מעשנים בתחנות: "יותר טוב, נעשן פחות"
קשה למצוא היום תחנת אוטובוס או רכבת בלי מעשנים. אבל בקרוב זה כנראה ישתנה. "אני בעד שיהיה אסור לעשן בתחנות", אמר בן 18 שתומך בתוכנית החדשה, "אולי אפילו אפסיק לעשן". בת 40 מתנגדת: "באוויר הפתוח, זה נראה לי מוגזם"
לקראת ההצבעה על ההגבלות החדשות על העישון במקומות ציבוריים ומכירת סיגריות, ניכרה הבוקר (יום א') מחלוקת בין שרי הממשלה. בדיוק כמוהם - האזרחים חלקים בדעותיהם: עד כמה אפשר להגביל עישון במרחב הציבורי?
למרות קולות מחאה רפים, הממשלה אישרה הקמת יחידה במשרד הבריאות, שמטרתה תהיה להפחית את שיעור המעשנים באוכלוסייה ב-8 אחוזים בתוך שמונה שנים. איך? בין היתר עם הגבלות נוספות על עישון בשטחים ציבוריים, לרבות מקומות כמו גני אירועים ותחנות אוטובוס ורכבת; החוק על עישון במקומות בילוי ישונה כך שלא יהיה צורך "לתפוס על חם" את המעשנים - די יהיה בכך שאיכות האוויר במקום חורגת מהתקן, כדי להטיל קנסות; ובמערכת החינוך ייבחנו בתי ספר "נקיים מעישון".
משיחה בתחנת הרכבת בבאר שבע-מרכז עם כמה חיילים שהיו בדרכם לבסיס, ניתן ללמוד כי גם חלק גדול מקרב המעשנים עצמם בעד תוכניתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "אני מעשן פה ושם, כשיש זמן", סיפר ל-ynet חייל בחטיבת הנח"ל, בן 20, על הרגלי העישון שלו. "יוצא לי לעשן בעיקר כשאני מחכה לרכבות ואוטובוסים, בדרך לבסיס או הביתה".
בינתיים, חברו מוציא חפיסת סיגריות כשבמקביל חבר אחר מבקש ממנו שישמור על הציוד האישי שלו, כדי שיוכל לקנות חפיסה חדשה. "זו בעיה, אני מעשן שלוש קופסאות בשבוע", מודה אחד החיילים בחבורה, גם הוא בן 20, "אני חושב שהתוכנית החדשה היא טובה. יש כאלה שלא רוצים שיעשנו לידם. זה מפריע ולא בריא. אני מעשן... מה לעשות".
עם זאת הוא ציין כי להערכתו המגבלות החדשות לא יביאו לצמצום כמות המעשנים בארץ. "אני לא חושב שאם החוקים האלה היו קיימים כשהייתי נער, לא הייתי מעשן". גם שני חיילי שריון, בני 19 ו-20, שעומדים ומעשנים להנאתם, סבורים שהתוכנית החדשה נשמעת הגיונית. "לפעמים צריך שיהיו חוקים כאלה", אמרו, "אפילו שאנחנו חושבים שאם זה באוויר הפתוח, דווקא צריך להיות מותר לעשן".
"גם ככה מחניק"
במרחק של כמה עשרות מטרים משם, בתחנות האוטובוס העירוניות, נדמה כי רוב האנשים מעשנים. כשמתקרבים, קשה
למצוא מישהו שלא מחזיק סיגריה בין שתי אצבעותיו ומשחרר לאוויר סילון עשן עבה.
"אני בעד שיהיה אסור לעשן בתחנות", אמר לוני כהן, מעשן בן 18 שגם הוא תומך בתוכנית החדשה, "אולי אפילו אפסיק לעשן. יותר טוב. יש פה אנשים מבוגרים עם בעיות נשימה והמעשנים פוגעים בהם. עולים לאוטובוס מגיל 3 ועד גיל 85, וזו לא דוגמה טובה לראות אנשים מעשנים בתחנה. גם ככה מחניק עם כל העשן מהאגזוז של האוטובוסים".
"נדמה שהרוב בתחנות האוטובוס מעשנים" (צילום: הרצל יוסף)
גם המעשנים בתחנת רכבת-מרכז בתל אביב הביעו דווקא תמיכה בהגבלות החדשות. ביניהם, רותם ציליק ועומר גבאי, שמשרתים בבסיס נ"מ בדרום הארץ ומתגוררים בנצרת עילית.
"יש לנו כל שבוע דרך ארוכה גם כך מצפון הארץ לדרומה וההפך. יהיה קשה לא לעשן אפילו כשמחליפים רכבת", אמרה רותם, "אני שמחה מזה, כי זה יגרום לאנשים לעשן פחות. בסך הכל זה עוד צעד במלחמה הכוללת בעישון". עומר הוסיף: "ככל שאנשים יוכלו לעשן בפחות מקומות, כך יעשנו פחות באופן כללי".
