התחרדות שכונות: כוח השוק או כוח ההתארגנות?
חסידויות ומשפחות חרדיות "כובשות" ערים שלמות בפריפריה ושכונות בירושלים, ואתרים חרדיים מתגאים במבצע יזום שמתנהל באמצעות אנשי קש חילוניים. אבל יזם הנדל"ן החרדי מנחם כרמל אומר: "סיפורי סבתא. אנשים מאותה חסידות נוטים לגור זה לצד זה. הממשלה לא נותנת לבנות וצעירים חייבים לגור איפשהו"
מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, בני ברק, אלעד, ומספר שכונות באשדוד.
למכירה: שכונה ב-200 אלף שקל לבית
בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ("קריית ספר") ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה.
בשנים האחרונות נוצרו שכונות חרדיות בערד, אופקים, נתיבות, שדרות, קריית גת, בית שמש, עפולה, טבריה, נצרת עלית, כרמיאל, מעלות תרשיחא, קריית אתא, קריית מוצקין, המושבה יבנאל בהר תבור והיישוב רכסים ליד קרית טבעון. משרד הפנים מתכנן גם להקים שתי ערים חרדיות חדשות: כסיף ליד כסייפה שבנגב וחריש בוואדי ערה.
חלק מהשכונות החרדיות נוצרות כשמשפחות וקבוצות רכישה חרדיות קונות דירות חדשות, לפעמים במתחמים שיועדו להם מראש ולפעמים לא. שכונות נוספות נוצרות כחרדים קונים בתים ישנים בשכונות חילוניות ומסורתיות.
רבים מהזוגות החרדיים קונים דירות ברחובות העניים ביותר בעיירות הפיתוח, שעומדות למכירה זמן רב ונמכרות עדיין ב-200 או 300 אלף שקל בלבד. משפחה חרדית אחת מביאה אחריה משפחות נוספות, שקונות רחובות שלמים.
בשלב מסויים בתהליך, התושבים החילונים קולטים את המוטיבציה החרדית לקנות באזור ומעלים מחירים. ממוצע המחירים באחת השכונות בטבריה, למשל, זינק מ-200 ל-350 אלף שקל, כשחסידי קרלין רכשו בה דירות. לבסוף, החילונים הופכים למיעוט, העזיבה הופכת לבריחה והמחירים נופלים בחזרה.
תהליך דומה - במחירים גבוהים בהרבה - מתרחש בשכונות ירושלמיות כמו קריית יובל, הקטמונים וגילה, שמושכות חרדים ירושלמים שאינם מוצאים דירות בשכונות החרדיות הצפופות.
ההתחרדות מעוררת לעתים חיכוכים בין החרדים לתושבים החילונים הנותרים. בקריית יובל בירושלים התעורר מאבק קולני: התושבים החרדים דרשו להקים בשכונה עמודי עירוב, החילונים התלוננו שגנים חרדיים הוקמו במקומות שיועדו לפארקים ומתנ"סים, ובעלי עסקים התלוננו על החמרה בדרישות הכשרות.
יזמים טוענים שמספר עיריות, כמו באר שבע, מונעות כניסת חרדים - טענה שהעיריות מכחישות מכל וכל. באופקים התעוררו עימותים בין קבלנים וקבוצות רכישה חרדיים וחילונים לאחר שחרדים קנו גם דירות חדשות שיועדו להם וגם כאלה שיועדו לציבור הכללי.
"לא מסתירים את הכוונה להשתלט"
הציבור החרדי ידוע בארגון הפנימי שלו ובציות של הצרכנים להוראות הרבנים. האם ה"השתלטות" על שכונות חילוניות חלשות היא מבצע מאורגן או התפתחות חברתית ספונטנית? בכלי התקשורת החרדים יש דעות סותרות. סדרת כתבות של האתר החרדי "לדעת.נט" טוענת: בעבר, שכונות התחרדו באופן ספונטני, אבל כיום מדובר במבצע.
"המלחמה על הבית הופכת לגלויה", נכתב בכתבה באתר. "הציבור החרדי לא מסתיר עוד את הכוונה להשתלט על שכונות חילוניות במטרה להפוך אותן ל'מתחרדות'. בימים הקרובים יתלו מודעות הקוראות לחרדים להירשם לפרויקטים כאלה. לפי השיטה, יגובש גרעין של מאות רוכשים המוגדרים 'איכותיים' שירכשו דירות במחיר של כ-300 אלף שקלים, בעזרת גוף שלישי שאינו חרדי".
המטרה היא לרכוש מתחם שלם, באזור שמוגדר על ידי הוגי הרעיון כ'נחשל', אך יהיה נקי ויאה לשכונות של שומרי תורה. בקרבת המקום המדובר מתוכננת בנייה עתידית לציבור החרדי, שכמובן יספק מוסדות ציבור רבים. כעת יש מרוץ נגד הזמן, בשל העובדה שישנה התעניינות גוברת של חוגים דתיים-לאומיים לרכישת דירות באותו מקום, והמאמץ החרדי הוא להקדים אותם ולמנוע עליית מחירים.
