גאה בבוז'י

זה לא סוד שדעתי אינה נוחה מהממשל הנוכחי. לפעמים אני משפשף את עיני ושואל את עצמי איך הגענו לכך שהחלטות כה חשובות מתקבלות כמעט פה אחד בממשלה ואין מי שיוכל להסביר את הנזק שייגרם ויצעק "מה אתם עושים?"

הייתי מעורב בעשייה הפוליטית יותר מעשור, הזדמן לי להכיר מקרוב את הנפשות הפועלות, ונחרדתי. כמעט כל מי שהכרתי, מכל קצווי הקשת הפוליטית, לא היה אמיתי. ראיתם חברי כנסת מתקוטטים במליאה כאויבים? רגע אחרי שירדו מהבמה הם סחבקים מילדותם. שמעתם נאומים חוצבי להבות אידיאולוגיים? למחרת הם נשכחים ומוכחשים. שמעתם נימוקים משכנעים לעמדתם המוצהרת? הנימוקים האמיתיים מופיעים הרבה יותר מאוחר ומוטב שלא לאומרם. כמה מחברי הכנסת התחרטו בפומבי על תמיכתם בנשיא האנס (והם ידעו על עברו הלא מפואר גם ידעו)? יש מעט דמיון בין התדמית הציבורית של הנבחרים שלנו ובין המציאות היומיומית.

כולם תשאלו? כן כמעט כולם. אני יכול למנות ביד אחת את אלה שהכרתי שאומרים את מה שהם חושבים בפומבי וגם בחדרי חדרים. כאלה הממלאים את תפקידם בשקט ומתוך אמונה. כאלה שיודעים מה מטרתם גם היום וגם בעוד שנה. כאלה שאינם רודפים רק כותרות רעשניות בעיתון. כאלה שהשפעתם תוכר רק בעבור זמן.

מי הצדיקים בסדום הזאת תשאלו? אציין פה רק אחד מהם המתמודד כיום בבחירות. כן, זה מכתב תמיכה פומבי. אדם שאני (כמו רבים מקהילת ההומואים והלסביות) חייבים לו הרבה ואפילו לא יודעים זאת. כוונתי לח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שמתמודד לראשות מפלגת העבודה. בשקט עשה את עבודתו כשר הרווחה, והביא להעצמתו של בית דרור המשמש מקום מקלט לנערינו. בשקט השיג תמיכה תקציבית לארגונים שלנו העוסקים בטיפול, בהסברה ובתמיכה. אני עוד זוכר את הימים בהם הייתי צריך להתחנן על תמיכה של רק 5,000 שקלים מראש העיר הקודם של תל-אביב.

משך שנים רבות מקיים הרצוג קשר חם עם הקהילה הגאה, שבא לידי ביטוי בביקורים במתקנים השונים ובסיוע לאחר הרצח בבר-נוער. הרצוג פעל במהירות והנחה לבחון את מכלול הצרכים של הקהילה הגאה שספגה מכה קשה ובהתאם להגיש לו תוכנית התערבות טיפולית.

עלי השפיעה יותר מכל פעולתו שביטלה את ההפליה של זוגות מאותו המין בענייני אימוץ. מאמציו בתחום זה הביאו את היועץ המשפטי לא להתנגד (ובכך לתמוך) לאימוץ כזה. פעולה שזכתה בהכרה משפטית, יצירת תקדים בינלאומי ומהפיכה אמיתית במשפחתיות החדשה. פתאום אנו זוכים לפנים נאורות ומשרד החוץ יכול לנפנף בישראל יפה יותר. על זה שאפשרת לי ולעמית קמה לאמץ את בנינו יוסי מגיעה לך תודה בוז'י, לא בשקט אלא בפומבי.

בוז'י הוא המועמד שלי לראשות מפלגת העבודה. במנהיגות שקטה, נאורה, דינאמית וחושבת. ומה עם השד העדתי שמישהו כל כך נהנה לרכוב עליו שנית? זה לא בוז'י שאני מכיר, רחוק ממנו ומסגנונו. ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות. וחוץ מזה רציתי לשאול רק שאלה אחת: מישהו צריך לקחת אחריות על מלחמת לבנון השניה, לא? אולי זה יהיה שר הביטחון דאז? פעם חשבתי שהוא נועז ושונה.