המפורסמים מתפתלים - של מי העובד הזר הזה?
"בעוד שבועיים התכוונתי לפטר אותו", "אני מעסיקה אותה מטעמים הומניסטיים", "אין אצלי שום עובדת זרה! אה לא, היא בעצם מאחורי הספה"; לידועני ישראל שנתפסו מעסיקים עובדים לא חוקיים בביתם היו תירוצים מפה ועד להודעה חדשה. למרות המקוריות הראויה להערכה, את הקנס הם כנראה יצטרכו לשלם
חג הפסח, שאנו נמצאים רגע לפני סיומו, היווה עבור רבים הזדמנות לעשות ניקיון יסודי בבית. ישנם מי שהעדיפו לעשות זאת בעצמם אולם רבים - וכל אחד מהגולשים בוודאי מכיר אחד או יותר שכאלה - הסתייעו לשם כך בעוזרי או בעוזרות בית, לעתים גם בעובדים זרים - זאת בניגוד לחוק, האוסר על העסקת עובד זר ב"עבודות משק בית" ללא היתר מיוחד.
- עובדת בלתי חוקית נתפסה בבית בוהדנה
- פקחים: "עובדת לא חוקית בבית עופרה שטראוס"
- בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
יחידת עוז של משטרת ההגירה נמצאת כבר תקופה ארוכה במסע אכיפה של חוק העובדים הזרים ומבצעת פשיטות מבוקרות על פי מידע מודיעיני, זאת לצד שלל פרסומים בנושא המזהירים את האזרחים לבל יתפתו להעסיק עובדים זרים. לפי החוק, מעסיק עובד זר בעבודות משק בית (ובלשון החוק - "שלא במסגרת עסקו או משלח ידו") מסתכן בקנס מקסימלי של 52,200 שקל.
אף על פי שסביר להניח שהמודעות לאיסור שבחוק חלחלה לאזרחים, ודאי ישנם רבים שעודם רואים בלשון החוק משום המלצה, וברוח הישראליות הידועה - מקווים ש"להם זה לא יקרה".
אך כאשר זה כבר כן קורה, המציאות מלמדת כי לוקחות למעסיק העובד הזר מספר שניות להתעשת, לאחר שפקח היחידה מציג בפניו את צו החיפוש ועד שהוא מספק לו הסבר יצירתי מדוע העובד נמצא אצלו בבית. מצעד התירוצים שסיפקו ידועני ישראל והמוצג פה לפניכם הוא רחב מאוד, אך יש לו מכנה משותף אחד - הוא אינו משכנע את המבקרים-חוקרים, וגורר בעקבותיו סנקציות במישור האזרחי והפלילי.
אבל הוא הציג לי אישורים
הטיעון הנפוץ ביותר הוא כי המעסיק כלל אינו היה מודע לעובדה שמדובר בעובד שאינו חוקי. כך למשל, טען צביקה פיק שהסתבך עם רשויות החוק בישראל לאחר שאותרה בביתו, עקב מידע מודיעיני מוקדם, עובדת זרה בלתי חוקית, אזרחית הפיליפינים. פיק טען בפני החוקרים כי העובדת הציגה לו ויזה ומסמכים בתוקף וכי לא ידע שאינה חוקית.
עו"ד אילן שדי, העוסק במשפט פלילי-צווארון לבן ומרצה באוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון, הסביר ל-ynet שהטיעון של המעסיק כי העובד הציג לו ויזה ומסמכים בתוקף, ולפיכך אין הוא יכול היה לדעת כי מדובר בהעסקה של עובד בניגוד לדין, אינו מחזיק מים.
צביקה פיק. טען שלא ידע (צילום: דודו אזולאי)
"במקרה של העסקת עובד זר בניקיון, אין כלל אפשרות לעשות זאת כחוק, שכן לשונו קובעת במפורש שהעסקת עובד זר אפשרית רק למעסיקים בענפי הבניין, החקלאות, התעשייה, המומחים, הסיעוד והמסעדות האתניות בלבד", אומר שדי. "טענת ההגנה היחידה שיכולה לעמוד למעביד, במקרה זה, היא אם לא היה מודע להיות העובד 'זר' - בין אם בשל חזותו ובין אם סבר כי העובד קיבל מעמד חוקי בארץ, לדוגמה, מתוקף נישואין לאזרח/ית ישראל. במקרים בודדים בלבד התקבלה טענה זו, ובעיקר באותם מקרים בהם העובד היה תושב הרשות הפלסטינית, וטענת המעביד הייתה כי לא היה מודע כלל לעובדה כי אותו עובד שוהה בארץ שלא כדין".
