הנדסה גנטית: מזרע קטן למפלצת?

ביום חורף קר בהיר במיוחד, בעודי יוצאת מסיבוב שיגרתי ברשת מרכולים של מוצרים אורגניים ותוצרת מקומית, עצרה אותי בחביבות אופיינית גברת כבת 60, שעמדה בפתח החנות, חבושה בכובע צמר מחמם עם פרח סרוג מתנוסס על קודקודו, ובחיוך משתדל ביקשה ממני לחתום על עצומה.

למרות התזמון הבעייתי, ובעודי עמוסה בשקיות נייר עמוסות מצרכים, עצרתי בנימוס וחיכיתי למניפסט על מאבק הקהילה למען עניים, ילדים עזובים, יערות הגשם או נגד מלחמות בעולם. אבל הסבתא החביבה הרצינה פנים ופתחה בסיפור על גורל זרעי אלפלפא (אספסת) שמתעסקים להם בגנים, הלא הם Genetically Engineered/Modified Organism) GMO).

בהיתי דרכה ותהיתי איך אני יוצאת מהסיטואציה המוזרה הזו, ואיך נבטים שמוסיפים לסלט קיבלו מקום של כבוד בדיונים ארוכים בקונגרס האמריקני. לאחר שסיימה את משנתה, שאלתי בנימוס אם אוכל לקבל מידע נוסף לפני שאהיה אחראית לגורל העתידי של האלפלפא במחוזותינו. בנעימות אופיינית הצליחה נציגת הנבטים המקומית לקבל את כתובת האימייל שלי, אליו יישלח שלל מידע על המאבק החשוב.

ביום למחרת שכחתי כמעט לגמרי מגברת אלפלפלת, אבל אז גיליתי שמחכה לי מייל עם שלל קישורים, הדנים בענייני מזונות שעברו הנדסה גנטית בכלל, והשתלשלות אפיזודת זרעי האלפלפא בפרט. מסתבר, כי האלפלפא משמשת מזון עיקרי לעדרי הפרות ברחבי ארצות הברית. נגזר מכך, שפרות המוזנות בזרעי אלפלפא מהונדסים, מניבות חלב ומוצריו ובשר המכילים מרכיבים שעברו הנדסה גנטית.

בנוסף, החקלאים חוששים מאוד, כי גידולים אורגניים של אלפלפא יזוהמו דרך האבקה אקראית מגידולים מהונדסים. בעודי עוברת בין המסמכים השונים, החלה להסתמן בפניי טלנובלה שלמה של מאבקי כוח, פוליטיקה והרבה כסף, סביב נושא שאינו יורד מסדר היום הציבורי בעולם.

בין השבחה גנטית להנדסה גנטית

השבחה גנטית בין זני גידולים שונים, כדי לבודד תכונה מסויימת כמו גודל, צורה או עמידות לתנאי אקלים, קיימת כבר מזמן. הנדסה גנטית היא סיפור אחר לגמרי - הטכנולוגיה שלה מאפשרת שיבוש הקוד הגנטי המקורי של אורגניזם חי - צמחים, עצים, דגים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים - על ידי הזרקה של חומר גנטי ממקור כלשהו לדנ"א של האורגניזם. בכך משנים את תכונותיו המקוריות לעד.

חברות ענק עם פעילות חוצת יבשות כמו MONSANTO או NOVARTIS, מוכרות זרעים ומוצרי מזון מהונדסים אחרים למטרות רווח, בעוד אנשי יחסי הציבור שלהן משווקים לציבור הרחב את הטענות שמזון מהונדס יותר מזין, יותר טעים ותורם ליציבות כללית בענף החקלאות הודות לפיתוח צמחים עמידים בפני מזיקים.

עוד טוענים המהנדסים כי טכנולוגיה זו מאפשרת לייצר כמויות גדולות יותר של מזון, בזמן קצר יותר, בעלות נמוכה עם חיי מדף ארוכים שיובילו לחיסול מצוקת הרעב בעולם. חלק מהמזונות שפותחו יוכלו גם לשמש כתרופות וחיסונים שישפרו את בריאות הציבור באופן משמעותי. האמנם? 

אדריכלי החיים

הפעם הראשונה שבה זרעים שעברו הנדסה גנטית הוכנסו באופן מסחרי לתעשיית המזון היתה בשנת 1996. כיום הם מושולבים ב-86% מגידולי התירס ו-93% מגידולי הסויה בארה"ב. על פי מחלקת המזון והחקלאות של קליפורניה, 70% מהמזון המעובד המשווק בסופרמקטים בארה"ב מכיל מרכיבים שעברו הנדסה גנטית. אז על מה כל המהומה וכל עצומות הנגד?  

