אבו-סטארט-אפ: ההיי טק הערבי פורח בגליל
בשנים האחרונות קמו בגליל עשרות חברות סטארט-אפ שהיזמים, המנהלים ורוב העובדים שלהן הם ערבים-ישראלים. חלקם רואים בכך פיתרון לאבטלת המהנדסים הערבים, ואחרים אומרים: "אנחנו רוצים ליצור הייטק, לא גטו חדש"
יזם ההיי-טק ב' עבד 12 שנה בחברת b.o.s, וב-2005 פרש והקים חברה משלו - vpsign, המפתחת מכשיר לחתימה אלקטרונית. שנתיים אחר כך הקים גם את epapersign המפתחת טכנולוגיה לאבטחת מידע וזיהוי משתמשים במדפסות.
ב' רשם פטנט, גייס עובדים, שכר משרד זעיר, יצא למסע מפרך לגיוס כספים, והשיג חצי מיליון דולר ממשקיע בחו"ל. במקביל, עבר מיון קפדני של המדען הראשי בתמ"ת, וזכה להלוואה ממשלתית של חצי מיליון שקל.
כיום ב' מעסיק בשתי החברות יחד 12 עובדים בשגב שבגליל, ומוכר מוצרים לכ-100 חברות ישראליות, כולל התעשייה האווירית, פלאפון ונטוויז'ן. כעת הוא מנסה לפרוץ לחו"ל, ונמצא במו"מ לשתי עסקאות גדולות עם חברה אוסטרלית וחברת מדפסות בינלאומית.
ב' הוא סטארט-אפיסט רגיל, אחד מאלפים כמותו בהיי-טק הישראלי המשגשג. ההבדל היחיד בינו לאחרים הוא שב' - ששמו האמיתי הוא בילאל להבני - הוא ערבי מנצרת.
פיתרון לאבטלת האקדמאים הערבים?
כשלהבני הקים את vpsign, הוא היה כמעט יזם ההיי-טק הערבי היחיד בארץ. כיום, צעירים רבים הולכים בדרכו וסטארט-אפים "ערביים" צצים בצפון כפטריות אחרי הגשם. כמו להבני, הם עוסקים בתחומים שבהם עוסקים הסטארט-אפים ה"יהודיים", נראים, מדברים וחושבים כמו היזמים היהודיים וחיים באותו אורח חיים תזזיתי ותובעני.
אנשי חברת epapersign
לפי נתוני ארגון צופן, המסייע למהנדסי הייטק ערבים, קיימות חמש חברות הייטק בינוניות בגודלן ועוד כמה עשרות סטארט-אפים שהקימו יזמים ערבים בנצרת ובאזורי התעשייה בנצרת עלית, תפן, וגוש שגב וסטארט-אפ אחד נוסף ביישוב הבדואי חורה שבנגב. 6 מהסטארט-אפים פועלים במסגרת החממה הטכנולוגית ngt שהוקמה בנצרת ב-2002 בסיוע המדען הראשי במטרה לסייע לתעסוקת ערבים. לפי נתוני התמ"ת, כולן יחד מייצאות בהיקף של כ-10 מיליון דולר לשנה.
רוב היזמים הערבים מעסיקים בעיקר ערבים אבל גם יהודים. לפי נתוני צופן, כולם מעסיקים יחד כ-250 עובדי מחקר ופיתוח ערבים. זאת, בנוסף לחברת גליל סופטוור מנצרת, שהוקמה בידי יזמים יהודים אבל מעסיקה עשרות ערבים, כולל המנכ"ל אינס סעיד.
"רוב החברות ה'ערביות' הוקמו בשלוש השנים האחרונות", אומרת מנכ"ל צופן, סמדר נהב, "ההייטק הערבי בישראל נמצא במקום שבו נמצא ההייטק היהודי בשנות ה-80': עם פעילות מצומצמת אבל תנופת עשייה ופוטנציאל עצום".
