המלצה לקריאה: סיון בסקין חוזרת לנבוקוב

הספר הזה אינו חדש בעברית, ועל אחת כמה וכמה אינו חדש באופן כללי. אך הוא הגיע לביתנו משבוע הספר שהתקיים לפני שנים אחדות, ותקוותי היא שיעלה בידי הקוראים למצוא אותו גם בשבוע הספר הנוכחי. מדובר בקובץ סיפוריו הקצרים של ולדימיר נבוקוב, שקיבל את השם "תריסר רוסי" ותורגם על ידי המתרגמת הבכירה מרוסית, נילי מירסקי (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

יצירה אוניברסלית על קיומו של האדם (עטיפת הספר)

לנבוקוב יצא שם של אסתטיקן, המוקיר את הסגנון, את התחכום, את ההברקה הספרותית מעל לכל - גם מעל המוסר ומעל אהבת האדם. מוזר ככל שיהיה הדבר, נדמה לי כי התדמית הזאת נובעת במידה פחותה מסגנונו המושלם, מכתיבתו המתוחכמת, מההברקות הספרותיות הרבות הטמונות בספריו.

להערכתי, תדמית האסתטיקן הקר נובעת במידה רבה מכך שנבוקוב הוא מחברו של "לוליטה", ספר שגיבורו מביא ללב אמריקה הפרובינציאלית הבריאה את הדקדנס האירופי, המציג גם את התשוקה לילדוֹת כביטוי לעידון וכמושא לאסתטיזציה. התחכום מוצמד לפיכך לאותה איכות דקדנטית-מפוקפקת של הומברט, המתאמץ כל כך להעניק לשותפתו הצעירה חינוך אמריקאי הרמוני עם שיעורי טניס, שחייה ותיאטרון.

הסיפור הבולט ביותר בהקשר זה הוא "ענן, אגם, צריח". גיבורו, מהגר רוסי בברלין של שנות העשרים,

זוכה בטיול סוף שבוע מודרך מחוץ לעיר. ככל שהטיול מתקדם, ההשפלות והיחס העוין שהוא סופג מהמדריך ומשותפיו למסע המזהים בו מיד זר שאינו שייך לקבוצתם, הולכים ומחמירים. ואז עומד להגיע הקתרזיס: לפתע רואה הגיבור את הנוף ואת הבית שבהם היה רוצה לחיות לנצח. אך שותפיו למסע לא יניחו לו להישאר: הם גוררים אותו לקרון בכוח ומפליאים בו את מכותיהם.

בפסקה האחרונה נרמזת בלקוניות שבירתו הנפשית הגמורה בעקבות המקרה. הפרופורציות המדויקות שבהן מהולים בסיפור הזה העדינות והסרקזם, אינן מניחות לו להיקרא כמשל דידקטי, אלא כיצירה אוניברסלית אודות הערך שבקיומו העצמאי והנפרד של האדם. ודווקא משום כך, אם זאת אינה (בין היתר) אזהרתו של סופר הומניסט מפני משטרים אפלים המוחקים את האדם, שעומדים להשתלט לא על גרמניה לבדה, הרי שאיני יודעת מה כן.

ספר שיריה השני של סיון בסקין, "מסעו של יונה", שיצא לאחרונה בהוצאת אחוזת בית, כולל מבחר שירים שכתבה בסקין מ-2005 ועד היום. בקובץ יש מחזורי שירה מקוריים לצד תרגומים של בסקין לשיריה של המשוררת הרוסייה מרינה צווטאייבה. בין שירי הספר נמצאת הפואמה "מסעו של יונה", שבהשראתה הלחין מתי קובלר יצירה מוזיקלית.