זיכרון מן המזרח

ערב יום הזיכרון אשתקד, ניסיתי לנתח כאן מדוע הרדיו הישראלי משמיע כמעט באופן אבסולוטי שירים שלא מהז'אנר המזרחי בימים סמליים כמו יום השואה ובעיקר יום הזיכרון לחיילי צה"ל. הסברה לכך, כך לדעתי, היא שרוב השירים בז'אנר עוסקים באהבה (בעיקר ביחסים שבינו לבינה) ואין לרוב הזמרים המזרחיים יומרות לאמירה וטקסטים חברתיים יותר. 

השנה, עם זאת, חשבתי להרים את הכפפה ולהציע שירים מזרחיים, חלקם נשכחים וחלקם מפורסמים, שלא נמצאים במודעות של עורכי תחנות הרדיו, אשר יכולים בהחלט לקחת חלק נכבד בפסקול המדינה, גם בימים קשים אלה.

ראוי להדגיש, כי למרות שקטגוריית "שירי הדיכאון" לכאורה מתאימה לאווירה, לא רציתי להגחיך את העניין אלא באמת להביא שירים שיכולים להישמע מעל כל במה, לא רק בתחנות סקטוריאליות כמו רדיו "לב המדינה" - אולי התחנה הבודדה בישראל שמביאה אלטרנטיבה מזרחית ביום זה (גם אם עטופה בפוליקר ומאיר בנאי).

האמת, החיפוש היה קשה. לא רציתי להביא שירים שבלאו הכי מושמעים ברדיו בימים כאלה, כמו "האמנם (את תלכי בשדה)" בביצוע שלומי סרנגה, "כשהלב בוכה" של שרית חדד, "פרי גנך" של אביבה אבידן ואלי לוזון או "אם יש גן עדן" של אייל גולן, אלא באמת להציע שירים ראויים להתייחסות ולהשמעה שאינם זוכים לזרקור.

זהבה בן - אני לא חושב שיש אמן מזרחי שראוי להיות ברשימה זו כמו זהבה בן. בעולם מתוקן, היא הייתה זוכה להשמעות רבות בימים כאלה. כמובן, בן הקליטה אלבום שלם ומקסים ("גירסאות לרוז") בו חידשה את מיטב הקלאסיקות הישראליות, כמו "להיות לבד", "הנסיך הקטן", "הרעות" ו"היו לילות".

אבל הזמרת, מעבר לחידושים המוצלחים שלה, הקליטה גם כמה שירים מקוריים שמתאימים ליום זה. אז את "סלאמת" מתחילת הקריירה ניאלץ למחוק, למרות היותו קלאסיקה מזרחית, אבל להיטי ענק שלה, כמו "בדידות" המרסק, "בתוך הלב" המרגש וכעת גם "שוכחת לזכור" שכתב לה שי גבסו ומופיע באלבומה החדש, יכולים להשתלב באופן מוחלט באווירה של ימי הזיכרון. 

סגיב כהן ומרגלית צנעני - ארץ אבודה 

הכישרון וההגשה של כהן הצעיר, יחד עם העוצמות הווקליות של צנעני, מביאים לנו את אחד הדואטים המרגשים בז'אנר המזרחי שעוסק באהבה לארץ, למדינה והקשר הבלתי נפרד שלנו לאדמה. "מה בקסמך מה בעברך, שכה רבים עפר לעפרך שבו בנים שבו לגבולך, מתפללים חרש לשלומך ארץ אהובה" הם שרים, וזהו בהחלט שיר שהימין שמח לאמץ לחיקו.

שרית חדד ושריף - שלום חבר

"שלום חבר, קשה לי לדבר. כל יום שעובר קשה יותר. רוצה לומר לך הרבה דברים, מגודל הכאב אין לי מילים, אין לי מילים. כמו עץ נטוע זקוף ידוע, רוח מוזרה שורשיו עקרה. גדל העץ במשך השנים, טיפס טיפס נגע בעננים, הניב פירות וצל לעייפים, כדרך הטבע. כמו העץ גדל גם האדם, נחלתו רוצה כמו כולם, האל נתן ורק האל יקח, אתה לי חבר ואח".

