סירוב גט, תלונות שווא, אלימות - עילות לפיצויים
בגין כל מעשה או מחדל, הפרת חובת זהירות והתרשלות, יכול היום אדם לתבוע את בן זוגו ואפילו את הוריו ולקבל פיצוי כספי
בואו לדבר על זה גם בפייסבוק של ערוץ יחסים
תביעות הנזיקין בתחום המשפחה עוסקות בתחום נרחב ביותר. למעשה בגין כל מעשה או מחדל, הפרת חובת זהירות והתרשלות, יכול היום אדם לתבוע את בן זוגו. מוגשות גם תביעות נזיקין בגין אלימות במשפחה, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, גירושין חד צדדיים, הפרת הבטחת נישואין, הגשת תלונות שווא למשטרה, חטיפת ילדים משותפים, ובנושאים נוספים בהם ישנה פגיעה בכבודו של אדם, בזכותו לאוטונומיה, בזכותו לרווחה ובזכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו.
לעיתים התביעה מוגשת על מנת לזכות בנתח כספי גדול יותר מהרכוש המשותף, ולעיתים מטרת התביעה היא אך ורק הפעלת לחץ על הצד השני, על מנת לסיים את הליכי הגירושין מהר יותר. גבר או אשה שבאופן עקבי ולאורך שנים מסרבים לתת גט מסתכנים בתביעת נזיקין ובחיוב של מאות אלפי שקלים. בשנים האחרונות לא מעט נשים (ופחות גברים) הגישו תביעות בגין סרבנות גט וזכו בפסיקה של מאות אלפי שקלים. כך, למשל, תג המחיר לעיכוב הגירושין למשך חודש ימים הוערך על ידי בית המשפט במקרים מסויימים בכ-3,000 שקל בחודש, במקרים אחרים בכ-200,000 שקל בשנה, ובמקרים אחרים בסכומים נמוכים משמעותית.
בית המשפט מצא לנכון במקרים רבים לחייב את הבעל בפיצוי כספי בגין פגיעה באוטונומיה של האשה, פגיעה בזכותה לקיים יחסי אישות (יחסי מין) עם אחר, פגיעה בזכותה להביא ילדים לאויר העולם (שכן אין אפשרות לעשות זאת בהיותה נשואה מחשש ממזרות) פגיעה נפשית וכיוצא באלה. כך גם חוייבו נשים לפצות את הבעל לאור הסרוב להתגרש.
היתרונות בהגשת תביעה נזיקית בשל סרבנות גט:
- מדובר בכלי לשיקום ופיצוי לגבר או אשה העוברים סבל רב עקב סרבנות הגט והעיגון. קיימים בראשי נזק אמיתיים מהם סובל הצד המנסה להתגרש במשך כל שנות סרבנות הגט.
- זהו כלי לשיפור העמדה בניהול מו"מ להסכם גירושין.
- זהו כלי מהווה אמצעי לגיטימי בניסיון לקבל גט מבעל/אשה סרבנים.
בפסיקה קיימת חלוקה די ברורה בין בית הדין הרבני, המתייחס לתביעות נזיקיות נגד סרבני גט כאקט "סחטני", לבין בית המשפט לענייני משפחה, הפוסק פיצויים בסכומים ניכרים למסורבי גט תוך הבעת סלידה מהתופעה הפסולה הזו. לא אחת פסק בית הדין הרבני שתביעת נזיקין שכזו רק תעכב את הגט או תהפוך אותו ל"גט מעושה", וכי במידה ומוגשת תביעה כזו לא יחייב את הבעל בגט. כלל בתי המשפט מסכימים כי תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת, וכי מדובר בפגיעה קשה בצד הנותר כבול לנישואין.
מקרים אחרים בהם הוגשו תביעות נזיקין:
אשה מוסלמית גורשה ע"י בעלה כנגד רצונה, בצורה חד צדדית בהודעת מסרון. היא זכתה בבית המשפט לענייני משפחה ב-95,000 שקל בצירוף 5,000 שקל הוצאות משפט.
אב שביצע בבתו מעשים מגונים והורשע במעשה בהליך פלילי, חוייב לשלם לה 480,000 שקל. לקטינה נגרם נזק נפשי כבד, ופגיעה רגשית נרחבת וחמורה, בלתי הפיכה, שאותותיה ילוו אותה בעתיד, זאת עפ"י חוות דעת שניתנה לבית המשפט.