ככל שהמשכתי לקרוא התבהר לי, שעיקר מקור ההתנגדויות הוא פחד מאי ודאות בשל חוסר היכולת לצפות את השלכות העתיד של טכנולוגיית ההנדסה הגנטית, שעדיין נמצאת בשלב ניסוי פיתוח ראשוני.

הכוח של הטכנולוגיה הזו, לארגן מחדש ולתכנת חומר גנטי על ידי החדרה אקראית של גנים מבעלי חיים ואפילו מבני אנוש לתוך כרומוזומים של צמחים, דגים ובעלי חיים, ישפיע על צאצאיהם של המינים דרך התורשה לצמיתות. בפעם הראשונה בהסטוריה, חברות ביוטכנולוגיה בעולם הופכות לאדריכלי החיים ונוהגים בהם כברכושם הפרטי. זה נשמע מפחיד.

הרכב תזונתי נמוך

אז איך אפשר לדעת אם העגבניה, הפלפל הירוק, השניצלונים הקפואים, הנקניקיות או הקורנפלקס שאנו אוכלים, עברו הנדסה גנטית? ואם כן, האם הוזרק להם מקטע דנ"א של פרה, חזיר, אגוז או גידולים אחרים שאנו עלולים לפתח אליהם תגובה אלרגית? ואולי כבר פיתחנו? ואולי חלקנו פשוט צמחונים, טבעונים או שומרי כשרות?

ומה חלילה לגביי הפוטנציאל הרעיל של מוצרים מהונדסים גנטית, עד כדי איום ממשי על חיי אדם? אי היכולת לצפות את ההשפעות והעדר המעקב על מוצרים מהונדסים הובילו בשנת 1989 להרעלה המונית בארה"ב של אנשים שניזונו מתוסף תזונה מהונדס גנטית ונפוץ, שיוצר על ידי חברת כימיקלים השלישית בגודלה ביפן.

החברה טענה כי החיידקים הפכו למזוהמים בתהליך שיבוש מכוון של הקוד הגנטי. הזיהום גבה את חייהם של 37 אמריקנים, 1,500 הפכו לנכים לצמיתות ו-5,000 אחרים לקו בסממנים המזוהים עם מחלת עצבים נדירה בשם תסמונת ה-EMS, לפני שמשרד הבריאות האמריקני (FDA) הוריד את המוצר מהמדפים. ייתכן שהאסון היה נמנע לו היו נעשות בדיקות בטיחות מקדימות ממוקדות על המוצר לפני שיווקו.

מחקר אחר שפורסם בירחון האמריקני Journal of Medicinal Food מצא, כי תרכובות פיטואסטרוגן (Phytoestrogen), התורמות בהגנה מפני מחלות לב וסרטן, נמצאו בריכוזים נמוכים בזרעי סויה שעברו הנדסה גנטית. גם מחקרים אחרים מצביעים כי מזון מהונדס גנטית הוא בעל איכות והרכב תזונתי נמוך.

כך לדוגמה, חלב מפרות שקיבלו זריקות של הורמון Bovine Growth Hormone) BGH) המאלץ אותם לייצר יותר חלב, מכיל רמות גבוהות של בקטריות ושומן. עוד הוכח, כי רמות גבוהות של הורמון כימי זה בחלב פרה או מוצריו, עלול להעלות את הסיכון ללקות בסרטן השד, הערמונית והמעי.

חשש: השלכות לא צפויות

מעניין מה היה חושב פרנקשטיין על העובדה, שתוצרים של הנדסה גנטית קיבלו על שמו את הכינוי "פרנקנפילים", לאמור, בעלי מרכיבים מפלצתיים (Frankenfish,Frankencrops).

בסיפור האימה, ויקטור פרנקשטיין, מדען סקרן, ייצר בן אנוש בתנאי מעבדה על ידי ימוש בפיסות של רקמות מגוויה. להפתעתו, היצור בעל המראה המעוות קם על יוצרו והחל לרצוח בני אדם כחלק ממסע נקמה נגד המין האנושי, שסירב לאמצו לחיק החברה ובודד אותו ממנה. במהלך העלילה, המדען, המבועת מיצירתו האיומה, מנסה להשמיד את המפלצת אך כושל. בסוף הטראגי, גם המדען וגם תוצר המעבדה שלו מתים מצער וייאוש.