המגזר הערבי סובל מאבטלה קשה (בעיקר של גברים) ושיעור גבוה של אנשים (בעיקר נשים) שאפילו לא מחפשים עבודה. רבבות ערבים מסיימים לימודים מדעיים וטכנולוגיים בטכניון, באוניברסיטאות ובמכללות – אבל מתקשים למצוא עבודה בהייטק. סקר של התמ"ת מצא שכ-80% מהבוגרים הערבים של החוגים המדעיים והטכנולוגיים אינם עובדים במקצוע שלמדו, אלא בהוראה, בתעשייה ובשירותים.
בצופן מעריכים כי בתעשיית החומרה והתוכנה הישראלית מועסקים כ-850 עובדי מו"פ ערבים וכמה מאות נוספים בביוטק. מדובר בכ-2% מכ-80 אלף עובדי המו"פ בישראל, למרות שיותר מ-20% מתושבי המדינה ומ-10% מבוגרי הפקולטות המדעיות הם ערבים. לפי סקר התמ"ת, רוב האקדמאים הערבים משוכנעים שהם סובלים מאפליה ומחסור בקשרים בשוק העבודה, שרוב יזמיו ומנהליו הם יהודים.
צופן מסייעת למהנדסים הערבים בקורסים שבהם לומדים, בין השאר, לכתוב קורות חיים בעברית ולעבור ראיון עבודה מול מעסיק יהודי, ובפעילות הסברה. "אנחנו יצרנו מודעות לקיומה של הבעיה", אומרת נהב, "המודעות עודדה יזמים ערבים להקים חברות משלהם, והן מספקות לאקדמאים הערבים עבודה".
המציא תוכנת אבטחה ולא עבר בידוק ביטחוני
להבני מעסיק בחברות שלו שישה עובדים יהודים ושישה ערבים. "יש לי אינטרס להעדיף ערבים, כי אני מקבל על כך סיוע מהמדינה", הוא אומר, "אבל השיקול שלי הוא קודם כל מקצועי ואני מקבל רק אנשים עם ניסיון, ואין הרבה מהנדסים ערבים כאלה, בגלל הקושי שלהם להתקבל לעבודה בחברות 'יהודיות'. מעגל קסמים".
"אני יודע שיש אפליה למרות שבאופן אישי לא נפגעתי ממנה", מספר להבני, "להיפך: העובדה שאני ערבי דווקא עזרה לי. b.o.s חיפשה עובד ערבי כדי להיכנס לשוק המצרי. בסוף עשיתי עסקה אחת קטנה במצרים, והחברה הרוויחה עובד טוב והעסיקה אותי בתפקידים בכירים, עד שעזבתי בגלל חילוקי דיעות מקצועיים. גם כיזם קל לי יותר לקבל סיוע מהמדען הראשי, בגלל מדיניות ההעדפה המתקנת".
"נתקלתי באפליה בעצמי רק במקרים קטנים והזויים. פעם הגעתי לפגישה בחברת תעשייה ביטחונית שקנתה ממני טכנולוגיה לאבטחת מידע, אבל המאבטחים בכניסה לא נתנו לי להיכנס למשרד מסיבות ביטחוניות. מצחיק: בנאדם עם עבר פלילי יכול להיכנס לשם, אבל אני, שמעולם לא נכנסתי לתחנת משטרה, נשאר בחוץ. אבל עצם העובדה שהתעשייה הביטחונית עובדת אתי מראה שיש שינוי מבורך בגישה".
לא התקבל להייטק - ופתח חברה משלו
חברת ההייטק ה"ערבית" הגדולה והוותיקה ביותר היא כנראה אלפא אומגה מנצרת עלית, המפתחת טכנולוגיות להקלטת מידע באלקטרודות רפואיות זעירות. החברה הוקמה ב-1994 בידי רים ועימאד יונס, בני זוג שמנהלים אותה יחד עד היום."עימאד סיים בשנות ה-80' לימודי הנדסת חשמל בטכניון, ובאותה תקופה כל ההייטק היה קשור לצבא ולגמרי לא רלוונטי לערבים", מספרת רים, "החברה היחידה שהייתה אזרחית באמת הייתה אינטל, ושם הוא לא התקבל. בסוף הוא החל לעבוד בבניית מכשירים לניסויים בחוג להנדסת רפואה בטכניון. אחר כך התחיל לעבוד באופן עצמאי ולמכור מכשירים לחוקרים. ואז התחילו להשתמש במכשיר שלו בניתוחים לחולי פרקינסון. אז אמרנו, בוא נמכור את המכשיר בכל העולם".