"התושבים יידרשו, כמו בכל ריכוז חרדי, להתקבל על ידי וועדת קבלה ולהפקיד 250 שקלים כדמי רישום. מארגני היוזמה הבהירו כי על מנת שלא להשאיר דירות ריקות, בכוונתם לתת עדיפות לאלו שיצהירו כי ירכשו למגורים ולא להשכרה". הרכישה המאורגנת, טוען האתר, נועדה לעקוף את עליית המחירים המתלווה, לרוב, להתחרדות. מאחר והחרדים ירכשו את הדירות בבת אחת ודרך מתווכים חילונים, המוכרים לא יהיו מודעים לתהליך ולא יוכלו לנצל אותו ולהעלות מחירים.
האתר - שפרסם לפחות ארבע כתבות כאלה - מטשטש, במכוון, את המיקום שבו פועלות "קבוצות הרכישה" הללו ואת זהותם של המארגנים. חלק מהמבצעים, טוען האתר, מתבצעים בירושלים, חלקם בבית שמש וחלקם באזור עני במרכז הארץ (כנראה בלוד). האתר הסכים לחשוף את כל הפרטים רק במקרה אחד, שבו חסידי ויז'ניץ רכשו, לטענת האתר, כ-70 יחידות דיור בעפולה עלית.
"הדירות בעפולה, בנות 3 חדרים, נמכרו ב-280 אלף שקל כל אחת באמצעות איש קשר מטעם החסידות", נכתב באתר. "רכישה בסדר גודל כזה לא בוצעה מעולם. במוצ"ש הקרוב יתקיים כינוס לרוכשים הפוטנציאליים בהשתתפות הרב ישראל הגר (בנו של האדמור מויז'ניץ, ת.ג). הרוכשים ייכנסו לדירות רק לאחר גיבוש קבוצה רחבה (ובינתיים ישכירו אותן, ת.ג), במטרה למנוע קפיצת מחירים ולאפשר רכישת עשרות דירות נוספות באזור". אחת הסיבות לבחירה בעפולה עלית, נטען, היא העובדה שבאזור מתוכננת גם שכונה ייעודית חדשה לחרדים.
שישו את ירושלים: מפת התחרדות הבירה
בעיתון "יתד נאמן" נכתב בשפה כללית יותר: "לציבור החרדי אין ברירה. המדינה לא בונה לנו ערים חדשות? נקום ונעשה מעשה פשוט: נקבע עובדות של ריכוזים חרדיים בערים שאינן חרדיות ברחבי הארץ. נחריד עוד שכונה ועוד שכונה. נראה לאט לאט עשרות קהילות חרדיות שצצות במקומות שונים".
ארגונים אנטי-חרדיים נאחזים בפרסומים הללו כהוכחה לקיומו של מבצע ל"כיבוש שכונות". המטרה, לטענתם, היא להעביר לפריפריה ישיבות שלמות - שיפרנסו את הגברים הצעירים במקום עבודה.
הרבנים והפוליטיקאים המייצגים את הציבור החרדי מכחישים מכל וכל את קיומן של "קונספירציות" כאלה. הם מודים שיש מגמה מודעת בציבור החרדי לעבור לפריפריה ולשכונות חלשות בירושלים כדי לקנות את הדירות הזולות האחרונות, שיש ארגונים כמו "הוועדה למציאת פתרונות דיור" ו"שהשמחה במעונו" שמסייעים לו, ושהם תומכים בתהליך - בתנאי שהצעירים המהגרים לפריפריה הם עובדים ולא תלמידי כולל. אבל הם טוענים בתוקף: אין רכישה קולקטיבית של דירות, אין גוף שמחליט באופן יזום לאן כל משפחה תעבור, ואין אנשי קש.
שר הבינוי החרדי הנמרץ, אריאל אטיאס, התייחס לאחרונה לנושא בכנס של יזמים חרדים. אחד מהם שאל את אטיאס: "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?" אטיאס השיב: "גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים". הדברים צוטטו בעיתון החרדי "משפחה" ועוררו סערה, כיוון שהיה מי שפירש אותם כהכרה של אטיאס בקיומם של מבצעים ל"כיבוש" שכונות. "לא אמרתי שקיימות רכישות מאורגנות כאלה", אמר אטיאס ל-ynet. "רק אמרתי שאם הן בכלל קיימות, הן לא הפתרון".
הן קיימות?
"אין לי מושג. אני מקווה שלא, כי אין בהן תועלת. הפתרון זה שחרדים וחילונים יגורו בנפרד. זה טוב לשני הצדדים".
המגזר החרדי עני ומתרבה מהר והבנייה החדשה יקרה ולא מספיקה לו.
"אני יודע שלא כל אחד יכול לקנות דירה חדשה ושחרדים קונים מחילונים דירות ישנות, וזה בסדר. ככל שיבנו יותר דירות חדשות, הישנות יתייקרו פחות".
