אם אין הדחה, נאכל קניידלעך
במקום להעיף עוד מתמודד מהאי, בחרו בהפקת "הישרדות" להחזיר את יניב רוחן דקה אחרי שהודח, ועוד עם חסינות. סמדר שילוני מסכמת את שבוע האיחוד ועדיין חולמת על אסטרטגיה
אחרי פתיחה מוצלחת ואפילו האצה קטנה, הפקת הישרדות חוזרת לסורה כדי להוכיח שחוקי הישרדות גמישים יותר מהעברית של אירית רחמים. ימי דן מנו העליזים חלפו מולי כשיניב רוחן הוצנח חזרה למשחק דקה אחרי שהודח בהפקת שני שקל (עם יולה בתפקיד השנדליר), אחרי שחזר מ"אי השום מקום" שעד עכשיו לא היה קיים, הדליק משואה לתפארת מדינת ישראל וקיבל חסינות למועצת השבט הקרובה (!!) כי בכל זאת, לשבט שלו היה עליו פור של עשר דקות להתרגל אחד לשני אחרי האיחוד. רק היה חסר שיקראו לשבט החדש על שם הבת החדשה שלו, אוריאן, ובבניין הרוחן ננוחם.
אם הבחירה בג'קי למנצח מסמנת משהו, אז יניב פה כדי להישאר. ובאמת, נראה שרוחן הקודש שורה עליו, והוא מצליח למצות את כל הקלישאות ממשפחת הבובליל, כולל חיפוש כסף אבוד בצימר בפיליפינים (!) ומינוף כל רגשי הנחיתות העדתיים שלו כלפי אתי וחיבתה לשירה עברית שאינה עופר לוי. בכל זאת, היא לא באה מצהלה או מתל אביב (או מאירופה או מספרד), שם מחלקים ברחוב אישורים להתנשא על אחרים.
היא באה מקרית שמונה, שם מחלקים מקסימום אישורים לחטוף קטיושות, בטח שלא לפתח חיבה לקניידלעך או לנתן אלתרמן. כנראה שסגנון המשחק של יניב נידון להבלחות אסטרטגיות פה ושם, ובשאר הזמן למיגור פרידמנים מתים והוצאת שם רע למפני אשפה באשר הם.
חוגגים את האיחוד. מיותר כמו ערבוב השבטים (צילומים: גיא קרן)
והנה, מבלי ששמנו לב, הגיע זמן האיחוד, במזג אוויר אידיאלי לכדורגל. כרגע מדובר בצעד חסר משמעות, ממש כמו שערבוב השבטים היה חסר משמעות. הבריתות נשארו אותן בריתות ובעצם אנחנו ממשיכים ממש מאותה נקודה שבה הפסקנו לפני הערבוב, מינוס יולה ויגאל, זכותם תגן עלינו. נקווה שהארוחה הטריה והחמה שההפקה הטיסה לשורדים מישראל (מחלות!) הבהירה לשורדים שזה הקיו שלהם להתחיל להפסיק ללחוץ על הבלוטה ולהתחיל להפעיל את השריר המנוון הנקרא אסטרטגיה.
מדיחים את עצמם לדעת
המצב כרגע מבחינת יחסי הכוחות הוא שתי בריתות חזקות של ארבעה, באמצע נטלי, גב וכנראה גם יניב, ואי שם בעולמו מלא הטרוניה והחומוס, עם כוח הכבידה ההפכפך ביותר על האי, שט לו סבא גיורא. אותו גיורא שבזמנו הטיס את מוראל על שנחה במשימת החסינות האישית, אבל בחר לנוח במשימת הפרס האישי. גיורא נח כל כך טוב, שהוא התאושש בצורה מדהימה מנפילה שהופכת את הנפילה של אביטל בעונה הקודמת לקפיצה ממדרגת אירובי.כרגע נדמה ששלישיית גב חוברת לרביעיית יונתן ורועי לולו, שחיזקו את הברית ביניהם על ארוחה רומנטית במסעדה שטה (סירה עם שולחן), אחרי שדיסקסו לעומק עיצובי שיער מפורסמים ממחזות זמר. יונתן ולולו חושבים צעד אחד קדימה ומתכננים את היום בו ידיחו מהשבט את הבחורים החזקים, כשהם שוכחים ששניים מהבחורים היותר חזקים בשבט, שמאז האיחוד לקחו את הפרס והחסינות, יושבים על הסירה הרעועה שלהם על כוס יין אדום ומצחקקים כמו שתי ילדות.
אבל שום דבר לא סגור. יניב רוחן בוודאי ירצה להתאחד עם תאומת הנפש שלו, אירית רחמים (שאגב, הצליחה לרגש אותי בפעם הראשונה בעונה. תמיד מעניין לראות באיזה שלב נחרטו השריטות שאנשים גוררים איתם לחיים), גיורא עדיין יכול לתת את הקול שלו לכל אחת מהבריתות, וכמובן אפשר שוב להדיח את יניב רוחן, רק כדי לראות איך הוא עושה באונס-באק וחוזר למשחק. תודו שיש לזה אפקט משעשע, בעיקר אם אשתו תלד כל פעם שזה יקרה.
בפרק הבא: אסטרטגיה, ואולי הדחה.
בקטנה:
"אני אוהב אותך הכי בעולם, בהכי גבר שיש" (אוהד מצטרף ליונתן ולולו)
"לא רק פריחות אוהבות אותך, גם אני אוהבת אותך" (אירית מצטרפת לעצמה)
"או שהוא הומו או רגיל או סטרייט" (יונתן מדייק את מגוון הנטיות המיניות)
"אנחנו צועקים אותו מהסלעים בבוקר" (גיורא. או אולי אלתרמן? לא, אלתרמן עסוק בכתיבת דואר העץ של המשחק)