רים, שלמדה הנדסת בניין והתקשתה גם היא למצוא עבודה בתחומה, הצטרפה לעימאד לסיבוב ברחבי ארה"ב, שבעקבותיו הצליחו למכור את המכשיר למספר בתי חולים. אחר כך הקימו פס ייצור קטן, וכיום הם מעסיקים 27 עובדים ומייצאים מכשירים בכ-7-8 מיליון דולר לשנה - רוב הייצוא של ההיי-טק ה"ערבי". כל זה - מהשקעה שכל-כולה באה מכיסם הפרטי.
"אנחנו רוצים למצוא משקיע חיצוני אבל לא הצלחנו", אומרת רים, "קרנות הון סיכון ו'מלאכים' (משקיעים פרטיים בהיי-טק, ת.ג) זה עולם של נטוורקינג שמבוסס על קשר בין יזמים ומנהלי השקעות יהודים-ישראלים עם משקיעים אמריקנים, וכערבים, קשה לנו להגיע לשם. אבל אנחנו נצליח. ב-2008 כמעט חתמנו עסקה גדולה עם משקיע, ובסוף היא בוטלה בגלל המשבר".
אתר האינטרנט של אלפא אומגה מציג אותה בהבלטה כ"חברה ישראלית" בניגוד לאחדות מהחברות ה"יהודיות" שמצניעות את זהותן הלאומית. "אנחנו מציגים את עצמנו בחו"ל כישראלים וכפלסטינים גם יחד", אומרת יונס, "זה מה שאנחנו, וצריך להיות מה שאתה. במדינות ערב מתייחסים אלינו כאל יותר גרועים מהיהודים, אז אנחנו לא מנסים להיכנס לשם".
"מסתובבים עם רגשי נחיתות מילדות"
רוב העובדים באלפא אומגה הם ערבים - אבל לא כולם. "הכי חשוב לנו שהעובד יתאים מבחינה מקצועית", אומרת יונס, "אנחנו מקבלים גם מהנדסים בלי נסיון כי יש הרבה מהנדסים ערבים טובים שלא התקבלו לחברות 'יהודיות', אבל אנחנו עושים מיון קשה ומקבלים רק כאלה שגמרו אוניברסיטה או טכניון בציונים טובים".הערבים לא מתקבלים לחברות 'יהודיות', לדעתך, בגלל אפליה, העדר קשרים, בעיות שפה, או חוסר ביטחון בראיונות?
"הכול ביחד. יש אפליה, שעכשיו המדינה התעוררה ועושה ניסיון רציני לתקן אותה, ומצד שני, יש לנו, הערבים, בעיות רגשיות. אנחנו מסתובבים עם רגשי נחיתות מילדות. היישוב שגדלתי בו ובית הספר שלמדתי בו לא נראים כמו שלך, וגם עצם העובדה שאני בפריפריה היא חיסרון. הדברים הללו גורמים לעובד ערבי להתייחס לעצמו אחרת ומקשים עליו למצוא עבודה".
והפיתרון בשבילם זה לעבוד בחברות כמו שלכם?
"לדעתי כן. החזון שלנו הוא לתת שירות לתושבי נצרת ולספק להם עבודה. החזון מתגלגל הלאה: שני עובדים ערבים מוכשרים שלנו קיבלו מאתנו השראה, עזבו והקימו חברות משלהם".
מה הטיפ שלך ליזם בתחילת דרכו?
"לא להתייאש. תיכשל פעם אחת, פעם שנייה, בפעם העשירית תצליח. אם לא הייתי אופטימית לא הייתי כאן. זאת עבודה מטורפת, אבל מרתקת, ובסוף, כשאתה מסתכל אחורה ורואה שהגשמת חלומות, זה כיף ששווה הכול".
