להתיש את קדאפי

המתקפה האווירית שהמערב פתח בה אתמול על צבא לוב השיגה כבר יעד חשוב אחד - היא בלמה את התקדמות הצבא והמיליציות של קדאפי לעבר בנגזי ובכך מנעה, לפחות בינתיים, הרג המוני בקרב תושבי העיר, הרג שהיה מתרחש בכל מקרה כתוצאה מהקרבות בין תומכי קדאפי למתנגדיו בשטח הבנוי.

קדאפי תחת מתקפה - סיקור נרחב ב-ynet:

• ארה"ב: מערכות הנ"מ של לוב נפגעו קשות
• תומכי קדאפי יצרו מגן אנושי ורקדו "זנגה זנגה"
• "קואליציית הנשים" שכנעה את אובמה
• עדכונים שוטפים גם בפייסבוק של ynet
  

ייתכן גם שתומכי קדאפי היו מבצעים טבח אם וכאשר היו כובשים את העיר. המתקפה האווירית מנעה גם הפצצה והפגזה מאסיביים של שתי ערים גדולות אחרות שבשליטת המורדים - מיסרטה וטוברוק. כך שהמורדים יכולים לחוש הקלה זמנית. אבל הקרב על לוב רחוק מהכרעה.

שני סוגי המתקפה שאישרה מועצת הביטחון של האו"ם - אכיפת אזור אסור בטיסה ותקיפה מהאוויר של מטרות קרקע החיוניות למשטר - אין בהם כשלעצמם כדי להפיל את קדאפי ומשטרו. לפי שעה נהנה הרודן הלובי לא רק מנאמנות של עיקר צבאו והמיליציות שאימן וחימש אלא גם מנאמנות של מאות אלפים, אולי אפילו מיליונים, בעיקר בקרב השכבות העניות של האוכלוסיה ובקרב שבטים גדולים וחשובים. זאת, הודות למפעלי רווחה והטבות שונות שהעניק להם לצד פולחן אישיות ושלהוב יצרים לאומני שנמשכו יותר מארבעים שנה.

טיל שנורה אמש מספינת הצי האמריקני מול לוב (צילום: אתר הצי האמריקני)

אפילו בקרב המעמד הבינוני המשכיל בלוב, זה שלבו עם המורדים ומטרותיהם, יש חשש גדול מחוסר יציבות שישתרר במדינה השבטית אם קדאפי ייפול. בני מעמד זה רואים את חוסר הסדר והארגון בקרב המורדים וחוששים מתוהו ובוהו שיפגע בביטחונם הכלכלי והאישי. לכן, מוכנים רבים מהם לסבול את המשך שלטונו של קדאפי בחריקת שיניים.

קדאפי הוא ללא ספק אדם לא בריא בנפשו שסובל מהפרעות התנהגות פתולוגיות קשות. אבל בה בשעה הוא ניחן באינטואיציה בריאה, חושים מחודדים ובכריזמה סוחפת שלא תמיד מובנת במערב, אך משפיעה בצורה כמעט מאגית על בני ארצו. התרסתו כלפי המערב, למשל, סייעה לו בעבר לשרוד בשלטון ולדכא התקוממויות קודמות בארצו וגם כשהנשיא רונלד רייגן הורה לכוח אווירי אמריקני לתקוף אותו אישית ואת בסיסי הכוח שלו ב-1986 בעקבות פיגוע טרור שביצעו סוכני קדאפי בגרמניה.

גם הסנקציות הבינלאומיות החמורות שהוטלו על לוב אחרי שקדאפי הורה על הפלת מטוס אזרחי של חברת פאן אמריקן לא הועילו. קדאפי שרד משום שידע להשתמש במאגר הנפט האדיר של ארצו למניפולציה של הקהילה הבינלאומית ומפני שהצליח לגרום לבני עמו לפחד מפניו ולהעריץ אותו בעת ובעונה אחת. מה שלא פחות חשוב - קדאפי יודע להתגמש כשצריך והוא מומחה במשחק על זמן.

קדאפי ובניו מאמינים כנראה שכל אלה יעמדו להם גם הפעם. כרודן מיומן הוא אינו חושש להשתמש כעת באמצעים שסייעו בשעתו לסדאם חוסיין ומשטרו לשרוד את המתקפה האמריקנית הראשונה על עיראק ב-1991. הוא מעביר קבוצות גדולות של אזרחים לבסיסי האוויר העיקריים שבשליטתו כדי שישמשו מגן אנושי. הוא גם מכניס את הטנקים והנגמ"שים של צבאו ללב שכונות אזרחיות בפאתי ערים הנשלטות על ידי המורדים, כדי שמטוסי המערב יחששו מלפגוע באזרחים תמימים וימנעו לכן מתקיפת השריון הלובי.

