המלאכיות של השמיים: פקחיות הטיסה עושות סדר
קרוב ל-30 נשים עוסקות כיום באחד המקצועות החשובים במערך התעופה בישראל, שעד לא מזמן נחשב לגברי. "אצלנו אין הבדל בין נשים לגברים", אמר פקח ותיק. פקחית: "מפרגנים לי"
פעמים רבות, כשמדווח על "כמעט אסון" או תאונה אווירית שנמנעה ברגע האחרון בנמל התעופה בן גוריון, ניצבת מאחורי הקלעים במגדל הפיקוח פקחית טיסה, שגם לאחר משמרת של 24 ואפילו 48 שעות, מצליחה לשמור על ערנות גבוהה ויכולת תגובה זריזה.
הפקחית רוני אלון שומרת על שמי הצפון. (צילום: ניתאי רבינוביץ')
אחד המקרים הזכורים היטב התרחש בחודש מאי אשתקד. פקחית הטיסה שהייתה אז במשמרת במגדל הפיקוח הבחינה במטוס קל שסטה ממסלולו והתקרב בצורה מסוכנת לנתיב הנחיתה של מטוס "אלאיטליה". בזכות ערנותה ותגובתה המהירה, מנעה הפקחית אסון והצילה את חייהם של מאות בני אדם.
"צריך להבין את המשמעות של העבודה הזו ועוצמת האחריות שמונחת על כתפי הפקחים והפקחיות", מסביר פקח הטיסה הוותיק ויו"ר אגודת הפקחים, עמרי אבני, בשיחה עם ynet, "הפקחיות, כמו הפקחים, נאלצות לעיתים להתמודד עם כ-20 תנועות אוויריות בדקה, ומהעמדה שלהן, מעבר למכשור הטכנולוגי הן עוקבות בעיניהן אחרי המטוסים שנוחתים וממריאים, וחייבות להגיב מיד לכל תנועה חריגה".
מנהלת את הבית מרחוק
בנוגע למעמדן של הנשים בקרב הפקחים הגבריים, מבהיר אבני כי "אצלנו אין הבדל בין נשים לגברים. הפקחיות עושותבדיוק את אותה העבודה כמו פקחים".
"זהו אתגר גדול להרגיש עצמי שווה בין שווים", מספרת רוני אלון, פקחית הטיסה הראשונה שעובדת ב"בקרה צפון", יחידת הפיקוח הצבאית-אזרחית, הממוקמת על פסגה גבוהה בצפון. במסגרת עבודתה אחראית אלון לנווט ולסנן את תנועת המטוסים שנכנסים לישראל מצפון, מזרח ומערב.
לדבריה, "אמנם אני צריכה להוכיח עצמי בעבודה קשה מעצם היותי אשה וכמו כן כצעירה בין פקחים בעלי ניסיון, אך חברי הפקחים מקבלים אותי כאחת מהם, והטייסים מפרגנים גם כשההוראות מגיעות מקול של אישה בקשר".
כמו רבים מעמיתיה, גם רוני החלה את קריירת פיקוח הטיסות שלה במהלך שירותה הצבאי. אולם, לאחר השחרור מצה"ל, פנתה ללימודים אקדמאיים בתחום הוראה וחינוך. זמן קצר לפני שסיימה את התואר השני, פנה אליה גיסה, טייס בחברת אל על, והציע לה עבודה כפקחית טיסה.
אלון, נשואה ואם לשתי בנות, החליטה לקבל את ההצעה ולאחר סדרת מבחנים קשים, התקבלה לקורס. במהלך הקורס שארך כמה שבועות, בילתה רוני הרחק ממשפחתה ונאלצה לחלק את זמנה בין נתב"ג, קנדה וארצות הברית.
"ביחידה אנו עובדים משמרות של 25 שעות", מספרת אלון על שגרת חייה, "אני עוזבת את הבית מוקדם בבוקר וחוזרת למחרת. ההתמודדות הזו שלי ושל משפחתי אינה קלה כלל. בן זוגי עובד באזור המרכז כך שגם הוא נאלץ לעזוב את הבית מוקדם בבוקר ולשוב בערב. אנו נעזרים רבות באמי אשר גרה בסמוך אלינו, אך בסופו של דבר אין תחליף לאמא ואני מוצאת עצמי לא אחת 'מנהלת' את הבית מרחוק".
לצידה של אלון, עובדת במגדל הפיקוח בנתב"ג הפקחית פזית לב-נבצאל, אף היא אמא לשני ילדים קטנים. "הציבור לא תמיד יודע מה בדיוק עושים פקחי הטיסה", מספרת פזית, בעלת תואר שני בכלכלה וניהול ומינהל עסקים העובדת בפיקוח כבר חמש שנים. "זו הגדרה שחוטאת למהות האמיתית של התפקיד, והיא אחריות על כל התנועות במרחב האווירי של ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
