בכדור פורח ובבטן האדמה
יצירתו של ז'ול ורן חצתה את גבולות הספרות והשפיעה רבות גם על המצאות מדעיות, אמנות טכנולוגיה וחברה. מי שנחשב למקדים זמנו ונביא של ממש, רלוונטי מתמיד גם היום
מהו המדד שהופך סופר לחשוב ולמה שנהוג לכנות "סופר גדול"? האם כמות התרגומים של ספריו? היקף עבודתו? השפעתו על הספרות והתרבות העולמית? התקבלות ספריו ומידת הפופולריות שלהם? אולי המקוריות והייחודיות בסגנונו ובתכנים שבסיפוריו, או הדיאלוגים השונים שיוצרים מאוחרים יותר קיימו עם היצירות המקוריות? ביחס לסופר הצרפתי ז'ול ורן אין צורך לחפש את התשובה הנכונה, שכן כולן קולעות ומתאימות.
ורן, שנולד ב-1828 בנאנט, עיר קטנה בצרפת, הוא ככל הנראה הסופר המתורגם ביותר אי פעם. ספריו תורגמו ליותר ממאה וחמישים לשונות; תרגומים שזכו ל"רענון" במשך השנים ולאינספור עיבודים. משנת 1863, עם פרסום ספרו הראשון "חמישה שבועות בכדור פורח" ועד מותו ב- 1905, ראו אור חמישים וארבעה ספרים פרי עטו. לאחר מותו, בנו מישל שהיה המו"ל הוותיק של ורן, יחד עם ז'ול הצל, שהוציא את כתביו ותמך בו כל חייו, פרסמו עוד ארבעה-עשר ספרים, שאת רובם שכתב מישל על פי טיוטות של אביו. ספרים נוספים פורסמו בשמו אף על פי שלא כתב אותם.
בין הרפתקאות לאופרה
ורן כתב לא רק סיפורי הרפתקאות מסעירים, אלא גם שירים, סיפורי קצרים, מונוגרפיות ומאמרים, מחזות וליברטות לאופרה. אך ייתכן והעושר העצום הזה כלל לא היה מתממש לולא הונורין דוויאן, אשתו, שעודדה אותו לכתוב על אף שעבד כברוקר לאחר שעזב את לימודי המשפטים ואביו חדל לפרנסו.
"חמישה ימים בכדור פורח", ספרו הראשון של ורן
כאמור, לז'ול הצל, המו"ל, היה תפקיד מכריע בהפיכתו של ורן לסופר מצליח, שכן הוא דאג לפרסם בקביעות את סיפוריו. אך כבר עם פרסום ספרו הראשון, זכה ורן להצלחה רבה וככל שעברו השנים הפופולריות שלו הלכה וגברה ובהמשך, חצתה את גבולות הספרות ויצירתו השפיעה רבות על הלכי מחשבה, המצאות מדעיות, חוקרים ופרשנים של תרבות, אמנות, מדע וסוציולוגיה, ועל התרבות המערבית בכללותה.
סיפורי ההרפתקאות שכתב ורן היו ייחודיים ומקוריים. לא בהכרח בשל הסגנון, כי אם במיקומים המגוונים בהם התרחשו העלילות ובשימת דגש על המצאות טכנולוגיות ומדעיות שכלל לא היו קיימות בתקופתו, או שהתבססו על המצאות דומות. גם אם המצאותיו הן רק דומות למה שבעתיד יהפך למציאות, ניתן בקלות למצוא נקודות השקה מדהימות.
ורן. מזל שאשתו הכריחה אותו לכתוב
בשל ריבוי ההמצאות הבדיונית, נחשב ורן לחלוץ של סוגת המדע הבדיוני והשפעתו בתחום זה היתה רבה וארוכת טווח. לא בכדי ניתן למצוא עיבודים רבים לספריו בכל המדיות האפשריות; עיבודים שאינם בהכרח תואמים את המקור כי אם מנסים להמשיכו או מייצרים עמו דיאלוג פורה ומגוון (בהקשר זה, ראוי לציין את מאמרו של אלי אשד, "ממשיכיו של ז'ול ורן", המספק מידע רב על הנושא).
מיכל פז-קלפ, עורכת ספרות ילדים ונוער בהוצאת "כנרת", רואה בריבוי ההמצאות לא רק חלוציות בסוגת המדע הבדיוני, אלא "הזמנה לממלכת הדמיון", כדבריה. לטענתה, מדובר ב"ספרי הרפתקאות שלוקחים את הקורא לעולמות מוזרים ופלאיים הנראים מוכרים ונגישים. הגיבורים של ורן הם שובי לב: הם אמיצים, חכמים, נועזים, אך באותה העת גם אנושיים מאוד. והם גם שונים זה מזה. רבגוניות זו סייעה ביצירת עולם, שגם אם ברור שהוא דמיוני, הוא מותיר אצל הקורא תקווה שבתנאים מסוימים, הוא אכן יתקיים".
