ממסורבת גט למסורבת משכנתא - סיפורה של ל'
אין גרושין - אין משכנתא: אחרי פרידה קשה מהבעל החליטה ל' לרכוש דירה. למרות המשכורת הנאה וההון העצמי, היא גילתה בדרך הקשה שהבנקים מעדיפים בעל שלא מפרנס מאשר פרוד שמשלם מזונות בזמן. הבנקים: "אין לנו ברירה"
ל' היא אשה בת 30 המגדלת שלושה ילדים ביישוב קטן בפריפריה. לפני למעלה משנה פתחה בהליכי גירושין נגד בעלה, במסגרתם קיבלה את כל פסקי הדין הנדרשים מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים - פסק דין לפירוק שיתוף המאשר הפרדה ממונית בין בני הזוג ומורה על חלוקת הרכוש המשותף, פסק דין המחייב תשלום מזונות ופסק דין שמכתיר אותה כמשמורנית על הילדים.
המעמד האישי יותר מעניין מהכסף
ל' החליטה לעזוב את היישוב בו התגוררה על מנת לפתוח פרק חדש בחייה ולרכוש דירה למגורים בירושלים. ל' עובדת ובעלת קביעות בחברה יציבה וותיקה. היא משתכרת 7,600 שקל נטו בחודש. גם דמי המזונות בסך 4,000 שקל מגיעים בזמן וכך גם קצבה בת 1,000 שקל מהביטוח הלאומי.
במסגרת חלוקת הרכוש קיבלה ל' 600 אלף שקל במזומן, סכום פתיחה נאה לכל הדעות. לאחר חיפושים רבים היא מצאה נכס מתאים, שמצריך לקיחת משכנתא בסכום של 800 אלף שקל. מלאת אופטימיות, החלה ל' לברר בין הבנקים מי מהם מציע את התנאים הנוחים ביותר לנטילת משכנתא.
כאן החל החלום להתפורר. "קבעתי פגישות עם שלושה בנקים לאחר שמסרתי את כל הפרטים הטכניים של יכולותיי הכספיות בטלפון", מספרת ל'. "כל המוקדנים אמרו שלפי הנתונים אין שום בעיה שאקבל את סכום המשכנתא המבוקש, וקבעו לי פגישות עם הנציגים בסניפים. אבל אז הסתבר שמה שמעניין אותם זה לא הכסף אלא המעמד האישי".
"אנחנו רוצים את הסכמת הגרוש"
הסניף הראשון בו ביקרה ל' הוא "משכן", של בנק הפועלים: "הפקיד עוד לא העיף מבט בתלושים ובמסמכים שהבאתי, וכבר הודיע לי שאם לא תהיה לי הסכמת הגרוש לרכישת הנכס, הם לא יתנו לי את ההלוואה. הסברתי לו שהליך הגירושין שאני נמצאת בו לא מתבצע בשיתוף פעולה עם אבי ילדי, שהוצא מן הבית בצו הרחקה, וכי הסבירות שיסכים לשתף פעולה ועוד לחתום על הסכמה למעבר דירה שלי ושל הילדים, היא קלושה ביותר".
מסתבר שעניין המעמד האישי מסבך את ל'. מדוע? כי לל' עדיין אין חותמת "גרושה". חותמת כזו מקבלים רק אחרי שמסיימים את כל הליכי הגירושין דרך בית הדין הרבני. גמר ההליכים בבית משפט רגיל, אותם סיימה ל', אינם מזכים בחותמת רשמית של המדינה.
בעלה של ל' מסרב לשחרר אותה מנישואיהם, נכון לעכשיו ל' היא מסורבת גט, ויכול להיות שעשרים שנה נוספות יעברו והיא עדיין תהיה נשואה ברישומי משרד הפנים וגרושה במציאות.
כל עוד הסטטוס הוא "פרודה", הבנק מבקש להביא את הפרוד ולהחתים אותו על ויתור זכויות בנכס - אקט שלרוב סרבני הגט קשה, מן הסתם, לבצע. אך גם כשתהיה ל' גרושה, ספק אם הבנקים ישתפו פעולה.
"לוקחים אותך אישית"? לא ממש
נראה כי במציאות אבסורדית זו מעדיפים הבנקים בעל שלא מפרנס, מאשר בעל רחוק שמשלם בכל 1 בחודש. בית המשפט לענייני משפחה יודע לעשות את ההפרדה, אך הבנקים לא.
