חגיגות היובל ליורי גגרין
כנס מיוחד באוניברסיטת תל-אביב ציין יובל לקוסמנאוט הראשון בחלל ובחן את עתידה של ישראל במירוץ לכוכבים. הערב ימשיכו החגיגות בנמל תל אביב וגם לא כדאי לפספס את תחנת החלל שחולפת מעלינו במהלך השבוע
השבוע ציינו 50 שנה לשיגורו של הקוסמונואוט הראשון, יורי גגרין, לחלל. גגרין ששב אל פני האדמה, בשלום, לאחר שהייה בת 108 דקות בחלל, פתח את עידן הטיסות המאוישות לחלל. מאז שוגרו אסטרונאוטים רבים לחלל אשר כמה מהם הציבו את כף רגלם על הירח, שהוא גרם השמים הרחוק ביותר שכף רגל אנושית (נעולה היטב) דרכה על פניו. מאז שיגורה של תחנת החלל הבינלאומית, שוהים בה דרך קבע כמה אסטרונאוטים, העוסקים במשימותיהם.
תולדות האדם בחלל
הקוסמונאוט הראשון: 50 שנה ליורי גגרין
ד"ר יגאל פת-אל
יורי גגרין היה האדם הראשון ששוגר לחלל. השבוע יציינו בארץ וברחבי העולם יובל למאורע ההיסטורי בשורה של אירועים
האגודה הישראלית לאסטרונומיה בשיתוף החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב צייה אמש את המאורע החגיגי בכנס מיוחד. פרופ' פיטר ישראלביץ, שהכיר מקרוב את תוכנית החלל הרוסית, סקר בהרחבה את תוכנית ווסטוק שבמסגרתה שוגר יורי גגרין לחלל.
הוא סיפר כי תוכנית החלל הסובייטית שהחלה מיד עם סיום מלחמת העולם השנייה הגיעה לשני הישגים בולטים: הראשון שבהם הוא שיגור הלווין הראשון, ספוטניק, לחלל. בתחילה הצניעו הסובייטים את הצלחת שיגור הלווין כיוון שלא ראו בכיבוש החלל מטרה בפני עצמה אלא רק נדבך נוסף במסגרת המלחמה הקרה שבימים הללו היתה בעיצומה.
הידיעה על הצלחת השיגור הופיעה בעיתון "פרבדה" במקום השלישי, כאשר הידיעה הראשית באותו יום היתה הודעה ממשלתית הקוראת לציבור להתכונן לחורף... רק לאחר שראו את גלי ההתלהבות לרגל השיגור שאחזה דווקא בגוש המערבי, הבליטו הסובייטים את הצלחת הספוטניק.
ישראל בחלל
בחמישים השנים שחלפו מאז ביצע גגרין את טיסתו הראשונה לחלל, הצטרפו עוד מדינות למירוץ לכיבוש החלל, כאשר בראשן רוסיה וארה"ב וכן סוכנות החלל האירופאית המאגדת מדינות רבות ביבשת אירופה. כיוון שחקר החלל דורש משאבים כספיים רבים וכמובן תשתית מדעית וטכנולוגית מוצקה, מספר המדינות השייכות למועדון החלל היוקרתי הוא 8, כאשר בינן שמור מקום מכובד מאוד לישראל.
ישראל מצויה בחזית הטכנולוגיה בכל הקשור למזעור לווינים ואכן יש לה לווינים עצמאיים הן בתחום האזרחי (ארוס, עמוס) והן בתחום הצבאי (טק-סאר, אופק). לישראל גם יכולת שיגור עצמאית שנועדה להציב את לוויני אופק בחלל, כאשר ישראל היא המדינה היחידה המשגרת לכיוון מערב.
המיקום המועדף לשיגור לחלל הוא איזור קו המשווה, לכיוון מזרח, אז מנוצל במלואו התנע הנרכש כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו. ככל שמתרחקים מקו המשווה הרווח מהתנע הנרכש כתוצאה מסיבוב כדור הארץ פוחת. מכאן ששיגור לכיוון מערב מצריך אנרגיה נוספת הנדרשת להתגבר על סיבוב כדור הארץ בכיוון ההפוך.
