מנהיגי המערב, שכחתם את חוכמת הלב
יש חוכמה בראש - כזו שמפעילים פוליטיקאים ודיפלומטים, ויש חוכמה בלב - זו שבנתה את המשכן. לו היו מנהיגי המערב משכילים להפעיל את החוכמה העתיקה הזו, ומתמודדים ביושר עם התנהלותם של דיקטטורים - אולי היו הדברים נראים אחרת
עם זאת, המשיך קמרון ואמר כי "הדעה הרווחת במערב, לפיה הדמוקרטיה איננה מתאימה לערבים - גובלת בגזענות". אגב, ייתכן כי למה שהוא קורא עכשיו גזענות, הוא יקרא ביום מן הימים שכל ישר.
בסיכום דבריו של ממשלת בריטניה, מגיעים למסקנות הבאות: שגם ראשי ממשלה טועים בעניינים מהותיים, וכן כי הדעה הרווחת במערב היא שהדמוקרטיה איננה מתאימה לערבים. אם נוסיף לכך את דבריה של נשיאת גרמניה, על כישלון הרב-תרבותיות באירופה, הרי שנקבל תמונת מצב עגומה של חוסר התאמה בין צורת שלטון לתרבותם של עמים מסוימים, וחוסר הבנה בהתנהלותם של תהליכים תרבותיים וחברתיים.
המחשבה כאילו ניתן לבולל תרבות בתוך תרבות, ולנסות ליצור חברה רב-תרבותית, היא מחשבה ילדותית ונאיבית שתוצאותיה הרסניות, כמו גם המחשבה שניתן להעלים עין משליטים רודנים ולא מוסריים.
העולם מגלה בדרך הקשה
לפני מספר חודשים כתבתי כאן טור על אירופה, שעורר תגובות רבות. איש לא העלה בדעתו אז, שהדברים יהיו רק מבוא חיוור למה שקרה וקורה בפועל הן באירופה והן באפריקה.
אירופה מתחילה לגלות בדרך הקשה את מה שאנחנו, במזרח התיכון, הבנו כבר מזמן. פתאום הם מגלים מי היה מובארק, ומה מעולל קדאפי, וכיצד שלטונות מושחתים שיטו בהם במשך שנות דור, וכיצד אירופה מוצפת לפתע ביוצאי אפריקה, הממלאים את היבשת באסלאם קיצוני, בתרבות שונה ולא משתלבת, ובאורח חיים שבינו לבין דמוקרטיה אין ולא כלום. את מה שאנחנו למדנו בעזה, מגלים עכשיו אירופה והעולם, נוכח מה שמסוגלים הלובים לעשות לאחיהם.
כמה מגוחכת היא חברותה של לוב במועצה לזכויות האדם באו"ם, וכמה מגוחכת שתיקתם של חברי הכנסת הערבים בארצנו שזועקים מעל כל גבעה, למראה כל חייל צה"ל שזורק איזו אבן לעבר מפגין, אבל ממלאים פיהם מים למראה אלפי בני עמם, הנטבחים ונרצחים בראש חוצות לוב.
חוכמת הלב
ובתוך הכאוס הזה, אנחנו צריכים לעשות את חשבון הנפש שלנו, ולהסיק את המסקנות. לא נוכל להתחמק עוד מהשאלות הנוקבות: האם ברגע האמת תעמוד ארצות הברית לצידנו - או שמא תפנה לנו כתף קרה כשם שעשתה למובארק? האם רב-התרבותיות שכשלה באירופה תצליח בישראל, תחת הכותרת של מדינת כל אזרחיה? האם אנו מסוגלים לעשות קל וחומר, שאם כך הערבים מתנהגים אל בני עמם - טובחים ורוצחים - מה יהיו מסוגלים לעשות לנו? האם ניתן להגיע להסכם הבנוי על אמון ועל תפיסת עולם דמוקרטית עם תרבות שאיננה מכילה דמוקרטיה?
פעם אחר פעם חוזרת פרשת השבוע המתארת את בניית המשכן, על המילים- "חכם לב" ו"חכמי לב":
"וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה': וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בְּלִבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ (שמות ל"ו, א').
יש חוכמה בראש - חוכמת הפוליטיקאים, העיתונאים והפרשנים, שבמבט לאחור מתברר כי חוכמתם לא עמדה להם ביום פקודה. איש בעולם המודרני - על כל מערכות המודיעין הטכנולוגיות והמשאבים האדירים - לא השכיל לנבא את מה שקורה באירופה.
אילו היו מפעילים גם את חוכמת הלב, ומוכנים להתמודד בכנות וביושר עם דרכי התנהלותם של דיקטטורים ורודנים, ועם כישלון הרב-תרבותיות - אולי הדברים היו נראים אחרת.
עם תאב חיים יעשה כל שביכולתו כדי שאדני המשכן היהודי ההיסטורי - בין שבמדבר ובין שבלב - יהיו מושתתים על חוכמת הלב והראש גם יחד, ועל יסוד מילותיו הנצחיות של רבי אלימלך מליז'נסק, שיום פטירתו חל מחר, כ"א באדר: "אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו, לא חסרונם... ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה".
לפנייה לכתב/ת 
