נאמו לנו מאוד

לאחרונה הכרזנו על יציאתה לדרך של תחרות הנאומים השנתית של צוערי הדמוקרטיה מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה . כדי לעורר בכם השראה לעמוד בפני קהל, ולהוציא בקול רם וברור החוצה את הפרשנות שלכם לנושא, ניסינו לבחון - מי היה הנואם הכי גדול, מה הפך אותו לכזה, ומה הייתה בכלל השפעת הנאומים שלו על הצלחתו (או המחסור שבהצלחה) בקריירה הפוליטית ובשינויים החברתיים שעשה.

"צריך לעשות אבחנה בין שני סוגים של נואמים", מסביר אורי זכאי, מומחה לרטוריקה וארגומנטציה, אלוף הארץ בדיבייט בעברו שלימד 18 אלופי הארץ, זוג אלופי עולם וזוג אלופי אירופה. "יש נואמי מוטיבציה ונואמי שכנוע. נואמי מוטיבציה בעיקר מדברים על מנהיגים בשדה הקרב, על כל מי שלא אמור לשכנע את האנשים שלו אלא להניע לפעולה.

כמובן שברמה של הפוליטיקאים הבולט מביניהם הוא מנחם בגין. נואם כיכרות ענק", הוא

אומר. "בנוגע לנואמים מהסוג השני – יש את אבא אבן ואת חיים הרצוג, הנשיא לשעבר, שהיה מוצלח בשני התחומים. ביבי נתניהו כאשר היה נואם באו"ם היה נואם שכנוע מצוין. הניסיון שלו להפוך לנואם מוטיבציה לא היה מוצלח במיוחד".

הנאום המוכר ביותר של מנהיג ישראלי, בסקר לא מחייב בין פעילים חברתיים, הוא נאום המכונה נאום הצ'חצ'חים, אותו נשא מנחם בגין בעקבות אמירה של דודו טופז.

לדברי זכאי, "לא מדובר בנאום מכונן. זה לא נאום שהשפיע משמעותית על הדורות הבאים. זה נאום שהשפיע על הבחירות ודיבר על קיטוב חברתי. זה לא נאום שמישהו יכול לחזור עליו".

נאום אחר של בגין, שציבורית אולי זכור פחות אך בפועל כנראה השפיע יותר, הוא נאום השילומים. "נאום ענק, בנושא מהותי. נאום שבו הוא קורא כמעט למלחמת אזרחים", הוא אומר.

נושא תחרות הנאומים הסטודנטיאלית הוא "שונה אך שווה", מצד אחד השונות בחברה הישראלית ומצד שני הצורך באחדות שבה. נאום בולט שגיבש את החברה הישראלית סביב צה"ל הוא נאום הר הצופים של יצחק רבין. "רבין לא היה אומן מילים", אומר המרצה לרטוריקה.

רבין הוערך כאדם אמין אבל היה עילג

"הוא הוערך כאדם אמין אבל היה עילג מבחינת מילים. לא היה לו טיימינג, וזה לא אדם שהקהל סער כשנאם. זה לא אבא אבן עם השליטה המדהימה במילים. כשרצה באו"ם להמחיש שישראל קטנה דיבר במיילים, כשרצה לדבר על גודלה דיבר בקילומטרים". הנאום של רבין היה מהסוג המאחד. אמירה זכורה אחרת, שלא תרמה לאחדות בעם, היא זאת של גולדה. "הם לא נחמדים", אמרה על הפנתרים השחורים.

"הם לא נחמדים". נאום בלתי נשכח של גולדה  

לדברי זכאי, ישנה חשיבות למקום בו הנאום מתבצע. לא כל נאום מצליח בכל מקום, וגם לתקופה שבה אנו חיים יש משמעות לאופן שבו אנו תופסים נאומים. "יש מנהיגים נורא גדולים שהיו כבדי לשון ולא ידעו לדבר בכלל", הוא אומר. "השאלה היא האם מישהו היה מצליח בעידן הספקני והסקפטי שלנו לבנות רמת אמון כמו שבנה בגין. אנו מייחלים למישהו מאוד אמין, רואים שבעשור האחרון יש נהייה לרבנים ומיסטיקה וכו'..

"אם היה מנהיג שהיה עולה והיה אמין על כולם ונותן לכולם השראה, אני חושב שכלי הדיבור במשך כל תקופת ההיסטוריה היה כלי אחר", מסביר זכאי. דוד בן גוריון, מייסד המדינה, היה בעל אמונה בוערת במה שעשה. האם היה מצליח כיום? "כדובר הוא היה נמוך קומה, לא נאה, צווחני במידה רבה, לא בטוח שהיה מצליח בטלוויזיה. אין ספק שבפנים אל פנים, בלייב, זה עבר".

לדבריו זכאי, אין בשינוי המדיום כדי לדכא את הצורך האנושי במילים וברטוריקה. "הכלי הרטורי לא דועך. אני עובד עם אלפי סטודנטים, חיילים וכו'. בכולם אני רואה שכל מי שמשקיע ברטוריקה ובאמנות הדיבור בפני אנשים אחרים רואה עלייה בהצלחה האישית שלו. אין תחליף לזה".

כיצד משתתפים בתחרות?

• כל סטודנט (עד גיל 35) מוזמן לשלוח נאום באורך של 400 מילים לכתובת: savedemo@idi.org.il ולגורם האחראי במוסד בו אתם חברים (אוניברסיטה, מכללה או מרכז צעירים) – עד 14 באפריל 2011. יש לצרף פרטים אישיים (שם, גיל וטלפון). לקבלת פרטי האחראי עליכם חפשו אותנו בפייסבוק "מצעיר די אפאתי לפוליטיקאי מאוד אכפתי", או באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  

• הזוכה במקום הראשון יקבל 2,250 שקל . במקום השני יקבל 1,750 שקל במקום השלישי יקבל 1,000 שקל (או מתנות שוות ערך לסכומים אלו).