ד"ר צבי קפלן, מנכ"ל סל"ה – סוכנות החלל הישראלית, סקר את שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל בחלל: שיתוף פעולה עם צרפת בפרוייקט וונוס שישוגר בשנת 2012, שהוא לווין שאמור לצלם את פני כדור הארץ בריבוי תדרים לצורך ניטור גידולים חקלאיים, קרקע ומקווי מים.
שיתוף פעולה ישראלי-איטלקי בדמותו של "שלום", שהוא לווין היפרספקטרלי למטרות דומות לזה של וונוס. ד"ר קפלן ציין גם את שני ההסכמים האחרונים: ההסכם בין ישראל לסוכנות החלל האירופאית שנחתם בינואר השנה וכן את שיתוף הפעולה שנחתם עם רוסיה לפני מספר שבועות.
פרוייקט נוסף שעשוי לשלב את תעשיית החלל הישראלית הוא לווין שיצלם את פני השטח של נוגה באמצעות מכ"מ. ההצעה הישראלית מבוססת על הלווין הצבאי טק-סאר שלו יכולות צילום בהפרדה גבוהה ללא תלות במזג האוויר על ידי מכ"מ מפתח סינטטי. הלווין לחקר נוגה אמור להיות משוגר על ידי נאס"א והתעשייה האווירית חברה עם חברת גראמן להתמודדות במכרז לפיתוח הלווין למשימה.
את הכנס חתם מר כפיר דמרי מעמותת space.il שסקר בהרחבה את הכנות הצוות הישראלי לתחרות גוגל לירח. במסגרת התחרות מתחרות 29 קבוצות מכל רחבי העולם על פרס כולל של כ-30 מיליון דולר שינתן לקבוצה שתנחית נחתת זעירה על הירח, תסיע אותה למרחק של 500 מטר ותשגר לכדור הארץ תמונות, כולל צילום עצמי של הנחתת.
ישראל בירח
קבוצה ישראלית מצטרפת לתחרות הירח של גוגל
שי זמיר
השמיים הם הגבול? לא עבור Space IL, קבוצת צעירים ישראלית שהחליטה להגיע לירח ולנצח בתחרות היוקרתית של גוגל להנחתת רכב לא מאויש על פניו. הם מתכוונים להניף את דגל ישראל על הירח ולהראות לכולם למי יש את הלוויין הכי קטן
מר דמרי סקר את הפרוייקט וכן את התמיכה לה הוא זוכה מחברות מובילות בתחום הטכנולוגיה החללית. ערב ההשקה של הצוות הישראלי לתחרות, בנוכחות בכירי התעשייה הטכנולוגית בישראל, התקיים במצפה הכוכבים בגבעתיים ב-12 באפריל.
החגיגות נמשכות
האגודה הישראלית לאסטרונומיה תציין את חגיגות גגרין ואת השקת הצוות הישראלי לתחרות גוגל לירח בתצפית רחוב שתתמקד בירח. התצפית תתקיים הערב, שישי, במתחם נמל תל-אביב, קרוב לגשר המוליך למתחם הנמל מחניוני רידינג. במסגרת תצפיות רחוב מציבים מתנדבי האגודה הישראלית לאסטרונומיה טלסקופים ומראים לעוברים ושבים את הירח תוך מתן הסברים, כמובן – ללא תשלום.ואם בחלל עסקינן, השבוע ייראו שני מעברים בהירים מאוד של תחנת החלל הבינלאומית בשמי הערב של ישראל. המעבר הראשון ייראה ביום ראשון, 17 באפריל, החל מהשעה 20:10, אז תגיח תחנת החלל הבינלאומית מכיוון דרום מערב עד שתעלם בצל כדור הארץ בשעה 20:17 בכיוון צפון-מזרח.
המעבר הנוסף יהיה ביום שלישי, 19 באפריל. תחנת החלל תעלה מעל האופק הדרום מערבי בשעה 19:25 ותשקע בשעה 19:35 בכיוון צפון מזרח, לאחר שתחלוף סמוך לכוכבי השבת הבהירים - סיריוס בקבוצת כלב גדול וסמוך מאוד לרגולוס בקבוצת אריה.
מעבר נוסף, בהיר פחות, ייראה ביום רביעי. החללית תעלה מעל האופק המערבי בשעה 19:50:25 ותנוע סמוך מאוד לאופק הצפוני עד שתשקע באופק הצפון מזרחי בשעה 20:00.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
