שיוויון - רק כשחצי מהמהנדסים יהיו מהנדסות

התקדמנו לשיוויון? לא בכל התחומים. 100 שנים חלפו מאז שצוין יום האישה הבינלאומי הראשון, ואין ספק שהתחוללו שינויים מרחיקי לכת במעמד האישה בזירות השונות: בחברה, בכלכלה, בפוליטיקה, במקומות העבודה, בתרבות, באמנות, בספורט, בתקשורת, בחברה האזרחית, בתעשייה ועוד. אך ישנה זירה שעדין לא התחולל בה השינוי המשמעותי הנדרש והגברים שולטים בה "ביד רמה ובזרוע נטויה"- זירת המקצועות הטכנולוגיים.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
• סקר: נשים טובות כגברים במקצועות טכנולוגיים

• בחן את עצמך: נשים וקריירה - האם אתה שוביניסט?
  

היום במדינה, אם נתאמץ נגלה מספר מצומצם מאוד של נשים העוסקות בתחומים הטכנולוגים "הארד-קור", כגון: מהנדסות חשמל, מהנדסות אלקטרוניקה, או בתחומי הנדסה והנדסאות שונים. למה? כיוון שהתדמית הגברית של המקצועות הטכנולוגיים מונעת גישה של נשים למקצועות אלה והמערכות הרלוונטיות, מצידן טומנות ידן בצלחת - מגלות אדישות ומנציחות את המצב.

תאמרו שזו הבעיה שלנו, הנשים. טעות. זו בעיה של החברה הישראלית, שיוצאת נפסדת מהמצב. אנו מאבדים כוח אדם איכותי ומוחות מבריקים של נשים שיכלו להצעיד את כולנו קדימה; רק בגלל שהנשים לא מצאו את דרכן למצות את כישוריהן הטכנולוגיים. אני רואה את הנשים האלה מקרוב כסטודנטיות צעירות, אני רואה כמה הן מצליחות כשהן מחליטות להצליח, כאשר הן מתעלמות או מתגברות על המכשולים והחסמים העומדים בדרכן.

איך פותרים את זה? לימדו מתחומים אחרים

אין כאן קנוניה גברית המונעת מנשים להתקדם במקצועות הטכנולוגיים. זו פשוט תפיסת עולם שמכתיבה התנהלות שגויה. מה הכוונה? אסביר. כשתלמידת תיכון מתקשה בלימודי 5 יחידות מתמטיקה, רוב היועצים החינוכיים – כמו גם היועצות החינוכיות, יציעו לה את האופציה של מעבר למסלול 3 יחידות מתמטיקה.אם זה היה תלמיד עם קשיים דומים התגובה הייתה שונה לגמרי והסגל הפדגוגי היה פונה אליו ומבקש ממנו לנסות, לא לוותר ולמצות את הפוטנציאל.

לכך מצטרפים מבחנים בתיכונים, מבחני מיון ומבחנים השוואתיים של משרד החינוך, מבוססים רובם ככולם על דימויים ותפיסת עולם גברית, ומשכפלים את המציאות שבה גברים מרגישים בנוח "במקומם הטבעי" ונשים מרגישות זרות ונדרשות להיאבק על מקומן. הפתרון לשינוי יכול להתחיל כבר היום והוא הרבה יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים.

דרכי פעולה:

• על הנשים עצמן להאמין שיכולותיהן הטכנולוגיות לא נופלות ולפעמים אף עולות על היכולות של הגברים בתחום.
• עליהן להיות מודעות לכך שבמקרים רבים חוסר הצלחה יחסי בתחום נובעת מחסמים לא עניינים.
• חייבת להיות הכוונה ועידוד של המחוקק לשיוויון בתחום. איך עושיםזאת? מגייסים את כוחנו לדרוש מהממשלה להקצות תקציבים ייעודיים לכך. בין אם באמצעות מלגות, שתעודדנה נשים להיכנס למסלולי לימוד והכשרה טכנולוגיים או בשיפור התודעה הציבורית בחשיבות המקצועות הטכנולוגיים בקרב נשים.
  תחום גברי?

  אשה על הגובה - "מתעלמת מהערות"

  גיל קול

  מיטל כהן משקמת ואוטמת מבנים בגובה של עשרות מטרים. לא קל להיות מהנשים הבודדות שעובדות בתחום הבנייה ולהתמודד עם סביבה שובניסטית ובני זוג המרגישים מאויימים מיכולותיה. "צריך עור של פיל", היא אומרת

  אשה על הגובה - "מתעלמת מהערות"
• דאגה לשיוויון מצריכה טיפול שוטף. הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה מגישה לכנסת חוות דעת על ההשפעות המגדריות של הצעות חוק שונות. אין סיבה שלא נאמץ רעיון דומה לתוך מערכת החינוך וההשכלה, כך שיהיו מי שיתריעו בפני הטיות בתכני הלימוד והחומרים הרלוונטיים וכך ימנע המשך ההדרה של נשים.
• להתחיל בהתחלה. השינוי והחינוך צריכים לבוא בשלבים מוקדמים יותר. אנחנו צריכים לבחון את שיטות ההוראה, תכניות הלימודים, חומרי הלימוד והמבחנים בביה"ס היסודי, כאשר התלמיד נחשף לתחומי הלימוד השונים.
  

מלגות לקידום ועידוד לימודים טכנולוגיים לנשים והתאמות מגדריות הן רק שתי דוגמאות למהלכים פשוטים, שיכולים לחולל שינוי משמעותי. הממשלה צריכה להכיר במחסור ההולך וגדל של עובדים בתעשיות ההיי-טק והטכנולוגיה ולעודד נשים ללמוד מקצועות אלה.

הצעדים שיוצעו כדי לתקן זאת ימדדו אך ורק במבחן התוצאה בשטח. כשחצי מההנדסאים יהיו הנדסאיות אז נוכל להיות גאים שעוד מחוז של אפליה מגדרית נוקה בחברה הישראלית. ימים יגידו.

ד"ר איריס חזן היא מנהלת מכללת אורט סינגאלובסקי.