האם אתם נרקיסיסטים? התשובה בפייסבוק
מחקר שנערך בקרב משתמשי פייסבוק מראה כיצד נרקיסיזם והערכה עצמית נמוכה עשויים להופיע יחדיו, משום שאחרי הכול, כולם רוצים שמישהו יעשה להם מידי פעם "לייק"
אתרי אינטרנט של רשתות חברתיות מציעים למשתמשים דרכים קלות להציג תדמית משופרת של עצמם אפילו אם אין היא תואמת לגמרי את האישיות שלהם בעולם האמיתי.
הפסיכולוגית החוקרת סוֹראיה מֶהדיזאדֶה גילתה דרך להציץ מבעד למסך שבין העולם המקוון לאמיתי: היא השתמשה בפייסבוק כדי לנבא את רמות הנרקיסיזם וההערכה העצמית של האדם.
מהדיזאדה, שביצעה את המחקר במהלך לימודי התואר הראשון באוניברסיטת יורק שבטורונטו, קיבלה גישה לחשבונות פייסבוק של 100 סטודנטים ומדדה פעילויות כגון שיתוף תמונות, פרסום הודעות על ה"קיר" האישי באתר ועדכוני סטטוס. היא בדקה גם באיזו תדירות המשתמשים מתחברים לאתר ולמשך כמה זמן הם נשארים מחוברים בכל פעם. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת לסייבר-פסיכולוגיה, להתנהגות ולקשרים חברתיים.
לאחר שהעריכה כל משתתף באמצעות שאלוני אישיות סטנדרטיים - שאלון נרקיסיזם ומדד ההערכה העצמית של רוזנברג - גילתה מהדיזאדה, שקיבלה את התואר באביב 2010, שנרקיסיסטים ואנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נטו לבלות יותר משעה ביום בפייסבוק, ולפרסם תמונות למטרות האדרה עצמית (כאלה שכוללות, לדוגמה, "עשיית פוזות" או שימוש בפוטושופ).
הנרקיסיסטים נטו גם לפאר את עצמם באמצעות עדכוני סטטוס (עם ביטויים כמו "אני כל כך זוהרת, שנושרים ממני נצנצים") ופעילות על הקיר (קישורים המשרתים את האני שלהם, כגון "הידוענים שדומים לי").
להפגין ביטחון
הערכה עצמית ונרקיסיזם באים לעתים קרובות יחדיו, אך אינם קשורים בהכרח זה לזה. יש פסיכולוגים הסבורים שנרקיסיסטים - אנשים המציגים תבנית מתמשכת של גרנדיוזיות, צורך בהערצה וכן היעדר אמפתיה לאחרים - מנפחים באופן לא מודע את תחושת החשיבות העצמית שלהם כהגנה מפני תחושת אי-התאמה.
לא נערך די מחקר אמפירי לאימות הקשר הזה, אך נראה שהמחקר של מדיזאדה תומך בקיומו. מכיוון שנרקיסיסטים מתקשים יותר בשמירה על קשרים אינטימיים או ממושכים, מדיזאדה סבורה שהם יימשכו יותר לעולם המקוון של חברים וירטואליים ושל תקשורת מנותקת מבחינה רגשית.
אמנם נראה שפייסבוק יכול לשמש כר נרחב לנרקיסיסטים להזין את האגו המנופח שלהם, אלא שמהדיזאדה אינה טוענת שבילוי זמן ממושך מדי בפייסבוק עלול להפוך משתמשים רגילים לנרקיסיסטים. היא גם מציינת שאתרי רשתות חברתיות עשויים להביא בסופו של דבר להשפעות חיוביות על משתמשים הלוקים בהערכה עצמית נמוכה או בדיכאון.
"אם בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים יותר להשתמש בפייסבוק," היא אומרת, "השאלה הנכונה תהיה: 'האם פייסבוק יכול לסייע בשיפור ההערכה העצמית בכך שהוא מאפשר למטופלים לדבר ולסייע זה לזה בסביבה חברתית אינטאקטיבית?' אינני סבורה ששימוש בפייסבוק על ידי אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה הוא בהכרח דבר רע".
המאמר התפרסם בגיליון פברואר-מרץ של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.