"גם לנו יש זכויות בארץ ישראל"
אחד האישים הבולטים בארגון פתרונות דיור לחרדים הוא איש העסקים והפעיל הפוליטי מנחם כרמל. כרמל - בעלי רשת המרכולים החרדית כלבי וחבר בסיעת דגל התורה - הוא גם קבלן שבונה שכונות וגם פילנתרופ שמחזיק עמותה המסייעת לזוגות צעירים לרכוש דירות.
כרמל טוען שאין מבצעי התחרדות יזומים. "אלה סיפורי סבתא", הוא אומר. "היה רק מקרה אחד שישיבה שלמה קנתה שכונה שלמה באמצעות עורך דין חילוני - חסידי גור בערד, וגם הם לא הסתירו מאף אחד את זהותם. בלוד יש תיאום בין החרדים באיזה אזורים לקנות, מסיבות של ביטחון אישי, בגלל הפשיעה. זה הכל".
העיתונות החרדית מדווחת על מבצעים יזומים בעוד מקומות.
"לא העיתונות החרדית, אלא כמה כתבות רברבניות באתרים לא רציניים".
אז מה קרה בעפולה?
"מישהו ראה שדירה שם נמכרת ב-200 אלף שקל, קנה, השכיר והמשיך לגור במקום אחר. הוא סיפר לחברים שלו בחסידות, וגם הם קנו. כשנוצרה קבוצה של 100 ומשהו איש, אז הם אמרו, למה שלא נעבור לשם ונגור ביחד. ברור שבשלב הזה הם התארגנו, כדי שבשכונה יקומו בתי ספר, חדרים, מקוואות, צרכניות וכל מה שצריך".
ובירושלים?
"שום תכנון. לזוגות אין כסף לקנות בקריית צאנז אז הם קונים בקריית יובל, זה הכל".
אז אתם לא מתכננים "לחרד" ערים ושכונות?
"אנחנו מתכננים שהרבה חרדים יגורו בנתיבות, באופקים, בנצרת, בקריות ובעוד מקומות. אנחנו מעודדים זוגות שאין להם כסף לקנות דירות קרוב למקומות שבהן קמות שכונות חדשות שמיועדות לחרדים עם יותר כסף, כדי שגם לאלה וגם לאלה יהיו תשתית ומוסדות. יש לנו זכות לגור בארץ ישראל ואיש לא ימנע מאתנו לגור בכל מקום שנרצה".
אז יש תכנון מלמעלה או אין תכנון?
"יש תכנון לעזור להם. אף אחד לא בא למשה זוחמיר ואומר לו, אתה תעבור לנתיבות, ואף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה. ואנחנו מנסים לארגן את הצעירים כדי לעזור להם להסתדר. אנחנו לא קונים רחובות שלמים במרוכז, אין לנו מפות ותוכניות סודיות ואין אנשי קש. הכל בבל"ת".
אם חרדים עוברים לגור בפריפריה שסובלת מאבטלה, איך הם ייכנסו לשוק העבודה?
"החבר'ה שהולכים לפריפריה הם האוכלוסייה העובדת, לא תלמידי הישיבות. האברכים שבוחרים בדרך של לימוד תורה, דבר מצויין כשלעצמו, נשארים במרכז. איזה ישיבות יש בפריפריה? בערד, למשל, אין אפילו ישיבה אחת. כולם עובדים. הם יוצרים מקומות עבודה: שכונות חדשות ושכונות שמתחרדות צריכות מורים ומורות, מסחר ומוסדות. ליד היישובים האלה יש אזורי תעשייה, ומי שמסתובב שם רואה חרדים בבתי התוכנה, בהייטק, בקול-סנטרים וגם בפסי הייצור במפעלים".
יש מי שטוען שמעבר של חרדים לשכונות חילוניות יוצר חיכוכים וסכסוכים על צביון השכונה.
"מי שטוען ככה הם אלה שמייצרים את הסכסוכים, אנשים שלא רוצים לראות דוסים מול הפרצוף. אם השכונה מתחרדת לגמרי אז על מה החיכוך? אם היא הופכת להיות חצי-חצי אז שני הצדדים יכולים להתחשב אחד בשני ולהסתדר".
לא עדיף שחרדים יעברו בצורה מסודרת לשכונות חדשות וייעודיות משלהם?
"אני הייתי מעדיף שכולנו נחיה יחד. אני גדלתי בשנות ה-50' בתל-אביב עם שכנים חילונים והסתדרנו מצויין. אבל אני יודע שהזמנים השתנו, ושאנחנו גידלנו דור עטוף בצמר גפן שעטוף בצלופן, שבקושי יודע איך נראה חילוני ומסוכן בשבילו לגור בסביבה חילונית. אני יודע ששני הצדדים רוצים הפרדה וזה בסדר".
"אבל יש לנו, ברוך השם, 15 אלף זוגות צעירים בשנה וצריך לחתן את כולם. בהסכם הקואליציוני יש סעיף שאומר שבכל שנה יבנו בפריפריה עשרות אלפי יחידות דיור לחרדים. אני מעריך את המאמצים של אטיאס, אבל כל מבצעי השיווק שלו ביחד לא מתקרבים למספרים האלה. אז איפה החרדים הצעירים אמורים לגור?"
לפנייה לכתב/ת 
