תנו לצהול בשקט

פורים. מה לא עשינו כדי שהחיוך ימתח מאוזן לאוזן שהמן גרמה. דאגנו לתחפושת מבעוד מועד ואיבזרנו בהפקה עצמית מקורית. מלאנו משלוחי מנות, ונתנו מנה אחת אפיים עם הרעשן. הלכנו לעדלאידע בין ארור הדוחק לברוך המצעד, בהמולה שבימים כתיקונם לא היינו תוחבים אליה את קצה חוטמנו, עם או בלי אף של ליצן. לילדים הנקהלים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.

התבוננתי סביב, ולמען האמת לא חשתי שמחה קופצת ומתפרצת. אחרי ככלות הכול והתמונה, אין לי רמה גבוהה מהרגיל של נפיצות בעליצות.

גם זו לשמחה

מדוע אומרים שחייבים לשמוח בפורים? שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, ויש המקווים שהשמחה היתרה בחג - תשפיע עלינו לטובה בהמשך השנה. לצורך כך, אנשים אף נדרשים

ללגום יין בפורים, עד שהפרטים המבחינים בין המן למרדכי מיטשטשים. 

והנה, לא שתיתי יין בכמויות האמורות, ובצלילות הדעת שאלתי את עצמי האם לא די בהצלה לצהלה? בסעודות עם המשפחות בהן נפגשים בשמחות? להיות עם כמוני מסכה חה חה? כנראה שלא.

אבל מדוע עלינו להיות שמחים באופן יוצא מגדר הרגיל משעה זו ביום זה ועד שעה ספציפית למחרת באמצעים מוגדרים כאלה ואחרים? תנו לצהול בשקט, בזמן ובמקום שייראו לנו. בלי חיוכים מאולצים, בלי לחשוב שאם לא נשמח עכשיו ומהר, בדיוק כמו שאמרו לנו שצריך, אז משהו אצלנו לא תקין. יש מי שאוהב לשמוח בקול רם, עם בגדים מיוחדים וזיקוקים ססגוניים. תבוא עליו החדווה. וגם על מי שהשמחה שלו עושה קולות של אדווה.

כולנו ילדים של חיוכים

ילדים מוצאים סיבות רבות למסיבות כארמונות החול אשר על שפת הים. צחוק של ילד מתגלגל כצלצול פעמונים באוויר הפתוח. צחוקו של מבוגר צריך להתגבר על רעשי הרקע

שהצטברו עם השנים, לא תמיד פשוט, אך תמיד כדאי.

שמחה היא דבר נפלא, יש בה כוח ריפוי עצום ויכולת להמשיך קדימה למרות הכול. זה לא אומר שאין תחושות נוספות, לכל זמן ועת לכל רגש תחת השמיים. עת לחשוש ועת להסתייג ועת לכאוב.

לא מספיק לשים מסכה על הפנים כדי לשמוח מבפנים. אף צלופן פורימי מרשרש אינו יכול לכסות על המציאות הניבטת אלינו מהאתגרים האישיים שלנו וממהדורות החדשות הציבוריות. בצק פריך במילוי שוקולד, פרג או אגוזים יכול להמתיק את הרגע, אבל אם נגלה מה באמת משמח אותנו באופן אישי - נוכל להמתיק לעומק את החיים.