הוא רק שוהה אצלי
ישנם כאלו שטוענים כי מדובר בעובד זר שרק שוהה בביתם, אך כלל אינו מועסק על ידם. כך למשל, אמרה הדוגמנית לשעבר שלי גפני שהופתעה מכניסת אנשי המודיעין של יחידת עוז לביתה שבצפון תל-אביב ומצאו בו שוהה בלתי חוקית. גפני טענה להגנתה כי העובדת הגיעה אליה רק לפני מספר ימים כשבידיה אישורים המתירים לה לשהות בארץ, אך זו אינה עובדת אצלה.
"במקרים כאלו", מסביר שדי, "נדרש המארח לכאורה להרים את נטל ההוכחה באמצעות מתן הסבר משכנע ביותר באשר להימצאות העובד בביתו. החוקרים לא יסתפקו כמובן בחקירה של בעל הבית והעובד הזר, כי אם סביר להניח שגם יתחקרו את הסובבים: בני משפחה, שכנים וכו', במטרה להגיע לאמת".
ריחמתי עליו, לא תרחמו עלי?
רחמיהם של אזרחי המדינה בנוגע למצב העובדים הזרים, אינם מהווים טיעון שיכול לבסס קו הגנה יציב של ממש בעת שמדובר בהעסקת עובדים זרים. כך למשל היה במקרה של מאיה ישעיהו, שלא הכירה את הפרשנות לחוק והעסיקה בביתה שוהה בלתי חוקית מהודו. כתגובה טענה ישעיהו כי "הם לקחו ממני עובדת זרה שבעיקרון החזקתי אותה כי מאוד ריחמתי עליה בקטע הומניטרי לחלוטין, מאחר שהיא באה מרקע אישי מאוד קשה".
אלי יצפאן. פרשיית ברק-פריאל גרמה לו לפעול? (צילום: רונן אקרמן)
אך לא רק רחמיה של ישעיהו נכמרו, ולאור מקרה דומה אחר, בו נטען ל"סיוע הומניטרי", קבע בית המשפט כי "העובד הזר, מעצם מעמדו זה, הוא חלש ופגיע. הוא אינו נהנה מזכויות בסיסיות של אזרח במדינה. הוא מנותק ממולדתו, מסביבתו וממסגרת משפחתו. הוא זר במקומותינו, במקרים רבים הוא נתון לחסדי המעסיק או הגורם את בואו ובתור שכזה הוא אובייקט קל לניצול ולקיפוח".
בדיוק התכוונתי לפטר אותו
אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, וכך גם כוונה עתידית למלא אחר דרישותיו. העובדה כי נתפסת מעסיק עובד זר בזמן נתון, היא המגבשת את העבירה, כיוון שהחוק מחייב קבלת היתר בטרם תחילת ההעסקה. כך למד על בשרו אלי יצפאן שבביתו נתפסה עובדת זרה, שלגביה טען הבדרן כי "אחרי הפרסומים על ברק, הייתה לי כוונה להטיס אותה הביתה בשבועיים הקרובים".
משחקים מחבואים מאחורי הספה
ישנם מעסיקי עובדים זרים הסבורים לתמימותם כי הפקחים של רשות ההגירה הינם לכל היותר סטאז'רים וקל מאוד להערים עליהם בכך שמחביאים את העובד הזר בבית מאחורי קיר, ארון או ספה. עו"ד שדי מסביר כי המציאות בשטח מלמדת אחרת: מדובר באנשי מקצוע, המכירים את מירב ה"שטיקים" וכלל לא קל להערים עליהם.
כך התרחש במקרה בו פקחי יחידת עוז של רשות ההגירה נכנסו לביתו של יצחק ברמן, הבעלים והמנכ"ל של מאפיית ברמן, בעקבות דיווח לפיו מועסקת שם שוהה לא חוקית. "הגענו לבית המשפחה במבשרת ציון והגברת עליזה ברמן קיבלה את פנינו בנימוס אך טענה כי בבית אין שום עובדת זרה", סיפר בשעתו ל-ynet קצין מודיעין ביחידת עוז מרכז. "אמרנו לה שיש לנו מידע אחר, אז היא אמרה, מבלי להתבלבל, תיכנסו הביתה, תחפשו, ותגלו שאין. ירדנו למרתף ומצאנו שם את העובדה שהתחבאה מאחורי ספה".
כמה עולה לבער חמץ?
עו"ד שדי לא ממליץ להיכנס לתוך הרפתקה של העסקת עובד זר, אולם הוא מציין, כי ככל שמדובר בעבירה ראשונה של העסקת עובד כזה, ללא נסיבות מחמירות, יוטל קנס מנהלי בלבד, והמעביד יוכל לכפר על מעשהו בתשלום אותו קנס.
במילים אחרות, וברוח החג - מי שמצא לנכון להיעזר בשירותיו של עובד זר לשם "ביעור החמץ" בפסח השנה, יוכל לכפר על מעשהו בתשלום קנס בגובה 5,000 שקל. שווה לכם?
