישואין במדינת ישראל אשר סרים למרותו של הרב אלישיב, למנוע מגרים במדינת ישראל להתחתן כדת משה וישראל, כי הם יוכלו לבחור בעצמם את הרבנים, ואת בתי הדין, שיכירו בהם ויקרבו אותם לעם ולתורה, במאור פנים ובאהבה.
ישועת גר יתום ואלמנה - זהו בניין התורה החשוב ביותר, במיוחד כעת.
לפנייה לכתב/ת 
