ילדי הגנים זכאים ליותר מזה

לפני מספר שבועות קרה לי אחד הדברים ממנו חרד כל הורה: בתי בת ה-4, הנמצאת בצהרון של אחת מרשתות הגנים הגדולות, יצאה ללא השגחה מתחום הגן. בזמן שהורים רבים הגיעו כדי לאסוף את ילדיהם, היא חצתה את השער, ושוטטה בחוץ, עד שאחד האבות בגן מצא אותה סמוך לכביש. קשה לתאר במילים את עוצמת הרגשות שחוויתי כשקיבלתי טלפון מאותו אב שבישר לי על כך, חרדה, זעם, אשמה, הם רק חלק מהם.

שבועיים אחר כך, במקרה של פעוט אחר, זה נגמר באסון מחריד. פעוט שיצא מפעוטון פרטי בכפר שלם, נדרס על-ידי בעלה של מנהלת המקום ומת. בשני המקרים מדובר רשלנות (במקרה שלי נהגו בהנהלת הגן באופן משביע רצון בהפקת הלקחים ותיקון הנהלים), ושניהם, למרות התוצאות שונות בתכלית הם חלק ממציאות כאוטית של מסגרות היום לילדים, גנים, מעונות, פעוטונים וכן הלאה.

כעת יש מי שמבקשים לשים קץ למצב הפרוע הזה, בו כל אחד יכול לפתוח מעון לילדים מבלי שעמד בקריטריונים מוסריים וחינוכיים, ולהעסיק אנשים שלא עברו שום הכשרה לטיפול בילדינו. ח"כ זבולון אורלב יזם הצעת חוק שכותרתה "חוק הפיקוח על מעונות/מסגרות יום לפעוטות".

נוסח החוק מציע לפתור סוגיות רבות המטרידות הורים לפעוטות: הסדרת מספר המטפלים ביחס למספר הפעוטות, חיוב הכשרה לאנשי חינוך וטיפול בפעוטות, מניעת רישיון מבעלי מעון או מחנכים בו שיש להם עבר פלילי, או אי התאמה בריאותית או נפשית; וחשוב לא פחות - עמידה של המבנה והמקום בתנאי סביבה, בטיחות ותברואה. מעון לפעוטות, המוגדר כמקום שבו שוהים שבעה פעוטות ומעלה.

כצפוי, עם התקדמותו של החוק להגשה בקריאה שנייה ושלישית יש מי שמנסה לטרפדו: ארגוני הגנים יצאו בקמפיין מודעות הקורא לחברי הכנסת לא לאשרו במתכונת המוצעת. אל הארגונים החותמים הצטרפו גם ויצו ונעמת, שם שוהים אלפי פעוטות בישראל.

מי בודק את התאמת הסייעות? 

לטענתם, העול הכספי של התנאים החדשים יפול על ההורים והחלת החוק תגרום לסגירתם של מאות מעונות לילדים, ולמצוקה גוברת של הורים עובדים. הטענה הזו מקוממת במיוחד: הורים המשלמים לגנים פרטיים אלפי שקלים בחודש, זכאים להתערבות גוף מפקח שיטיל על מי שרוצה להפעיל גן התחייבויות בסיסיות כל כך, כשמדובר בחיי ילדים רכים. מי שרוצה להפעיל גן או לעבוד בו צריך להיות ללא כתם פלילי, ובעל הכשרה הולמת. מבנה שמאכלס פעוטות צריך לעמוד בתנאי בטיחות ותברואה הולמים, וכיום המצב, למרבה הצער, פשוט לא כזה.

מעונות עם 30 פעוטות ושני אנשי צוות הם סביבה לא חינוכית, לא בריאה ולא תקינה עבור ילדים בגיל הזה. ילדים נאלצים לחכות זמן רב עד שייגשו אליהם ויטפלו בצרכים שלהם, והורים שלא יכולים לשלם עבור מסגרות פרטיות נאלצים להשלים עם הדחק הטיפולי הזה כדי לצאת לעבודה, ומי בודק את התאמתן של הסייעות? התשלום הזעום מאפשר העסקת סייעות בעלי רקע חידתי והתאמה לא ברורה. אבסורד.

הטענה כי העול הכספי של קיום תנאי החוק יפול על ההורים היא מניפולציה צבועה שנועדה לגייס התנגדות של הורים להצעת החוק שנועדה להגן על ילדיהם. הסכומים שאותם דורשים מפעילי גנים גם כך מרקיעים. העלאת התעריפים בתואנה הזו תהיה חוצפה תהומית, שכן אלו תנאים שמראש מפעילי הגנים היו אמורים להחיל על עצמם, בעולם נורמלי, כלומר.

יש לי תקוות גדולות שרוב חברי הכנסת, גם אם התרחקו מהתקופה שבה היו הורים לגיל הרך, יתמכו בהצעת החוק הזו, שכן אין אלטרנטיבות לתיקון המציאות הפרוצה והמסוכנת הזו, שבה להורים אין כוח דיו ואין להם יכולת להתארגן ולדרוש את מה שהם זכאים לו. אני יותר מקווה שההורים עצמם יידעו לתבוע מאלו המטפלים ביקר להם מכל הרבה יותר, כדי להיות ראויים לכך.

• ריקי כהן היא עורכת אתר "אמהות אובדות"