שרית חדד. דואט למען חיילי צה"ל (צילום: עידן הובל)

לא צריך להיות מנחם בן כדי לקשר את מילות השיר לחיילי צה"ל. הבעיה היחידה בשיר, היא שהוא משויך מעט לז'אנר הבכייני. אותי, אישית, הוא מצליח לרגש בכל פעם מחדש.

רינת בר - מלאכים בוכים בשמים

שיר קינה של בת לאביה שעלה לשמיים. בר מרגשת כשהיא שרה על הקשר שבל יינתק בין הורה לילד. שיר זה בהחלט יכול להוות המנון לבנות שכולות שמתגעגעות לאב שנהרג בעת שמירה על המולדת.

אייל גולן

אין זמר מזרחי יותר מרגש מאייל גולן, המקבילה הגברית לזהבה בן בקטגוריית מלכי הבלדות. נכון, גולן זוכה להשמעות ביום זה עם שירו "אם יש גן עדן" (שהוקלט בהשראת הספר באותו השם, ואחר כך גם הסרט "בופור"), אך שירים נוספים שלו כמו "לנצח בני", "דמעות" מתחילת הקריירה ו"ידעת שזה זמני" שכתב החייל החטוף אלדד רגב בהחלט מתאימים. כולנו תקווה שאת "מזמור לגלעד" לא נאלץ מעולם לשמוע ביום זה.

נתנאל - כוח

אחד השירים היפים של נתנאל, מהאמנים המפוספסים בז'אנר המזרחי. זה שיר נוגה על אדם שמבקש את הכוח כדי לחיות ולבנות.

למשפחות שכולות, הזקוקים לטיפה של כח ועידוד, אין ספק שדווקא שיר זה, יכול להרים אותם מהכיסא ולהבין שעוד יש להם בשביל מה לחיות ולהילחם.

חיים ישראל - לילד הזה התפללתי 

ישראל הוא אחד הכוכבים הגדולים בעולם הדתי-חרדי ואולי הפספוס הכי גדול של שאר המדינה. אחד השירים היפים שלו, אותו חידש גם אייל גולן, הוא "לילד הזה התפללתי". לצערנו, לעיתים רבות כשרואים לוויות של חיילים ושומעים את ההספדים, משפט זה שגור בפיהם של ההורים הכואבים. ישראל, בעזרת לחן מרגש וקול קטיפתי, מצליח לומר לכל אותם אמהות והאבות, אני שר אותו בשבילכם.

דודו אהרון – עלה קטן שלי

"עלה קטן שלי" הוא אחד השירים החסידיים הכי מפורסמים ומצליחים של אברהם פריד, הכוכב החרדי, פרי עטו של ישי לפידות. אהרון, בחידוש שלו ללהיט, צובע אותו בצליל המזרחי, מרגש ובעיקר מראה שכשהוא רוצה באמת, יש לו את היכולת להביא מוזיקה איכותית.

לידור יוספי – כשתגדל ילד

לצערו של לידור יוספי, השכול הוא מנת חלקו הפרטית. הזמר המוכשר, שאיבד את בנו בשריפה ומאז שקע בתהומות הכאב, מתחבר באופן האישי והאכזרי ביותר ליום זה. את "כשתגדל ילד" הוא הקדיש לבנו המנוח, אך אני בטוח שכל אב שכול ימצא בו את עצמו ובעיקר את בנו שהלך ממנו.

מרגלית צנעני – שמעתי בכי

הופעה נוספת של מרגול ברשימה: "מרחוק שמעתי בכי שחזר ושב, סבב. במערב, העולם חרב. מתוך עימות ואלימות, מרחוק שמעתי בכי, האם הלך אולי לכאן נשלח, מן המזרח. מתוך יתמות, סירוב למות. מרחוק שמעתי בכי. אחי, אחי האם זה סב, האם זה אב, או בן יחיד הוא. ונישא הקול ברוח, אחי, אחי האם כוון האם הובן, ימים יגידו. מתוך כאב, מתוך צינה, ואימת המלחמה" שרה צנעני למילים של רחל שפירא, בשיר שנכתב ברקע ימי הפיגועים הקשים של שנת 2001 ומקבל משנה תוקף בימי הזיכרון.

יש שירים נוספים שאתם חושבים שצריכים להיות כאן? כתבו לנו כאו או בפייסבוק של מביט מזרחה .