עיישה קדאפי עם תומכי אביה. משפחתו תלחץ עליו לפרוש? (צילום: AP)

בה בשעה, הכריז קדאפי על הפסקת אש וסביר להניח שהוא יורה לצבאו לכבד אותה כדי להראות שהוא מציית להחלטת מועצת הביטחון ובכך יקשה עוד יותר על המערב לפעול נגדו. אך במקביל ימשיכו המיליציות האזרחיות הנאמנות לו, שאנשיהם חמושים בנשק קל, במאמציהם לחדור למעוזי המורדים ולנהל שם קרבות פנים אל פנים. המערב יתקשה לסייע למורדים במלחמת אזרחים כזו, שכבר מתנהלת בכמה ערים ואולי אף בפאתי בנגזי.

את כל זאת יודעים בוושינגטון ומכאן חוסר ההתלהבות והזהירות שבה מתנהל ממשל אובמה. בארה"ב יודעים כי הפעלת כוח אווירי נגד נאמני קדאפי ובסיסי השלטון שלו עשויה להביא לעריקות בצבאו ולהפלתו של הרודן. אך אין כל ביטחון שכך יקרה. לכן חושש הבית הלבן מהסתבכות שבסופו של דבר תחייב אותו להכריע אם הוא פועל קרקעית או לפחות שולח נשק, ו"יועצים" לעזרת המורדים, או שהוא מניח לאותם מורדים שנחישותם והרכבם אינם ממש ברורים להתכתש עם קדאפי עד שיותשו ויובסו.

מלחמת 1973  

אמריקה גם אינה רוצה להתייצב בחזית המאבק נגד קדאפי בלוב, כדי שלא תיתפש ברחוב הערבי והמוסלמי כמי שמנהיגה את המלחמה העולמית באיסלאם. דימוי כזה עלול להזיק לאינטרסים שלה בעיראק ובאפגניסטן. האמריקנים מעדיפים לראות בלוב בראש ובראשונה בעייה אירופית. האירופים הם שזקוקים לנפט של לוב והם שייפגעו אם גל פליטים מלוב יציף את חופיהם. אבל גם ארה"ב אינה יכולה להיות אדישה לסכנה שאם קדאפי ישרוד הוא יחדש את פעילות הטרור שלו בהיקף נרחב גם נגד מטרות אמריקניות. וושינגטון גם אינה יכולה לעמוד מנגד כשנשקפת סכנה של טבח לאלפי אזרחים בבנגזי. לכן תמכו האמריקנים בהחלטת מועצת הביטחון והם משתתפים בביצועה - אך לא ככינור ראשון.

מטוסי הצי וחיל האוויר של ארה"ב אינם משתתפים לפי שעה בגל הראשון של הכוח האווירי שנשלח לפעול בשמי לוב ומניחים לאירופים לעשות את העבודה, בסיוע קנדה ואולי גם כוח ערבי סמלי. הם גם מושיטים סיוע במודיעין ובשליטה ובקרה וכנראה שהם גם מאבטחים את אגפי אזור הפעולה סביב בנגזי, שבו פועלים כעת המטוסים הצרפתיים והבריטיים.

במקביל הנחיתו האמריקנים מכות על מעוזי שלטונו של קדאפי ועל מערכות ההגנה האווירית באמצעות חימוש מונחה ומדויק. לשם כך הם קידמו שלוש צוללות נושאות טילי שיוט לעבר מרכז הים התיכון. לכך כנראה התכוונה מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, כשאמרה אחרי כנס ראשי המדינות בפריז אתמול כי "לארה"ב יכולות ייחודיות שהיא עשויה להשתמש בהן בבוא העת".

נראה כי ראשי המדינות שהחליטו בפריז על תחילת המבצע האווירי בשמי לוב מבססים את תקוותם להפלת משטרו של קדאפי על הערכה כי התשה אווירית ממושכת תכריח את קדאפי לקבל את תנאי החלטה 1973 של מועצת הביטחון, והוא יפסיק את פעולותיו נגד המורדים. אם תתממש הערכה זו, ייווצר מצב שבו לוב תהיה מחולקת למעשה לשתי יישויות כשעיקר הנפט ומתקניו נמצאים במזרח המדינה הנשלט על ידי המורדים. אז אולי אפשר יהיה לחדש את אספקת הנפט משם, וקדאפי ייאלץ להודות בתבוסתו ואולי אף יאולץ להסתלק בלחצם של בני משפחתו ונאמניו. מכל מקום, סוף המערכה בלוב עדיין אינו נראה בעין ולכן קשה להעריך לפי שעה אילו השלכות, אם בכלל, יהיו לה עלינו.

