בארסה ויונייטד: תאומות בלב הקונצנזוס הישראלי
כמו מכבי ת"א בכדורסל, גם מנצ'סטר של 99' וברצלונה הנוכחית זכו לתמיכתו ודחיפתו של ערוץ בודד, בדרך להפיכה מעט מוזרה לנכס צאן ברזל במדינתנו. גמר ליגת האלופות מפגיש בין שני הפרויקטים הגדולים ביותר של ספורט 5
ככל שמספר הימים לקראת גמר ליגת האלופות קטן, ההשוואות בין ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד מתרבות ביחס הפוך. רוב ההשוואות נכפות על הקוראים (הדמיון בין המועדונים והרוח שלהם), חלקן עושות עוול לצד אחד (רמת הכדורגל) ואחרות פשוט לא ראויות (הצבת אלכס פרגוסון ופפ גווארדיולה על אותה מדרגה).
באספקט אחד יונייטד ובארסה חולקות מעמד דומה, כמעט שווה. תאומות זהות בלב לבו של הקונצנזוס, לפחות בזה הישראלי. אבל רגע, האם באמת אפשר להגיד זאת בפה מלא על גרסת 2010/11 של מנצ'סטר, קבוצה שלקחה אליפות רק כי היתה הגרועה פחות באנגליה? לא ממש, בכדי שזוג התאומות אכן יהיו זהות צריך להעלות מהאוב את הקבוצה הגדולה מעונת הטרבל של 1998/99.
ברצלונה חוגגת את גביע האלופות של 2009 (גטי אימג'ס)
מה הפך את אותן שתי קבוצות גדולות - יונייטד של 99' ובארסה של 10' - לאהובות הקהל הישראלי? שתיהן הפכו, כל אחת בתקופה, לגרסת הכדורגל של
מכבי תל אביב בכדורסל. שונא את יונייטד/בארסה? הפכת לאויב המדינה, עוכר ישראל. כמו המועדון הצהוב, גם שתי קבוצות גדולות אלו נהנו מתמיכתו של ערוץ בודד - הפעם לא מדובר בערוץ הראשון, אלא בערוץ הספורט הראשון.
כשבערוץ הספורט עוד שידרו ליגה אנגלית
בעונת הטרבל נראה היה כי בכל רגע נתון אפשר לתפוס בערוץ הספורט - אז עוד לפני עידן הפלוס, לייב וגולד - משחק של יונייטד. בוא נניח שבחירת שידור משחקיה בפרמייר-ליג היתה הגיונית, בליגת האלופות נראה היה כי בערוץ לא מסוגלים לוותר על ההזדמנות להפגין את חיבתו לחבורה הקסומה של אלכס פרגוסון.
נכון שעונת 98/99 סיפקה כמה רגעים קסומים עבור אוהדי הכדורגל בכלל ויונייטד בפרט (צמד המשחקים מול באיירן מינכן בשלב המוקדם, המפגשים מול ארסנל בליגה ובגביע האנגלי, חצי גמר וגמר הצ'מפיונס לדוגמה), אבל לא היה קשה לחוש את ההתייצבות של ערוץ הספורט מאחורי הקבוצה באדום. הצלחת יונייטד לוותה בשמחת העוסקים במלאכת השידור, שדחפו את יהלום הכתר של הערוץ לכל בית בישראל. הצופה הנייטרלי נאלץ לזוע בכיסאו באי נוחות.
דייויד מיי מנצח על חגיגות הזכייה של יונייטד הגדולה (גטי אימג'ס)
תגידו 'אולה', כדאי לכם
עשור עבר והתופעה שבה והרימה את ראשה, הפעם בספרדית. עשור עבר והתחרות בשוק השידורים גדלה לכדי מלחמת גוג ומגוג. עשור עבר ואיתו גם
הבושה. בלוח השידורים שלנו שולטים האינטרסים של כל גוף שידור, שלא מתבייש להתעלם ממה שהוא אינו מחזיק בזכויות השידור שלו. עשור עבר וערוץ הספורט נותר רק עם שידורי ליגת האלופות והליגה הספרדית.
בשל השינוי שעבר על החברה הישראלית קיבלנו את אותה תופעה במימדים חזקים יותר, כמעט חסרי גבולות. בערוץ רוצים בהצלחתה של ברצלונה, שהפכה לתכשיט החדש שלו. דוגמה נהדרת לכך קיבלו הצופים בחצי גמר הצ'מפיונס של השנה שעברה, עם רצח האופי שבוצע בז'וזה מוריניו על העזתו לשחק בונקר בדרך להדחת יקירתו של הערוץ וזכייה בתואר.
"ההצלחה הגדולה ביותר של ערוץ הספורט היא שהדיון על הכדורגל האירופי בישראל נע סביב שתי קבוצות - ברצלונה וריאל מדריד", אמר לי גורם המקורב
לערוץ. את מחיר הקמפיין המוצלח שילמו קבוצות הראויות להיכלל באותו דיון, אולי גם ברצלונה - כנראה הקבוצה הגדולה ביותר בהיסטוריה, שהקרקס סביבה עושה לה עוול קל.
ב-99 רבים קפצו על עגלת ההצלחה ויונייטד נהנתה מתמיכת אדירה לקראת סוף העונה, הפעם היא מגיעה לוומבלי כאנדרדוגית - גם מהבחינה המקצועית וגם מההיבט של האוהדים. טרמפיסט הוא כינוי גנאי בעולם הספורט ומטרתו לתאר את אוהדי ההצלחות, אלו שיעזבו עם הקושי הראשון וכשהקבוצה כבר לא תהיה הדבר החם בשוק. יהיה זה אירוני אם דווקא יונייטד תהיה זו שתנפץ את הבלון של בארסה, תוך נענוע העגלה שלה והפלת כל הטרמפיסטים. יכול שחלק מאוהדי ברצלונה דווקא יעריכו זאת.
