מה עלולים להפסיד במקרה של בגידה

• הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים וסרטונים
  

• בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
  

השפעתה של בגידה על מזונות אשה. כשזוג מתחתן, מתחייב הבעל, בין היתר, לדאוג לאשה ולכלכל אותה. תוקף החיוב במזונות אשה הוא עד למועד מתן הגט. הכלל הוא שהאשה "עולה עימו ואינה יורדת" - האשה זכאית לדרוש מבעלה את רמת החיים אליה הורגלה במהלך הנישואים. על הבעל לדאוג לה לכל צרכיה ומדורה כפי שהיו טרם פרוץ הסכסוך. אם האשה עובדת למחייתה יכול הבעל לטעון ש'יוצאת היא במזונותיה תחת מעשי ידיה. אם שכרה אינו מספק לצרכיה, ככלל, על הבעל יהיה לשאת בהשלמת מזונותיה. אבל אם הוכיח הבעל שהאשה בגדה בו – אין היא זכאית למזונותיה.

השפעת הבגידה על שטר הכתובה. כתובה היא מסמך דתי המהווה שטר התחייבות ממונית. הסמכות לדון בענייני הכתובה נתונה לבית הדין הרבני. מטרת הכתובה היא לדאוג לבטחונה הכלכלי של האשה ושלא תהא "קלה בעיניו" להוציאה. כשבעל מעוניין להתגרש, ואין בידו יכולת להוכיח עילות גירושים, לרוב פוסק בית הדין הרבני לאשה כפיצוי את כתובתה או חלק ממנה. יש מקרים בהם האשה מפסידה את כתובתה, בין היתר, אם היא עוברת על דת משה (מכשילה באיסורים) או עוברת על דת יהודית (מנהגי צניעות חברתיים). על פי רוב, אשה שבגדה בבעלה, תאבד את זכותה לכתובתה ותוספתה.

בגידה בבעל, בסופו של דבר ולאחר מיצוי כל ההליכים המשפטיים, לא תשלול מהאשה זכויות שנצברו במהלך הנישואים. עם זאת, כשמדובר בבגידה, חשוב לשים לב לפערים בהתייחסות הערכאה האזרחית והדתית בנוגע לרכוש המשותף.

"אשה נואפת אסורה על בעלה ובועלה". מדובר בהחלטה של בית הדין הרבני שאוסרת על אשה שבגדה להישאר נשואה לבעלה, ואוסרת עליה להינשא לגבר איתו בגדה. בית הדין עשוי לכפות על הבעל את הגט, והאיסור יירשם בתעודת הגירושים.

בגלל ההשלכות הכבדות, יש להוכיח בגידה באופן חד משמעי ("על חם"), ולא להסתפק ב"השערות". יש צורך בשני עדים גברים, שיכולים להעיד על הבגידה בפני בית הדין הרבני, ואסור לאותם העדים להעיד על אירוע שהתרחש בשבת, שכן אז העדות תיפסל. דרך נוספת אפשרית להוכחת בגידה היא "הודאת בעל דין" - הקלטה ברורה בה מודה האשה בפני בעלה כי בגדה בו, או שההודאה על הבגידה נעשית בפני בית הדין.

לא כל האמצעים כשרים להוכחת בגידה. באחד מתיקי הגירושים שהגיע עד בית המשפט העליון עלתה שאלת הבגידה של אשה בבעלה בראי חוק הגנת הפרטיות. מדובר באשה שבגדה בבעלה, בדירתם, עם גבר זר. הבעל צילם בדירה את האשה ואת המאהב במצב אינטימי, תוך שהוא מציג בפני הערכאות קלטת. בית הדין הרבני האזורי קיבל את טענות הבעל בנוגע להוכחת הבגידה, בהתבסס על הקלטת. הדיינים ציינו שעל אף שמדובר בפגיעה בפרטיותו של אדם על פי חוק הגנת הפרטיות, יש לבעל הגנה הקבועה בחוק, לפיה הפגיעה נעשתה בנסיבות בהן היתה "לפוגע" עילה מוסרית, חברתית ומקצועית לעשותה. בית הדין הרבני הגדול תמך בגרסת הבעל, אבל בית המשפט העליון קבע ש"הקלטת הלוהטת" אינה קבילה. נקבע שהזכות לפרטיות היא זכות בעלת מעמד חוקתי בשל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נקבע שגם כשמדובר בבני זוג, אין לפגוע בזכות זו. נקבע כי מדובר בחדירה לפרטיות, שכן צילום אדם, שלא בהסכמתו, וברשות היחיד, מהווה פגיעה בפרטיות.

• ערן עזרא, משרד עורכי דין המתמחה בענייני משפחה