"לא להקים גטו ערבי"
לא כל היזמים הערבים-ישראלים מזדהים עם החזון של יונס. "אני עושה הייטק כי זה ביזנס טוב וזה מה שאני אוהבת, לא בשביל שום חזון אידיאולוגי", אומרת ד"ר אמאל איוב, היזמית של חברת הסטארט-אפ מטאלותרפי מחממת ngt, "אני לא חושבת שערבים צריכים להסתגר בגטו משלהם. אני בעד שכל אחד יצא מהבועה שלו ויעבוד במקום שמתאים לו אישית, שבו יביא את התוצאות הטובות ביותר".מטאלותרפי מפתחת פטנט ננוטכנולוגי-רפואי: חלקיקי מתכת זעירים שמוחדרים לתאים בגוף ומשמשים לאיבחון מוקדם של סרטן. איוב (35) הקימה את החברה לפני כשנה וחצי, אחרי שלמדה הנדסה רפואית בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון ועבדה במו"פ במספר חברות סטארט-אפ "יהודיות". בניגוד ליזמים ערבים אחרים, אין לה טענות על אפליה בקבלה לחברות יהודיות, והיא החליטה להקים חברה משלה מסיבות אחרות: "יזמות מתאימה לאופי שלי. יש לי ביטחון עצמי, אני לא כל כך אוהבת שאומרים לי מה לעשות, והחיבור בין מדע ועסקים הוא בדיוק מה שמעניין אותי בחיים".
"לא נתקלתי באפליה באופן אישי למרות ששמעתי עליה מאחרים", היא אומרת, "יש קושי בקבלה לחברות מסוימות כי בכל העולם פחות אוהבים את השונה. אבל אני מאמינה שמי שטוב ומחפש טוב - ימצא".
איוב וחבריה נפגשו עם מאות משקיעים פוטנציאליים בארץ ובחו"ל אך עדיין לא הצליחו לגייס כסף. "אנחנו חברה קטנה ורוב קרנות ההון-סיכון בארץ משקיעות בעיקר בחברות גדולות יותר, ובחו"ל קשה למצוא את המשקיע המתאים שנדלק על ההמצאה שלך", מסבירה איוב, "זה מסלול מטורף שעובר כל סטארט-אפיסט, ואין בכך הבדל בין ערבים ליהודים".
במטאלותרפי עובדים ארבעה אנשים: איוב, הביולוגית גדיר זרק (ערביה), המהנדס נסים ספדי (ערבי) ואיש הפיתוח העסקי עופר פילר (יהודי). "אני שופטת אנשים לפי כישרונות ויכולות, נטו", היא אומרת, "בעיני, לעבוד עם אנשים ששונים ממני זה מעשיר ומעניין ונפלא".
מבחינתך, להיות יזמית הייטק במדינה של יהודים, עם התרבות היזמית המפותחת שלנו, זה יתרון?
"האמת שיש בזה יתרון. ההתערבבות שלנו ביהודים היא לטובה. אני מאמינה שכדור הארץ שייך לכולם ולכל אחד מגיע לחיות איפה שהוא רוצה ולעסוק במה שהוא רוצה. ערבי שעובד ונמצא עם ערבים לומד מיהודים - ולהפך".
"בונים תרבות יזמית"
"יש במגזר הערבי שינוי מגמה מדהים", אומר מנכ"ל ngt, פרופסור נסרי סעיד, "כשהקמנו את החממה שאלו אותנו למה צריך חממה טכנולוגית מיוחדת לערבים. אמרתי: עובדה שב-28 החממות האחרות לא היה אפילו יזם ערבי אחד. מאז עברו אצלנו עשרות יזמים, חציים ערבים, שחלקם כבר עובדים ומייצרים ומוכרים".במה זה עוזר להם שאתם חממה ייעודית?
"ראשית, עצם העובדה שאנחנו בצפון, היכן שרוב הערבים גרים. שנית, עצם העובדה שאני ערבי ושהחממה מיועדת להם מעניקה להם ביטחון, ושלישית, אנחנו נותנים הדרכה צמודה שמתאימה לצרכים שלהם. השאלה בהייטק היא לא מאיזה עם היזם, אלא אם יש לו גישה יזמית. היזמות מתפתחת מהבית, דרך בית הספר, האוניברסיטה ושוק העבודה. ליהודים יש יתרון בכל השלבים ואנחנו צריכים לסגור את כל הפער. אבל זה אפשרי. Yes, we can".
לפנייה לכתב/ת 