"רציתי לקבל הצעה עקרונית למשכנתא אז הפקיד הסכים לשבת ולהסביר לי בפירוט על המסלולים השונים, וגם לראות שבעצם מבחינה כספית אני בהחלט נמצאת בגדרי ההלוואה הסבירים, אבל בשורה התחתונה הכל חלום – הסיכוי שלי לצאת מהיישוב ולהתחיל פרק חדש בעיר תלוי בבנק, והבנק בוחר להיתלות באיש אחד קשה שפעם התחתן איתי, ויטרפד לי כל סיכוי לאושר".
התחנה הבאה במסעה של ל' היתה בנק דיסקונט. לטענתה, שם בכלל סירבו לקבל את ההכנסה הקבועה ממזונות בתור סכום לשקלול במאזן הכללי, למרות שדפי הפירוט בעו"ש מבהירים שהסכום ממזונות נכנס באופן קבוע. ל' מתקשה להסתיר את עלבונה: "המקומם הוא שחשבון העו"ש שלי הוא בדיסקונט, הם יכולים לראות היטב שמעולם לא הייתי במינוס, יש לי חשבון יפה וחסכונות נאים, המשכורות דופקות כמו שעון וגם המזונות".
למחרת הפגישה קיבלה ל' טלפון מבנק דיסקונט עם תשובה: 'או שתצרפי ערב או שלא תקבלי משכנתא'. לדבריה, אביה חי בחו"ל ואין לה קשר איתו, ואמה היא עקרת בית קשת יום באחד המושבים בדרום. "הסברתי לפקידה שאין לי אפשרות לצרף ערבים ושגם אם היתה לי, אני לא מעוניינת להכניס אנשים אחרים לעסקאות שאני מבצעת. אדם אחר לא היה נדרש לחפש ערבים, למה שאני אחפש?"
גם עניין סכומי המזונות שלא נכללים בתחשיב נראה לל' משונה: "אם לא מחשיבים את סכום המזונות, אז שגם לא יחשבו את מספר הילדים שחיים ממשכורתי. דמי המזונות משולמים בזמן, אבא של הילדים שלי עובד במקום יציב ורווחי. ביקשתי לקבל תשובה ברורה מה הסיבה לעיכוב באישור הבקשה, וביקשתי לברר האם התשובה תהיה שונה אם סכום ההלוואה המבוקשת יהיה נמוך יותר, אך נעניתי בלקוניות שכך מחליט מי שדן בבקשות".
מבחינת הבנקים, נקודת המוצא היא שאישה המגדלת לבד 3 או 4 ילדים, לא תהיה מסוגלת לאורך שנים לשלם את המשכנתא, גם אם ההכנסות השונות מגיעות בכל חודש לסכום נאה ביותר.
הסיכוי לעצמאות רחוק מאי פעם
אל הפגישה ב"מזרחי טפחות" כבר הגיעה ל' חסרת תקווה. גם שם, ברגע שעלתה סוגיית המעמד האישי, הביטו בה בחשדנות."יועצת המשכנתאות שמה את הדברים על השולחן, אבל להבדיל מהיועץ ב'משכן', שהסתכל על המסמכים והודה שיש לי הכנסות מספיקות, ב'טפחות' הסתכלה היועצת על אותם מסמכים בדיוק, שלחה בי מבט מאשים ושאלה: 'עם יד על הלב, את חושבת שתוכלי לעמוד בהחזר החודשי למשכנתא?'".
למחרת הפגישה קיבלה ל' טלפון מהיועצת שאמרה כי הבקשה תאושר בתנאי שהבעל-בנפרד יתייצב בסניף הבנק ויחתום על אישור משכון, או שבית המשפט יוציא החלטה חתומה שמבהירה כי אין לבעל שום חלק בנכס החדש. ל', שהצטיידה מבעוד מועד בפסקי הדין וכבר בפגישה נתנה עותק לפקידים בבנק, הסבה את תשומת לב היועצת של טפחות לכך שכבר הגישה לבנק פסק דין לפירוק שיתוף, שמשמעותו המובהקת היא שאין לבני הזוג לשעבר שום שיתוף כלכלי, אך ב"טפחות" טענו בתוקף שפסק הדין איננו מספיק, ורק מסמך חדש מבית המשפט שמפרט את הנכס שהיא עתידה לרכוש יניח את דעתם.