"אנשים יעזבו את הארץ"
יגאל עודד, חייל שרגיל "לחרוש" את הארץ מדרומה לצפונה הביע אכזבה מהמגבלות החדשות. "אני מתבאס מזה, זה עזר לי להירגע בהפסקות בין הרכבות. גם ככה אנחנו בלחץ וזה יקשה על חיילים רבים", אמר. למרות אכזבתו, הוא ציין כי "זה חוק טוב למרבית האוכלוסייה ולכן אני חושב שזה יגרום לציבור לעשן פחות באופן כללי".
"יהיה קשה לא לעשן אפילו כשמחליפים רכבת" (צילום: יהונתן צור)
גם החייל גל עטון שמשרת בקריה ורגיל לעשן בדרכו הביתה ולבסיס הביע תמיכה: "יהיה קצת קשה להתאפק ברציפים. אני חושב שזה בגלל שאנשים זורקים את הבדלים על הרצפה של הרציפים וזה מלכלך, כי בסך הכל, אנחנו באוויר הפתוח. אבל האמת שאין לי בעיה גדולה עם זה שאוסרים עישון ברציפים. דווקא במועדונים וברים אני חושב שזה יותר מיותר".
גם בתחנת הרכבת בנתניה רבים מהנוסעים, בהם מעשנים, הסכימו שאין נזק ממשי בתוכנית החדשה. "אני מעשן, ולא יקרה כלום אם אנשים לא יעשנו בחמש או עשר הדקות שהם מחכים ברציף", הנוסע איציק וכטל והנוסעת אביבה רז הוסיפה: "יהיה פחות סרטן, זה יזרוק אותו החוצה".
ישנם גם כאלו שמפגינים התנגדות נחרצת למגבלות החדשות. "זה לוקח את החופש", אמרה סיגל מבאר שבע, בת 40 ומעשנת, "לדעתי זה עוד יגרום לאנשים לעזוב את הארץ אם יתחילו בחוקים כאלה". לדבריה, "במקומות סגורים אני מבינה למה אסור לעשן, אבל פה, באוויר הפתוח, זה נראה לי מוגזם".
עובד רכבת מברך: לנו אין לאן לברוח
בתחנת הרכבת לב המפרץ בחיפה, רבים מהנוסעים שמגיעים מחזיקים בידם את הסיגריה הכבויה, מחכים לרגע הירידה לרציף כדי להצית. אחרים ממתינים על הרציף עם הסיגריה הדולקת ביד, ומשליכים אותה רק כאשר רגלם כבר על המדרגות
המובילות לקרון.
ספיר איצקוביץ' מיהוד המתינה תוך כדי עישון לרכבת דרומה. "אני לא מאמינה שמישהו יפסיק לעשן בגלל ההחלטה הזו, ובכלל לא מבינה למה זה נחוץ. זה לא מקום סגור. זו פשוט התעללות במעשנים. לא צריך לעשות מאיתנו מצורעים. זה לא מפריע פה לאף אחד, ואם זה מפריע, עוד לא קרה שביקשו ממני לכבות את הסיגריה ולא עשיתי את זה". אז אולי עליית המחירים תשפע? "לא, זה לא ייגרום להיגמל. רק להוציא יותר כסף על סיגריות", היא בטוחה.
"גם ככה מתייחסים אלינו כמו אל מצורעים", אמר אורי שגיא, שירד מהרכבת שהגיעה מתל אביב. "אני אשרוד. אני גם ככה מתאפק במקומות ציבוריים, בתחבורה ציבורית ומקומות סגורים, אז זה רק עוד מקום שצריך להתאפק בו. עברנו דברים יותר קשים".
מי שבירך בכל לב על ההחלטה היה דווקא אחד מעובדי הרכבת.
"לנו אין לאן לברוח. כשעומדים מאות אנשים על הרציף וחלקם מעשנים, אין לך לאן ללכת. אפילו שזה מקום פתוח, אתה לא צריך להיות מעשן פסיבי".
עמית בוקר, שהמתינה לאוטובוס בתחנת "מרכזית המפרץ" כשסיגריה בוערת בידה, דווקא מברכת על ההחלטה. "זה גם מגעיל, גם מלכלך וגם לא אשמתם של אלה שאינם מעשנים. אפילו בתור מעשנת, אני לא אוהבת שמעשנים לידי, ולא מפריע לי שלא יאפשרו לי לעשן בתחנות", אמרה. "זו החלטה מבורכת, והגיעה הזמן שיחוקקו חוק כזה, הלוואי ואפילו זה יעזור לי להפחית את כמות הסיגריות, או להפסיק לגמרי".