אשה שבעלה נהג כלפיה באלימות והורשע בכליאתה זכתה ב-60,000 שקל, מתוכם 10,000 שקל כפיצויים עונשים ו-50,000 שקל בגין נזק שאינו ממוני. אשה שהוכרה כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי, בגלל בעל מתעלל במשך שנים רבות, הגישה תביעת נזיקין כנגד בעלה ודרשה לפצותה בסכום נכבד.
פיצוי לבעל בגין תלונת שווא על אלימות
כאשר אשה התלוננה בתלונת שווא כנגד בעלה בגין אלימות, והתלונה במשטרה התבררה כשקרית - היא חויבה בפיצוי כספי של 5,000 שקל לבעל, וזאת על מנת להעביר מסר בגנות תלונות שווא. סכום הפיצוי הנמוך אינו משקף את עוגמת הנפש הנובעת מתלונת שווא.
גם בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות מוגשות לעיתים תביעות נזיקין. כך לדוגמה גבר שחשף בפני חברים ובני משפחה את חשדו כי אשתו מקיימת יחסים אינטימיים עם קרוב משפחה והציג אותה באור שלילי, נתבע במאות אלפי שקלים. בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה לפיה הגבר יפצה את האשה ב-7,000 שקל בלבד. להסדר הפשרה צורף מכתב התנצלות שעל פיו חזר בו הגבר מהפרסום הפוגעני.
כינתה את המאהבת של בעלה "זונה מרוקאית"
אשה שכינתה את המאהבת של בעלה "זונה מרוקאית" חוייבה לפצותה בסכום של 40,000 שקל. כך גם גבר, רופא במקצועו, שאשתו, שממנה ניסה להתגרש, התפרצה למרפאתו וקראה לו בשמות גנאי קשים בפני עיניהם ההמומות של לקוחותיו ועובדיו, זכה בבית המשפט לענייני משפחה בכ-100,000 שקל, כולל הוצאות משפט, בגין לשון הרע.
ילדים שאמם נפטרה ואביהם נישא מחדש, נטש אותם, התנכר להם וסירב שיבקרו אותו בחופשות וחגים חויב לשלם לשלושת ילדיו פיצוי נזיקין של כמיליון שקלים. במקרה חריג זה חשוב לציין כי הילדים ניזוקו נפשית, הוכרו כבעלי נכות ברמה כזו או אחרת, וסבלו מהיעדר תפקוד כולל.
אשה שחטפה את בתה לאנגליה חויבה לשלם לאבי הילדה פיצוי בגין הפרת אמנת האג בסך של 180,000 שקל.
ביהמ"ש אינו רואה בעין יפה תביעה להפרת הבטחת נישואין
אחת העילות היותר שנויות במחלוקת הינה בגין הפרת הבטחת נישואין. ככלל בית המשפט אינו רואה בעין יפה הגשת תביעה להפרת הבטחת נישואין, ולכן נהג לפסוק עשרות אלפי שקלים בודדים בלבד בגין עוולה זו. עם זאת, במקרה של אשה שבזבזה על גבר את נעוריה ושנותיה הטובות וילדה לו ילדים עלה גובה הפיצוי. כאשר מתרשם בית המשפט שגבר "משך" את האישה תוך הונאתה ויצירת מצגי שווא שהוא עתיד להינשא לה, סכום הפיצוי יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים, אך זאת במקרים חריגים בלבד.
בהמשך לקו זה של הכנסת הנזיקין לתחום דיני המשפחה מוגשות גם תביעות בגין "ניכור הורי" - הסתה של הילדים ע"י אחד מבני הזוג, עד כדי סרבנות קשר. תביעות בגין ניכור הורי מצריכות הוכחה שבן הזוג מבצע הסתה גלויה או סמויה, נמשכת ולא חד פעמית, של הילד כנגד ההורה השני, וכי אין כל אחריות לניתוק הקשר על ההורה מסורב הקשר.
משפחתנו היא ספינת הדגל של הנושאים האינטימיים המצויים ברגש, אבל לעיתים זו היא שפוגעת בנו יותר מכל דבר אחר, שכן כוחם של אהובינו גדול מכוחם של שונאינו. ובית המשפט, כפי שראינו, מכיר בכך.
- האתר של עו"ד אלינור ליבוביץ
לפנייה לכתב/ת 
