שיקום ים המלח - הביטוח ישלם?
ההחלטה להטיל את עלויות השיקום בסך 7 מיליארד שקל על כיל מהווה נורה אדומה לכל מפעל העוסק בחומרים מסוכנים. הפוליסות הסטנדרטיות לא מכסות נזקי זיהום מתמשכים, ורוב החברות בישראל עדיין לא מצוידות בביטוח מתאים לנזקי סביבה
באוגוסט 1996 פרצה שריפה במחסן חומרי הדברה של חברת הילקורט בצרפת. ענן עשן שחור כיסה 7 עיירות בשטח של 30 קמ"ר במשך כמה שעות. בעקבות סערה חזקה, המים שסייעו לכבות את השריפה יחד עם שטף המים המזוהמים נשטפו לנחל קרוב ואל עבר שני נהרות גדולים בסביבה. העלויות של ההשלכות הסביבתיות היו בהיקף של 4 מיליון אירו, אך בפועל שולם קנס פעוט של 10,000 אירו. ב-2008 שונתה החקיקה בצרפת, ואם בעבר הסתפקו בקנסות, כיום הרשויות מטילות אחריות גדולה יותר על הגורמים המזהמים בשיקום הסביבה לאורך זמן.
- כיל מבהירה: נממן רק חלק משיקום ים המלח
- להזיז מלונות או לנקות את הבריכות בים המלח?
- בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
- בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
באפריל 2010, הסוכנות להגנת הסביבה באנגליה יזמה מהלך נגד חברת United Utilities, לאחר שזו נקנסה ב-14,000 אירו בלבד לאחר אירוע זיהום חמור שגרם למותם של 6,000 דגים בנחל מקומי. הפגיעה האקולוגית ארוכת הטווח במקור המים הובילה את הסוכנות להפעיל חוק חדש מ-2009 למניעה ושיקום בעקבות נזק סביבתי, המטיל את אחריות השיקום על החברה המזהמת. בנוסף לתשלום כספי של מאות אלפי אירו החברה המזהמת הוסיפה דגים חדשים בשווי של 40,000 אירו, שיחליפו את אלה שמתו.
מגמות החקיקה, לצד עלייה במודעות הציבורית לנושאי איכות הסביבה, ותקנות חדשות העלו את הצורך של חברות להיערך מחדש בכל הקשור לניהול הסיכונים הפיננסיים שלהם במידה והם מעורבים באירוע סביבתי.
חברות בישראל לא ערוכות מבחינה כלכלית
במאי השנה צורפה ישראל רשמית לארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, אשר דורש מהמדינות החברות בו לאמץ את עיקרון "ה-Polluter Pays" – עיקרון שישראל אימצה. יותר ויותר חברות אשר מתגלה זיהום בסביבתן, או שבאחריותן נקנסות בקנסות ענק כולל חבות אישית של הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה, וכמובן מוצאות עצמן מתמודדות עם תביעות ייצוגיות. החקיקה בתחום בישראל מתפתחת כל העת ולמרות שאין בארץ חוק מאגד אחד, הרי שתקנות רבות מאפשרות הטלת קנסות, הטלת חבות אזרחית ופלילית גם יחד.
החלטת המשרד להגנת הסביבה להטיל את עלויות השיקום בהיקף 7 מיליארד שקל על כיל, שהיא אירוע ענק בקנה מידה בינלאומי, מהווה נורה אדומה לכל חברה תעשייתית או ארגון העוסק או משיק לחומרים מסוכנים בישראל, בכל ענף: פלסטיק, כימיקלים, נייר, מזון, לבתי חולים ומרפאות, חברות המתעסקות בפסולת לרבות רפואית, ואפילו חברות נדל"ן.
פוליסות הביטוח הסטנדרטיות העוסקות במתן כיסוי ביטוחי לנזק שייגרם לצד שלישי אינן מכסות נזקי זיהום מתמשכים והדרגתיים וחלקן אינן מכסות זיהום כלל. מרבית הפוליסות הסטנדרטיות מכסה זיהום אך ורק במקרה בו הוא נגרם כחלק מאירוע פתאומי, תאונתי ובלתי צפוי. ואולם אין להסתמך על כיסוי זה בלבד שכן גם לגביו נודעו מחלוקות בין מבטחים למבוטחים האם הנזק הוא תוצאה ישירה של האירוע המכוסה אם לאו.
לאור כל המגמות לעיל, מספר חברות ביטוח בעולם החלו בשנים האחרונות להציע פתרונות באמצעות פוליסות ייעודיות - פוליסות אחריות סביבתית, הנותנות מענה למגוון סיטואציות ביטוחיות, שכן היום גוף יישא באחריות גם במקרה של נזק מפעולה ישירה שלו וגם אם רכש נכס ש"התחבא" בו נזק סביבתי שהתפרץ לאחר הנכס החליף ידיים.
חברות הביטוח נכנסו לתמונה כחלק מניהול הסיכון. למעשה, חברת הביטוח לוקחת על עצמה חלק של הסיכון בגבול אחריות נקוב מראש ומהווה "כיס עמוק" נוסף לתשלום פיצוי. מהות הפוליסה הסביבתית היא הכרה מפורשת באירועי זיהום הדרגתיים ומתמשכים, כאשר על עיקרון ביטוחי זה ניתן לתלות מרכיבים לפי צרכי המבוטח ושיקולי המבטח לרבות אחריותם של מנהלים דירקטורים ועובדים הנושאים באחריות. קיימות פוליסות ביטוח סביבתי המלוות פרויקטים של שיקום סביבתי, פרוייקטים קבלניים וכן פוליסות הנרכשות לצד ארוע של מיזוג ורכישה של חברה.
ליאת הרטוב היא סמנכ"ל ביטוח עסקי ב-AIG ישראל
לפנייה לכתב/ת 
