הטעויות של הרב אבינר
אם בתי המשפט היו דנים על-פי ההלכה - אנסים, רוצחים וגנבים היו מסתובבים חופשיים. וזו רק אחת מתוך ארבע טעויות קריטיות של הרבנים שתמכו בקצב
"גם שופט יכול לטעות" - וגם רב יכול לטעות - וידידי הרב שלמה אבינר טעה כמה טעויות ברורות בדברים שהתפרסמו בשמו במכתב התמיכה בנשיא לשעבר קצב. ומכיוון שנתפרסמו הטעויות ברבים, אני מבקש ממנו ברבים לבחון את הערות המחאה שלי ולתקן אותי, או את עצמו.
ראשית, לפי דיני תורה, כפי שנתפרשו על ידי חז"ל, אי-אפשר להרשיע שום אנס, וברוב המקרים גם לא רוצחים וגנבים, כי אין שני עדים ישירים, ואין קבלת התראה. במצב ההלכה בימינו, גם דיני קנסות אי-אפשר לדון לפי ההלכה. מי שדורש הוכחות קבילות נגד אנסים לפי דיני הראיות
של התורה, מאפשר להם לחמוק מכל עונש, ובזה הוא מחפה עליהם.
לכן השאירה התורה את סדרי המשפט ביד המלך, או המדינה, והם דנים בדיני המלוכה, לא על-פי ראיות של תורה, אלא על פי התרשמותם. זו הלכה פשוטה וידועה, שתפקיד המלך או המדינה לתקן העולם כפי צורכי השעה, ומותר, אף חובה עליהם לדון שלא לפי דיני הראיות של תורה.
מי שאומר על בתי משפט של מדינת ישראל שהם "ערכאות של גויים" באמת איננו מכיר במדינה כמלכות, ולא חשוב כמה פרקי "הלל" הוא אומר ביום העצמאות.
רבנים, חזרו בתשובה
שנית, מדינת ישראל הוקמה לפי הסכמת הרבנות הראשית דאז (הרב הרצוג והרב עוזיאל) בידיעה ברורה מראש שלא תימנע בה שררה ממי שאינו יהודי, שאם לא כן, לא תוכל לקום מדינה יהודית בזמננו. לפיכך, רשאית המדינה למנות שופט שאינו יהודי לדון לפי חוקי המדינה, ואין פגם במינוי השופט ג'ורג' קרא.
שלישית, גם בעיניי השפיטה התקשורתית היא רעה חולה. בדיוק משום כך הוסכם על דעת כל הצדדים, שהמשפט יתנהל בדלתיים סגורות, בלי סיקור ולמורת רוחם של רבים בתקשורת. לכן, הטענה על משפט מוטה תקשורת איננה נכונה, והיא גם עלולה להוביל לחשיפה מלאה של כל המשפט, שתגרום רעות רבות לכל הצדדים.
ודבר אחרון, למרבה התדהמה, נראה מדברי הרבנים, שהם לא שמעו כלל את הנשים המתלוננות עצמן מפיהן, ולא מ"חומרי חקירה" מודפסים, ולכן גם לא בחנו באמת האם יש חשד סביר של מעשי אונס, ניאוף, או גם אונס וגם ניאוף. כידוע, חוק המדינה איננו מתערב בניאוף בהסכמה בין שני בגירים (מכל מין שהוא), אלא רק בהטרדה, לחץ ואונס.
אולם, זיכוי ציבורי של צדיקות גמורה מפי רבנים ידועים מחייב לבחון גם את החשש לעריות. הייתכן שרבנים שמעו רק צד אחד בפרשה חמורה זו, על כל העבירות הכרוכות בכך (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כ"א הלכה ז)? האם פגשתם ושמעתם את הנשים שזעקתן וכאבן נשמעו בכל הארץ, לפני שנתפרסמו מכתביכם? אם לא, מוטל עליכם לחזור בתשובה ציבורית, ולתקן עוול כבד "בטרם יחשיך" (ירמיהו י"ג טז).
מוסד הנשיאות ללא רבב
כל הדברים האלה אמורים בלי שום קשר לשאלת ההרשעה בדין של האזרח משה קצב, ואפילו אם בית
המשפט העליון יקבל את ערעורו ויזכה אותו מכל אשמה. בית המשפט של מדינת ישראל הוא היחיד המוסמך לפי ההלכה לדון בפרשיות אונס, ונראה שהוא גם היחיד ששומע את כל הצדדים יחד, ואת תגובותיהם זה לזה, בלי לחץ תקשורתי.
ולבסוף, מוסד הנשיאות של מדינת ישראל לא הועמד לדין, ואין בו שום רבב. "אשר נשיא יחטא" בתורה, יש לו קורבן מיוחד. אבל במדינת ישראל, הוא נידון כאזרח מן השורה וכאיש פרטי - וכך גם הרשעתו, וגם זיכוי אם יתברר. לא מדובר כלל במי שחטא בשם כולנו כלוחם או כמנהיג, אלא במעשים פרטיים מזעזעים וכואבים, אם אמנם קרו כפי שקבע בית המשפט.
לפנייה לכתב/ת 