"פירוק שיתוף זו פסיקה שמחסלת שותפות כלכלית, וכל מי שמכיר את התנהלות בתי המשפט יודע שלהטריד את השופט מחדש ולקבל פסק דין מדוקדק יותר זו משימה לא פשוטה בכלל - שנה וחצי חלפו ממועד הגשת הבקשה שלי לפירוק שיתוף ועד שקיבלתי פסק דין, ואני לא רוצה להיכנס שוב לסחבת כזו. אמרתי ליועצת בבנק שפסק דין מחודש יכול לקחת חודשים ארוכים, וכי הבקשה להביא את הפרוד לחתום ויתור היא בלתי אפשרית, אך נהדפתי מיידית בכך ש"גברת, ביקשת תשובה, זו התשובה שלנו אין מה להוסיף".
המצב החדש מרחיק מל' את הסיכוי לעצמאות שלמה: "אין לי ערבים לצרף למשכנתא, אני מפרנסת בכבוד שלושה ילדים, יש לי הכנסות מכובדות. חיפשתי הרבה עד שמצאתי דירה שמתאימה לי ולילדיי ואם לא אחתום על ההסכם בקרוב, הנכס לא יחכה לי.
"התחושה היא שראשי הבנקים יודעים לספר שה'שלום מתחיל בתוכי', אך כשזה מגיע לשטח – הם מסמנים מי שלא נראה להם בצורה שאינה נאמנת למציאות. חשבתי שבית הדין הרבני מתעמר בי, עכשיו אני מבינה שזה כלום. עד כמה שזה נשמע מוזר, הגט פחות קריטי לי מהמשכנתא, ועכשיו אני נשארת מופסדת בכל החזיתות".
הבנקים: לא נוותר על אישור מבית משפט
מבנק הפועלים נמסר בתגובה : בדיקת האשראי חלה, בין היתר, על הדין החל על יחסי ממון בין בני זוג נשואים ובהתאם לכך מנוהל הדיון עם כל לקוח בנפרד על פי נסיבותיו האישיות. לגופו של עניין, על הלקוחה לפנות אל הסניף על מנת שידריך אותה באופן מפורט בנוגע לעניינה האישי.
ממזרחי טפחות נמסר בתגובה: קיימת סדרה ארוכה של פסקי דין המתייחסים למקרים דומים שבהם, בשל העובדה שאין עדיין גט רשמי, עלול הבעל להופיע ולדרוש זכויות בנכסי בת זוגו, קרי בדירה.
המשמעות הפרקטית של אירוע כזה תחול במקרה שבו האישה נכנסת למצב של כשל והבנק ייאלץ להפעיל הליכים משפטיים ובכלל זה כינוס נכסים. הבעל יוכל לטעון, כי הבנק לא שיעבד את זכויותיו – שכן הוא לא הוחתם על מסמכי שעבוד כלשהם, וממילא לא ניתן לפנות ולמכור את הנכס ולהיפרע מחלקו.
במציאות כזו יישאר הבנק עם שיעבוד על מחצית הזכויות בדירה - שיעבוד אותו יהיה קשה עד בלתי אפשרי לממש. לבנק אין ברירה אפוא, אלא להתאים את נהליו לדין שנקבע בבתי המשפט בישראל מזה שנים רבות.
במצב דברים שכזה, ההמלצה שקיבלה הגב' בסניף הבנק – בקשת פסק-דין הצהרתי השולל מהבעל את הזכויות בנכס, נכונה ומתבקשת. הליך כזה אורך חודשים ספורים והוא בהחלט יאפשר לגב' לממש את שאיפתה לרכוש נכס משלה, תוך הסתייעות בהלוואה בנקאית.
מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: ללקוחה נאמר כי הבקשה מותנית בהיסטוריית אשראי תקינה וויתור זכויות בן זוג.
באותה שיחה, הודיעה הלקוחה כי היתה מוגבלת בעבר כתוצאה מהגבלה שארעה בחשבונה המשותף עם בן זוגה דאז, וכי החוב בחשבון נפרע במלואו, וכי החשבון נסגר. במידה והלקוחה תציג אסמכתאות לאמור לעיל, אישור הבנק את ההלוואה בעינו עומד.
לעניין דרישת הבנק את ויתור הזכויות, על הלקוחה להסדיר את מעמדה כך שיקבע ע"י בית משפט כי לבעלה בנפרד אין חלק בנכס או מנגד יחתום הבעל בנפרד על אישור משכון הנכס לטובתה.
בניגוד למתואר בפנייה, אין לבנק כל כוונה או רצון להקשות, נהפוך הוא. נשמח לעמוד לרשות הלקוחה ולהעניק את ההלוואה לכשייתקיימו תנאים אלו.
לפנייה לכתב/ת 