עלילת פרנקשיין הדמיונית היוותה את ההשראה לכינוי "מזון פרנקנפילי" (Frankenfood). שדענים ברחבי העולם מזהירים מפניו בטענה שמניפולציה גנטית, ללא מעקב ובדיקות בטיחות, מסוכנת והשלכותיה בלתי צפויות.

דוגמה אחת לכך היא העברה של גנים במזונות מהצומח, הגורמים לייצור עצמאי של רעלים על ידי גידולים חקלאיים שעברו הנדסה גנטית. בכך מתאפשרת עמידות גבוהה יותר בפני חומרי הדברה קוטלי עשבים וחרקים (HT –Herbicide Tolerance). לטענת המהנדסים הגנטיים, הגידולים העמידים מאפשרים שימוש מועט בחומרי הדברה. בפועל, כמו אצל פרנקשטיין, התוצאות הן אחרות.

על פי מחקר שנערך על ידי המרכז האורגני בארה"ב, הנדסה גנטית בגידולים חקלאיים היתה אחראית לעלייה בכ-174.91מליון קילוגרמים של שימוש בחומרים כימיים קוטלי מזיקים במהלך 13 השנים הראשונות של גידול מסחרי.

העשבים והמזיקים יצרו עם הזמן מוטציות, שהיו עמידות בפני הרעלים הטבעיים שנוצרו מהגידולים המהונדסים. מצב זה חייב להשתמש בחומרי הדברה חזקים ובכמויות גדולות יותר כדי להגן על הגידולים וכתוצאה, החשיפה האנושית לחומרים הרעילים גדלה והזיהום הסביבתי גבר.

בישראל: ממתינים לתקנות

אם אתם לא גרים באחת ממדינות האיחוד האירופי, אוסטרליה או יפן, שם קיימות דרישות ברורות לסימון מיוחד, הגבלות משמעותיות או איסור מפורש על ייצור מוצרים שעברו הנדסה גנטית משום שאינם מוכחים כבטוחים - נכון להיום לא תוכלו לדעת אם המזון שאתם אוכלים מכיל מרכיבים מהונדסים.

למרות מספר גדל והולך של מדענים המזהירים כי טכניקות ערבוב גנים הן בלתי צפויות ולכן מסוכנות מטבען, ממשלות ורשויות החוק בארה"ב טוענות כי מזונות בעלי מרכיבים שעברו הנדסה גנטית, אינם שונים באופן משמעותי ממזונות רגילים ולכן אינם דורשים תיוג מיוחד או צורך לעבור בדיקות בטיחות.

בישראל נמצא התחום בשלבי מחקר בלבד ולכן אין כיום תוצרת חקלאית מקומית שעברה הנדסה גנטית. עם זאת, תעשיית המזון משתמשת בחומרי גלם מהונדסים גנטית, בעיקר בזרעי תירס וסויה, ויש יבוא של מוצרים המכילים מרכיבים שעברו הנדסה גנטית. כרגע אין בארץ חקיקה לגביי בדיקות לזיהוי מרכיבים מהונדסים במזון, אין הגבלות ואין סימון של מוצרים מהונדסים גנטית. משרד הבריאות מינה אמנם ועדה ל"מזון חדיש", הפועלת להסדרת הנושא באופן חוקי, אך מעניין כמה זמן יעבור עד שיוצאו תקנות בנושא.

כדי להמנע ממזון מהונדס גנטית, מומלץ לאכול עד כמה שניתן מזון אורגני, שעל פי חוק אינו מכיל מרכיבים שעברו הנדסה גנטית. אם לא אורגני - העדיפו ירקות ופירות שגודלו בישראל, מכיוון שנכון להיום - התוצרת החקלאית המקומית אינה מהונדסת גנטית. כך גם תתרמו לכלכלה המקומית וגם תיהנו ממוצרים טריים ככל האפשר.

לבסוף, ולמרות שזה דורש יותר מאמץ, נסו לקצץ בכמויות האוכל המעובד כמו ארוחות מוכנות קפואות למיניהן, והשתמשו יותר במוצרי גלם טריים להכנת ארוחות יותר מזינות וטעימות.

בביקורי הבא במרכול השכונתי, הסבתא החביבה עם הכובע הסרוג כבר לא עמדה בפתח. אולי היא התייאשה מצרכנים כמוני, שפיקפקו בחשיבות המאבק על זרע קטן שעלול להפוך למפלצת הבאה של פרנקשטיין.