פרקליטי קצב לא מוותרים: הרכב מורחב בערעור

אחרי שביקשו לדחות את תחילת הדיון בערעור שהגיש הנשיא לשעבר שהורשע באונס, מבקשים עורכי דינו של משה קצב לקיים את הדיון בבית המשפט העליון בהרכב שופטים מורחב. ל-ynet נודע הערב (יום א') כי עורכי דינו של הנשיא לשעבר הגישו לבית המשפט בקשה, להרחיב את מספר השופטים שידונו בתיק למספר לא זוגי גדול יותר. לפי שעה, שלושה שופטים אמורים לדון בערעור.

בבקשה שהוגשה באמצעות עורכי הדין ציון אמיר, אביגדור פלדמן, אבי לביא ומיקי חובה, נכתב כי מדובר "בתיק חריג בנוף התיקים בהיסטוריית המשפט הישראלי שבו נשיא מדינה לשעבר עומד על המדוכה כמערער על הרשעה בעבירות חמורות". לדברי הפרקליטים, בתיק קצב יש שאלות משפטיות סבוכות ומורכבות וכי לאור מעמדו של קצב ומשמעות התיק מבחינה ציבורית, לא יכולה להיות מחלוקת והשאלות המשפטיות העולות בערעור מחייבות הרכב מורחב.

בקשה חריגה זו עלולה להעמיד בעיה בפני נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שגיבשה תוך אילוצים רבים את ההרכב הנוכחי, הכולל את השופטים מרים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן. ביניש פסלה את אותם שופטים שדנו בבג"ץ בעתירה נגד הסדר הטיעון של קצב, וכן את השופט יורם דנציגר, שהורה על עיכוב ביצוע עונשו של קצב, ואילו השופט אליקים רובינשטיין פסל את עצמו. לפיכך, אם תתקבל בקשתם של פרקליטי קצב, יוכלו להצטרף להרכב רק השופטים חנן מלצר, אסתר חיות, יצחק עמית, עוזי פוגלמן וניל הנדל.

גם זהות הנאשם צריכה להיות שיקול

לטענת עורכי דינו של הנשיא לשעבר, בערעור צפויות לעלות סוגיות שעמדת שופטי בית המשפט העליון בהן אינה אחידה. בין היתר, הם יבקשו מהשופטים לבחון מחדש ובאופן עצמאי את הטענה כי ייתכן שהיה רומן בין קצב ל-א' ממשרד התיירות, אף שזו נדחתה בבית המשפט המחוזי על הסף - מה שמעלה את השאלה אם נאשם בהליך פלילי יכול להעלות טענות הגנה חלופיות. לפי עורכי הדין, בסוגיה זו קיימות בקרב השופטים אסכולות שונות המנוגדות זו לזו.

הפרקליטים אף מצטטים בבקשה את החלטתו של השופט דנציגר שהתייחס לטענה זו, ואף פסקי דין אחרים של שופטי בית המשפט בעבר ובעתיד, הקובעים כי ישנן נסיבות מסוימות בהן בית המשפט צריך לבחון את היתכנותה של הגנה חלופית, גם אם הנאשם לא העלה זאת בעצמו.

שאלה נוספת עליה יצטרך בית המשפט העליון לתת את הדעת היא התקפות של עדויות "המתלוננות המתיישנות". בית המשפט המחוזי קבע כי העדויות חיזקו את דברי הנשים שקצב הורשע בתקיפתן, תאמו את שיטת הפעולה שתיארו ואף היוו "טביעת אצבע" של העושה - אולם הפרקליטים יוצאים נגד קביעה זו, ודורשים משופטי העליון להתייחס לסוגייה.

עורכי דינו של קצב ציינו גם כי זהותו של האדם העומד לדין צריכה, בנסיבות מסוימות, להוות שיקול להרחבת הרכב. "פרשה זו העסיקה למעשה מרגע לידתה, את רשויות האכיפה על כל דרגיהן, מאחרון ועד לראשון, וטלטלה את הציבור במשך תקופה ארוכה של כחמש שנים", ציינו בבקשה. "עד היום קולות הרקע המלווים את הפרשה במשך שנים ארוכות, מסרבים לגווע ולשקוט, ומן הראוי כי הרכב מורחב של בית המשפט העליון יאמר את דברו באשר לפרשה זו".

ומה עם החיים הפרטיים של עורכי הדין?

הדיונים בערעור נקבעו במהלך פגרת בית המשפט, במיוחד כדי לאפשר הכרעה בערעורו של קצב בהקדם האפשרי, ולא לדחות את הבאת המקרה בפני השופטים בשנה-שנה וחצי כפי שנעשה במקרים אחרים. עם זאת, הפרקליטים ביקשו לדחות את הדיון ולצאת לחופשה. הם התעקשו כי בקשתם הגיונית, שכן יש לזכור כי הדיונים בתיק קצב התקיימו שלוש פעמים בשבוע והביאו לדחיית העיסוק בתיקים אחרים.

"חייהם הפרטיים של עורכי הדין הוקפאו ונדחו במשך שנתיים ימים ברציפות", נכתב בבקשה, "עבודת הסנגור מפרכת, פיזית ונפשית. הצורך למלא מחדש מצברים בפגרה הוא חיוני ביותר, ולשם כך אכן נקבעה הפגרה לשופטים ולעורכי הדין. אין ביכולת הסנגורים להקצות לעצמם פגרה לאחר חודש ספטמבר, שכן אז מרוץ העכברים מתחדש במלוא עוזו".