הקרב על לאומי: גם הדירקטורים של אליהו ייבדקו
סיבוב נוסף במאבק של שלמה אליהו על השליטה בבנק לאומי. לאחר שנבחרו שני דירקטורים מטעמו של אליהו, הודיע בנק ישראל כי הדירקטורים הנבחרים ייאלצו לעבור בדיקת נאותות. המטרה: להבטיח שהבנק יתנהל ללא גרעין שליטה
חזית חדשה נפתחה בין טייקון הביטוח שלמה אליהו לבין המדינה. הרקע, כמו תמיד, רצונו של שלמה אליהו להפוך לבעל השליטה בבנק לאומי. העילה, הפעם, היא מינויים של שני דירקטורים מטעמו למועצת המנהלים של הבנק - מינוי שאושר היום (ד') לפנות בוקר.
לאומי פרסם הבוקר את תוצאות ההצבעה בבחירות לדירקטוריון שהתקיימו אמש. ארבעת המתמודדים שנבחרו לתפקיד מבין 22 מועמדים הם דוד אבנר (לשעבר מנכ"ל פרטנר), מירי כץ (לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך), עמוס ספיר (לשעבר יו"ר מעלות) וציפי סמט (לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח) שנבחרה לדירקטורית חיצונית.
בעקבות ההצבעה, מיהר בנק ישראל לפרסם הודעה שבה צוין כי הדירקטורים החדשים יעברו תהליך של בדיקת נאותות. בפועל, ביקש הבנק המרכזי בהודעה זו להזכיר כי לאליהו אין זכות למנות שני דירקטורים מטעמו מבלי לקבל את אישורו של הנגיד לכך. "יש לוודא כי אין למחזיקים באמצעי שליטה בשיעור גבוה יחסית לרוב בעלי המניות, יכולת לכוון את פעילותו של התאגיד הבנקאי מבלי שקיבלו היתר כנדרש מנגיד בנק ישראל", נכתב בהודעה.
בנק לאומי מתנהל היום ללא גרעין שליטה ממשי. אליהו הוא בעל המניות המשמעותי ביותר ובנק UBS השווייצרי מחזיק ב-5% שרכש בינואר האחרון ממדינת ישראל, שמחזיקה עדיין ב-6.5% מהמניות.
הודעת בנק ישראל נועדה להבטיח שהבנק אכן יתנהל ללא גרעין שליטה, כלומר, שגם בעל המניות הגדול ביותר לא יוכל לכפות את רצונו על הנהלת הבנק דרך מינוי דירקטורים עושי דברו. בנוסף, מקדם בנק ישראל לאחרונה, ביחד עם משרד האוצר, תיקון לחוקי הבנקאות הקובע, בין היתר, הוראות להצעת מועמדים לכהונה כדירקטורים בתאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה.
התיקון המוצע מאזן בין זכותם של המחזיקים באמצעי שליטה להציע מועמדים לכהונה כדירקטורים ולפעול לבחירתם, לבין הרצון למנוע שליטה בפועל בתאגיד הבנקאי ללא קבלת היתר מהנגיד. התיקון קיבל את אישור הממשלה והוא נדון בימים אלה בוועדת הכספים של הכנסת.
ממה חושש בנק ישראל?
בראשית 2010 החליטו הכנסת והממשלה למכור את מניות בנק לאומי שברשות המדינה (11.46% מהבנק נכון לאותו זמן). מיד לאחר שהתקבלה ההחלטה, החל מאבק ציבורי גלוי בין שלמה אליהו, האזרח שמחזיק באחוז הגבוה ביותר ממניות בנק לאומי, לבין ראשי האוצר, אשר ביקשו למכור את המניות מבלי שצעד זה יאפשר לאליהו להפוך לבעליו החוקי של הבנק הגדול במדינה.
לאחר ניסיונות שכשלו, למכור את המניות למשקיע זר, הוחלט כי הן ימכרו בבורסה בכמה פעימות, אך לא תותר מכירה של יותר מ-5% לגורם אחד ומי שמחזיק ביותר מ-5% ממניות הבנק לא יוכל לרכוש מניות נוספות. הוראה זו מנעה למעשה מאליהו להפוך לבעל השליטה בבנק וקבעה כי הבנק יתנהל ללא גרעין שליטה.
בבנק ישראל מציינים כי עד היום לא הוגשה בקשה מצד אליהו או מצד גורם אחר לקבלת אישור לרכישת שליטה בבנק לאומי, אך על פי פרסומים שונים, הפיקוח על הבנקים מתנגד לכך שאליהו יהפוך לבעל השליטה בלאומי.
הרקע להתנגדות לא הובהר מעולם. ראוי לציין כי אליהו עתיד לעמוד בפני ועדת העיצומים של בנק ישראל, בשל העברה של 70 מיליון שקל מחשבונו בארץ לחשבון בחו"ל מבלי שההעברה דווחה כחוק לרשויות המס. לאחרונה החליט פרקליט המדינה להימנע מהגשת כתב אישום בגין הלבנת הון כנגד אליהו אך הותיר את העניין לטיפולו של בנק ישראל.
אליהו עצמו טען בהזדמנויות שונות כי המניעים להתנגדות הם אישיים ועדתיים, בהזדמנות אחת טען כי המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, "לא אוהב אותי" וגם העלה השערה כי מוצאו העירקי הוא שגורם להתנגדות להפיכתו לבעל בנק. משרד האוצר, מצידו טען כי קיים פסול בכך שבעל חברת ביטוח יהיה גם בעל בנק, אך אליהו השיב לטענה זו בהתחייבות למכור את אליהו ביטוח אם יותר לו להפוך לבעל השליטה בבנק לאומי.
מהי בדיקת נאותות?
בבדיקת הנאותות, בוחן בנק ישראל את הרקע המקצועי של הדירקטור. הבדיקה מתבצעת באמצעות מילוי שאלון Fit & Proper (מתאים ומהימן) שבו נבחנת יכולתו המקצועית של הדירקטור, ניסיונו בתחום הבנקאות וקיומם של ניגודי אינטרסים. באמצעות השאלון, בוחן המפקח על הבנקים עד כמה המועמד מתאים למלא את תפקיד הדירקטור.
בנוסף, נדרשים המועמדים לעמוד בשורה של קריטריונים שעל פיהם נבדק עד כמה הם מהימנים. הרשימה כוללת 12 תבחינים, ובהם הרשעה בעבירה, הגשת כתב אישום, חקירה פלילית, ממצאים שליליים מהותיים שנמצאו בהליכים משפטיים ובהליכי ביקורת, ריבוי תלונות מהותיות שנמצאו מוצדקות ועוד. במסגרת הליך בחינת המהימנות, מובאים בחשבון שיקולים שונים, בהם, חומרת האירוע, משך הזמן שחלף, מידת ההשפעה הצפויה על השוק ועל אמון הציבור ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