תקווה זו אכן פעמה בלבבותיהם של קוראים רבים בכל הגילאים. "חשוב לציין," מוסיפה פז-קלפ, "שוורן לא כתב לילדים, אך סיפוריו המופלאים הציתו את דמיונם של קוראים צעירים ומבוגרים גם יחד". הוכחה ניצחת לכך לטענתה, היא העובדה שיוצרים רבים עדיין מושפעים מיצירותיו: "פעמים רבות אנו שומעים אנשי ספרות ומדע שמציגים את ספריו של ז'ול ורן כמקור ההשראה שלהם, ומתארים את המפגש עם העולמות ועם הדמויות שברא כחוויה מחזקת שהעניקה להם את הכוחות להעיז לנסות להשיג את הבלתי אפשרי. נדמה לי שזו תמצית כוחו וייחודו של הסופר המבריק הזה".
ידע חדש ונגיש לקורא
לפני כשנתיים וחצי ראתה אור בהוצאת "כנרת" מהדורה מוערת לספרו הידוע של ורן, "מסביב לעולם בשמונים יום". מהדורות מוערות מיועדות לרוב לקוראים בוגרים יותר, המכירים את היצירה, אך לא בהכרח. נוכח העושר העצום הגלום בקלאסיקה כגון זו, נדמה כי מהדורה מוערת היא מהלך מתבקש מאין כמוהו. "ז'ול ורן השתמש במציאות שחי בה בתור נקודת מוצא להרפתקאות שהעלה על הכתב," מסבירה פז-קלפ. "הטכנולוגיה שתיאר בספריו התכתבה עם המציאות, וגם גיבוריו נהגו על פי קודים חברתיים שהיו מקובלים בתקופתו של ורן או קראו עליהם תיגר. לקורא המודרני הממוצע, רוב הידע הזה אינו נגיש".
שאלת הרלוונטיות היא מרכזית בהקשר של יצירותיו של ורן. כתיבתו עלולה להיתפס כארכאית וסגנונו כפתלתל וכזה שאולי אינו הולם את הקצב המהיר, והאקשן הסטנדרטי הנפוץ כל כך בספרות הפופולרית לבני הנעורים. לראיה, בעברית ראו אור תרגומים מחודשים לספריו כמעט בכל עשור, והדבר התבטא גם בעיבודים ובמהדורות מקוצרות.
"מדובר בשילוב של נורמות מיושנות של תיקון הטקסט לכאורה," מבארת פז-קלפ, "שהיו מקובלות מאוד בזירת התרגום הישראלית עד לפני עשרים שנה ושל החשש העכשווי 'לעייף' את הדור הצעיר עם פירוט יתר. דווקא סגנונו העשיר והמפורט של ורן נראה בעיני מתרגמים ועורכים רבים, כחיסרון אשר ימאיס את הקריאה על הקוראים".
"התוצאה הייתה עיבודים שאמנם העבירו את תמצית העלילה, אך סירסו את העולם הספרותי שוורן בנה בשקידה כה רבה. בעיני זה מאוד חבל. אין ספק שצריך לתרגם מחדש את יצירותיו. אמנם אני מכירה לא מעט 'תולעי ספרים' שהתמודדו גם עם תרגומים ישנים, אבל שפה נגישה יותר תסייע לקוראים פחות מיומנים להכיר את היצירות וליהנות מהן".
לאורך השנים תורגמו מרבית ספריו של ורן לעברית, ופרט לאלו שכבר צוינו כדאי להזכיר את "מסע אל בטן האדמה", "ילדי רב החובל גרנט", "עשרים אלף מיל מתחת למים", "מסתרי רב החובל הנעלם", "מיכאיל סטרוגוב" ו"רובור כובש השחקים". ספריו תורגמו בין היתר על-ידי יוסף שמעוני, אביטל ענבר, בינה אופק, יצחק לבנון, יהושוע צ'ציק, יונתן רטוש ודורי מנור. אך כיום מעטים מספריו זמינים לקהל הרחב ותרגומים חדשים ליצירותיו כמעט ולא רואים אור. נוכח העיסוק הרב של המו"לים הישראליים בוורן עולה כאמור השאלה: האם הוא עדיין רלוונטי?
"יצירתו של ורן מאופיינת בשילוב מרענן של דמיון חסר מעצורים," מסבירה פז-קלפ,
"תיאורים מפורטים של פרטי ריאליה המסייעים בבניית עולם בדיוני אמין, הומור ואופטימיות. כל אלה מביאים לכך שיצירותיו מציגות לקוראים עתיד מלא תקווה. בספריו ישנה נימה אופטימית שמאפשרת קריאה מחויכת ונטולת דאגות".
"שילוב כזה של הרפתקנות ונועזות מחד גיסא וגישה אופטימית לגבי העתיד מאידך גיסא גרמה לכך שבכל עשור היו ספריו של ורן רלוונטיים למגמות הרווחות בספרות הילדים והנוער בישראל; מהניסיון ליצור נוער 'צבר' אמיץ ועד החיפוש אחר סיפורי הרפתקאות מסעירים". ואכן, ההרפתקאות המסעירות שכתב ורן הפכו כבר מזמן לנכס תרבותי ראשון במעלה, ויש לקוות כי קוראים צעירים וחדשים יצטרפו לחוויית המסע שמספקים ספריו, בין אם בשמיים ובין אם בבטן האדמה.
