בקרוב: איסוף דם טבורי מיולדות על חשבון המדינה
אחרי עיכוב של ארבע שנים, אישרה היום הכנסת תקנות להפעלת בנק דם טבורי ציבורי, שיאפשרו לשמר דם במימון המדינה. התקנות יסדירו בתוך חודשיים את פעילותם של ארבעה בנקים כאלו הפועלים בישראל. הבאים בתור: בנקי הדם הפרטיים
שלוש שנים לאחר שנחקק החוק בנושא, ושנה לאחר שסגן שר הבריאות הבטיח ליישמו "בהקדם" , אישרה היום (ב') ועדת הבריאות של הכנסת את התקנות להפעלת בנק דם טבורי ציבורי. המשמעות: עד אלף נשים בשנה יוכלו לשמור דם מחבל הטבור של תינוקן במימון המדינה, בעלות כוללת של כחמישה מיליון שקל. את החוק יזם ח"כ זאב ביילסקי.
להבדיל מבנקי הדם הטבורי הפרטיים, הדם שייאסף בבנק הציבורי נשמר לתועלת הציבור ולא מובטח כי הוא יישמר דווקא ליולדת במקרה שתזדקק לו.
התקנות שאושרו היום ושייכנסו לתוקף בתוך חודשיים, מסדירות את ההכשרה, את הפיקוח ואת המחקר בנושא איסוף דם טבורי.
הן מגדירות מי רשאי להפעיל בנק דם ציבורי, את אופן קבלת ההסכמה של היולדת לתהליך ומה ייעשה במקרים שבהם מנת הדם שנאספה אינה מתאימה לשימור.
בישראל פועלים כיום ארבעה בנקי דם ציבוריים: בנק הדם של מד"א, בנק דם בשיבא, בהדסה ובנק המופעל על ידי עמותת "בדמייך חיי". בכל הבנקים הללו ישנם אלפים בודדים של מנות דם.
לצד אלו ישנה אפשרות לשימור דם בבנקי דם פרטיים בעלות של כ-8,000 שקל, לשימוש עתידי של המשפחה המשמרת.
השימוש העיקרי כיום בדם טבורי הוא לטיפול בחולי לוקמיה, הזקוקים להשתלת מח עצם. עם זאת, מילת המפתח בקרב מי שעוסק בתחום היא "פוטנציאל": לתאי הדם הטבורי ישנה יכולת להתמיין וליצור רקמות וסוגי תאים שונים, וההערכה היא כי בעתיד ניתן יהיה לרפא בעזרתם מחלות נוספות.
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, אמר כי "לקח למשרד הבריאות שנתיים לנסח את התקנות, ובינתיים בריאות הציבור נפגעה. נמשיך ונאשר גם תקנות המסדירות את פעילותם של בנקי דם טבורי פרטיים.
"כיוון שלקח למשרד הבריאות שנתיים לנסח את תקנות הבנקים הציבוריים, אני דורש מהמשרד לקיים את התקנות ללא דיחוי, לטובת הציבור ולבריאותו".