ומה לגבי האיומים של קדאפי לפגוע במטרות באירופה ובמזרח התיכון? לוב החזיקה בעבר סקאדים מיושנים, שאת רובם העבירה לארה"ב במסגרת ההסכם על התפרקות מנשקה ב-2004. לוב עלולה בצעד של ייאוש לשגר טילים, כפי שאיימה, אך היא יודעת שצעד כזה יגרור תגובה בינלאומית קשה נגדה, גם מצד ארה"ב. ספק אם נותרו בידיה סקאדים.

לוב כבר ביצעה בעבר צעדים נואשים מעין אלה. ב-1986 היא שיגרה שני טילי סקאד אל הבסיס האמריקני באי למפדוזה, בעקבות תקיפה אווירית של ממשל רונלד רייגן. הטילים נפלו אז בים, למרות קרבתו של האי. בכל מקרה לוב אינה יכולה לפגוע בישראל, אך היא מסוגלת לפגוע בספינות ששטות בים התיכון ולבצע פיגועי טרור.

הצרות של אסד 

מוקד התקוממות אחר הנוגע לנו ישירות גיאוגרפית ופוליטית היא סוריה. המרי האזרחי שם התחיל לצבור תאוצה ביום שישי דווקא בעיירה דרעא שעל גבול סוריה-ירדן. זה אינו מקרה - דרעא נמצאת בליבו של החורן, אזור חקלאי דל במים שהבצורת הנמשכת בסוריה זו השנה השביעית עשתה שמות בפרנסת תושביו. אלפי משפחות מהחורן נאלצו לנטוש את משקיהם ורבים מביניהם מתגוררים באוהלים בפאתי הערים הגדולות יחד עם כורדים מצפון מזרח המדינה, שהידלדלות מימי הפרת כרתה את מקור פרנסתם.

השאיבה הטורקית המואצת ממימי הפרת, יחד עם התדלדלות מימי נהר העצ'י והבצורת הממושכת, עשו שמות באוכלוסיה המתפרנסת מחקלאות המהווה 17 אחוז מהתוצר הלאומי בסוריה. אל החקלאים הממורמרים על מצוקתם ועל השחיתות השלטונית הצטרפו בדמשק ובכמה ערים נוספות צעירים משכילים, שתקוותיהם לזכויות אזרח ולחופש ביטוי הוצתו בעקבות ההתקוממויות במצרים במדינות ערביות נוספות. זאת, בנוסף להתמרמרות הכבושה בסוריה על העדה העלאווית השיעית המשליטה עצמה ביד ברזל על הרוב הסוני ועל הכורדים.

אבל בשאר אסד, כמו שליטים ערביים אחרים בתימן, בבחריין ובסעודיה, אינו לוקח סיכונים. אנשיו אינם מהססים לירות אש חיה במפגינים ואתמול הוא גם שלח מסוקי קרב לחוג מעליהם כאמצעי הרתעה. עם זאת, אסד וראשי מנגנוני הביטחון שלו מבינים כי הרג אזרחים ילהיט את המתקוממים ויקומם נגדו את הקהילה הבינלאומית. לכן נוהגים

כוחות ביטחון הפנים הסוריים באיפוק יחסי. הם עושים שימוש אינטנסיבי באמצעים לפיזור הפגנות, מניחים למפגינים לשחרר קיטור ומשתדלים להימנע מירי. כתוצאה מכך מספר ההרוגים בהפגנות עד עתה אינו עולה על שישה.

הצבא עדיין אינו מעורב בפיזור ההפגנות. סביר להניח שהשבוע הקרוב יהיה קריטי ואפשר יהיה לקבוע אם המרי מתרחב או שהוא דועך. להתפתחויות אלה אין לפי שעה השלכות על מצבה הביטחוני או המדיני של ישראל. אבל אם ההתקוממות בסוריה תתרחב ותצליח, סביר להניח שהאחים המוסלמים בסוריה יהפכו שם לכוח משמעותי ולכך עלולות להיות השלכות לא סימפטיות עלינו.

לא מן הנמנע גם שהתערערות ממשית של היציבות בסוריה תביא את אסד לבקש עזרה מבעלי בריתו, איראן וחיזבאללה. אבל בינתיים נראה שהמשטר שולט במצב. מפלגת הבעת' והממסד הביטחוני הסורי שרוב ראשיו הם מבני העדה העלאווית, נאמנים לאסד ונחישותם להישאר בשלטון בינתיים לא נסדקה.