למגר את הרוע ולדבר שלום

11 בספטמבר 2001. משפחתי ואני חיינו תקופה קצרה בניו-יורק ובנותיי למדו בבית ספר שנמצא עשרות מטרים בלבד ממתחם מרכז הסחר העולמי. מתקפת הטרור הגדולה ביותר בהיסטוריה תפסה אותנו במקום שחשבנו שהוא הבטוח ביותר בעולם, בטוח יותר מהבית, בטוח יותר מירושלים שנמצאת אלפי קילומטרים מאיתנו שחוותה את השנה הראשונה של האינתיפאדה השנייה.

כולנו ראינו עשרות פעמים את תמונות המטוסים מתרסקים ואת שני מבני הענק קורסים לתוך עצמם. בנותיי, שהיו למרגלות הבניינים, הרגישו שהעולם מגיע לסופו. הן לעולם לא ישכחו את ריח העשן והשריפה, את האבק המחניק ואת האימה הנוראה בעיניים הניו-יורקיות.

אתמול, כמעט עשור אחרי אותו יום קשה, סגרה ארצות הברית מעגל וחיסלה את הארכי-טרוריסט, אוסמה בן לאדן. במלחמתם בטרור הבינלאומי אימצו האמריקנים את המדיניות הישראלית: לרדוף את הטרוריסטים עד חורמה, ולהוביל אותם לבית המשפט או לקבר. הניסיון המר של ישראל במלחמתה בטרור ויתרונה בתחומי הטכנולוגיה והמודיעין היו מודל לחיקוי על-ידי האמריקנים במרדפם אחרי בן לאדן.

מנהיגות אמיתית, כמו זו של וינסטון צ'רצ'יל, מזהה את הרוע ואת גורמי הטרור, אינה נכנעת להם ומנהלת מולם מאבק עיקש עד לניצחון. יחד עם זאת, מנהיגות גדולה כזו חייבת גם את האומץ לחתור להידברות ולהושיט יד לגורמים, לקבוצות ולמדינות מתונות שמובחנות מהרוע המוחלט.

דווקא קבוצות טרור כמו אלו שפועלות באזור שלנו מייצרות הזדמנות לדבר עם גורמים אחרים המובדלים מהם. עלינו למצוא קווים משותפים עם אותם גורמים, שסובלים מהטרור ולנהל איתם משא ומתן אמיץ.

מירושלים תיפתח הבשורה

אתמול, כשבתי החיילת המשרתת ביחידת עלית אי שם התקשרה בשעה מוקדמת בוכיה ומאושרת, כאשר ראיתי פניה של בתי בת ה-16 ששמעה את הבשורה, כשדמעות נקוו בעיניה של אשתי, של בתנו הבכורה ושלי והזכרונות מאותו יום נורא צפו וגאו בכולנו שוב, ידעתי שהדרך שלנו, היא הדרך הברורה והנכונה.

מנהיגות נכונה ואמיתית היא כזו שיש לה את האומץ לראות את אלו שמפנים אלינו את חצי הרעל, ולהילחם בהם עד חורמה, ומצד שני יש לה גם את היכולת להושיט את היד לאותם אנשים ומדינות שהיו יריבים אך מוכנים לקחת חלק במסע הקשה להידברות. כזה היה ראש הממשלה יצחק רבין, שטבע את המושג "נילחם בטרור כאילו אין תהליך שלום, וננהל תהליך שלום כאילו אין טרור" וכזה היה בן גוריון שכרך את כוחה הצבאי של ישראל בצדק המתקיים בה: "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה".  

ירושלים היא המקום שמסמל יותר מכל את התפישה הזו. כאן נוהל משפט אייכמן ומכאן נקבעת מדיניות ישראל ומלחמתה בטרור. כאן מגיעה לשיאה דוקטרינת התנגשות הציוויליזציות, בעיר הקדושה ביותר לשלוש הדתות. יחד עם זאת המסר שלנו הוא שירושלים יכולה וצריכה להפוך ממוקד של עימות והתנגשות למוקד פיוס והידברות. ישראל צריכה להוביל מירושלים את תהליך ההידברות מול אויבנו, בדיוק כשם שמכאן היא מובילה את המלחמה הבלתי מתפשרת בטרור.

כאן בירושלים טבענו את המושג: משואה לתקומה, ומכאן עלינו להוביל את המהלך החשוב ביותר שלנו היום - ממלחמה לשלום. התהליך הוא משחק שחמט ארוך ומורכב, אך לעתים נדמה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, משחק משחק דמקה היסטרי. דווקא ביום ההיסטורי הזה אנחנו אומרים: הסכם שלום אפשרי. 

אראל מרגלית, מועמד לראשות מפלגת העבודה