בזכות ההתייקרויות - ההכנסות ממסים עלו

המקור לעלייה בהכנסות המדינה ממסים הוא בעיקר בהעלאת המס על הדלק, הסיגריות ומוצרי יבוא אחרים - כך קובעים כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל בסקירה של ההתפתחויות הכלכליות במשק בארבעת החודשים האחרונים של 2010, שפורסמה היום (ג').

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

בחודשים ספטמבר-דצמבר 2010 עלו הכנסות המדינה ממסים ב-5.7%. ההכנסה ממסים עקיפים (מע"מ ומסים על דלק, סיגריות ומוצרי יבוא אחרים) עלתה ב-8.3% ואילו ההכנסה ממסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות) עלתה ב-3.2% בלבד.

משמעות הנתון היא, שהגידול בהכנסות המדינה בחודשים האחרונים נובע ברובו ממסים המוטלים על מוצרים ולא ממסים המוטלים על הכנסה פרטית או הכנסה של חברות. כלומר, התייקרות המים, הדלק ומוצרים נוספים היא שהעשירה את קופת המדינה בשליש האחרון של השנה שעברה ולאו דווקא השיפור בביצועיו של המגזר העסקי והעלייה בהכנסה החודשית של חלק מאזרחי המדינה.

ביצוע תקציב: הביטחון חורג, שאר המשרדים לא מנצלים

סעיף נוסף בסקירה של בנק ישראל מתייחס לביצוע של תקציב המדינה על ידי משרדי הממשלה. מהניתוח עולה כי גם כשאין מלחמה, מערכת הביטחון לא מצליחה לעמוד בתקציב שניתן לה ובכל שנה נדרשות תוספות. משרד הביטחון הוא המשרד הממשלתי היחיד שחרג ב-2010 מהתקציב המקורי שלו, בכ-10%.

"בשנים האחרונות אנו עדים לחריגות רבות בהוצאות הביטחון", נכתב בדו"ח של בנק ישראל. "חלק מהחריגות מוסברות באירועים ביטחוניים גדולים בלתי-צפויים (מבצע 'חומת מגן' ב-2002, מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ומבצע 'עופרת יצוקה' ב-2008). הסיבה לחריגות בשנים 2010 ו-2009 פחות ברורה, שכן התקציב לשנת 2009 אושר לאחר סיום מבצע 'עופרת יצוקה', ולא היו אירועים ביטחוניים חריגים אחרים בשנים אלה".

שאר המשרדים, מסתבר, מצליחים לעמוד יפה בתקציב שניתן להם. כל כך יפה, שהם מגיעים לחודש האחרון של השנה עם עודפים שיש לנצלם מהר כדי שלא יחזרו לקופת המדינה וינוצלו לכיסוי הגירעון התופח של משרד הביטחון. בבנק ישראל מדברים על תופעה מתמשכת, שהתעצמה בשנים האחרונות של ריכוז גבוה של הוצאות המשרדים בחודש דצמבר.

כלכלני בנק ישראל מעריכים, כי במשרדים האזרחיים 15% מהתקציב מנוצל בחודש האחרון של שנת התקציב. זאת בעוד שמשרד הביטחון, שאינו סובל מתת ניצול של תקציבו, הוציא 10% מהתקציב בחודש האחרון של השנה (אותם עשרה אחוזים המהווים חריגה מתקציבו המקורי).

קיימת טענה, כי תת הניצול של תקציב המשרדים לאורך השנה, נובע מחוסר הוודאות שלהם לגבי התקציב של השנה שתבוא לאחר מכן. פעמים רבות, מעניקה הכנסת למשרדי הממשלה אישור להעביר את התקציב שלא נוצל בשנה אחת לשנה הבאה ולעתים מעדיפים מנכ"לי המשרדים לשמור על תקציב לא מנוצל עד לרגע שבו הם יודעים כמה כסף יהיה להם בשנה שלאחר מכן.

ההוצאה הממשלתית בחודש דצמבר כאחוז מההוצאה השנתית (מתוך הסקירה של בנק ישראל)

המצדדים במבנה הדו שנתי של תקציב המדינה - שאותו החל ליישם שר האוצר המכהן, ד"ר יובל שטייניץ, בשנת 2009 - טוענים כי הוא מהווה פתרון לבעיה זו. כאשר תקציבו של משרד ממשלתי נקבע לשנתיים מראש, יודעים במשרד כמה כסף יהיה להם לשנה הבאה ואין להם צורך לאגור את תקציבם עד לחודש דצמבר. כך מתאפשרת פריסה חלקה יותר של התקציב וביצוע יעיל יותר המשפר את תפקודו של המשרד.

בבנק ישראל סבורים כי עד כה, ציפיה זו לא התממשה. כעת נותר רק לשאול האם היא תתממש בעתיד או שמא הסיבה ל"שריפת הכספים" של חודש דצמבר אינה אי הוודאות בנוגע לתקציב של השנה שלאחר מכן, אלא תכנון לקוי של ההוצאות, היעדר חשיבה לטווח ארוך או סיבה פשוטה בהרבה - שהמשרדים האזרחיים בכלל לא צריכים את כל הכסף שמתוקצב להם.

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות