בג"ץ: בעלי נחלות במושבים לא ישכירו לעסקים

החלטה שהתקבלה היום (ה') על ידי בג"ץ עשויה לשנות את מצב בעלי הנחלות במושבים. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה של פורום 15 הערים הגדולות בישראל, עמותת אדם טבע ודין והאגודה לצדק חלוקתי, וקובעת בין השאר כי החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר עסקים שאינם חקלאיים על אדמת מדינה היא "לא סבירה" וכן כי יש לבטל את ההיתר שניתן להשכיר מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלה.

ועדת הבר - יומן אירועים:

• ועדת הבר: לייקר השימוש הלא חקלאי במושבים
• הממשלה אישרה את המלצות ועדת הבר
• "המלצות ועדת הבר יפגעו בקיבוצניקים ותיקים"
• אט"ד עתרה לבג"ץ נגד יישום מסקנות ועדת הבר
  

במסגרת העתירה נטען כי החלטות המינהל הפלו לטובה את המגזר החקלאי מול המגזר העירוני בישראל. בפסק הדין מצטטים שופטי בג"ץ את טיעוני אדם טבע ודין: "גידול ניכר בהיקף הבנייה לתעסוקה לא חקלאית עלול לממש לפחות חלק מן החששות הכרוכים בתופעת הפרבור, ובכלל זה מעבר עסקים מן העיר לכפר בשל תנאים טובים יותר שיוצעו להם; החמרת גודש התנועה והתחבורה באזורים שאינם מיועדים לכך יגרום בתורו לפגיעה סביבתית". עוד מוסיפים שופטי בג"ץ כי הדבר עלול להביא להכשרת דרכים חדשות וחניונים בשטחים פתוחים, לשימוש מוגבר ברכב פרטי ולהחמרת מפגעי הזיהום.

העתירות הוגשו בשנת 2007 בעקבות שתי החלטות שנתקבלו על ידי מועצת מקרקעי ישראל ואושרו על ידי ראש הממשלה ועל ידי ממלא מקום שר האוצר. ההחלטה הראשונה שמספרה 979, עסקה בזכויות המגורים באזורים המיועדים לכך ביישובים חקלאיים, ואילו ההחלטה השנייה, שמספרה 1101, עסקה בהסדרת הפעילות שאינה חקלאית בנחלות שבמושבים. ההחלטות נתקבלו בהסתמך על דו"ח שנכתב על-ידי צוות בין-משרדי שבחן את ההיבטים השונים של הסוגיה, שבראשו עמד ראש אגף התקציבים באוצר דאז, קובי הבר, ובהתבסס על מסקנותיו.

אדם טבע ודין יצאה בעתירה נגד מתן האפשרות לכל בעל נחלה במושב להקים ולהשכיר שטחים לתעסוקה, בהיקף של עד 500 מ"ר. העמותה טענה כי קיים חשש שההחלטה תוביל לתוספת עצומה של שטחי תעסוקה במושבים ולמעבר שוכרי שטחים אלה מהמרכזים העירוניים אל השטחים החקלאיים. בג"ץ קבע כי הצו על תנאי שהוצא לאחר הגשת העתירות בנוגע לסעיף זה, יהפוך לצו קבוע, ובכך ביטל את סעיף 5 להחלטה 1101 המתיר השכרה של מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלה.

במקביל, בג"ץ ביקש לשנות החלטה של המינהל מ-2007 שטרם יושמה בשל המאבק נגדה. לפי החלטה זו יוכלו חקלאים במושבים ובקיבוצים להוון את חלקת המגורים תמורת מחיר של 3.75% מערך הקרקע ולקבל זכויות בנייה לשטח בנוי של 375 מ"ר. עבור בנייה לתעסוקה נקבע כי דמי ההיוון יעמדו על 91% משווי הקרקע.

בג"ץ קבע בפסק דינו, כי היום הקובע ליישום ההחלטה יהיה 27.3.2007, שבו אושרו החלטות 979 ו-1101 במועצת מקרקעי ישראל. זאת, במטרה להיטיב עם חברי קיבוץ שהצטרפו אליו לאחר אישור החלטה 979 המקורית, בשנת 2003. מלבד שני סעיפים אלה, החליט בג"ץ שלא להתערב בהחלטות 979 ו-1101, והותירן על כנן.

בדיונים טענו נציגי המושבים והקיבוצים כי מדובר בהחלטות שקיפחו אותם. לדברי אותם נציגים, הפעולות שנבעו מהחלטות אלה הביאו להתערבות יתר של המדינה בעניינם.

"העליון היה צריך גם לבטל את מסחור הקרקע למגורים"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסר בתגובה כי החלטת בית המשפט הינה תקדימית ומעידה על החשיבות שרואים השופטים בהגנה על המרחב הכפרי הפתוח מפני פרבור תעסוקתי. "פסק הדין מחזק את עמדת אדם טבע ודין לפיה יש לחזק את הגושים האורבניים בהם מתגוררים למעלה מ־90% מתושבי המדינה", הוסיף ברכה.

עו"ד רויטל ברילנשטיין, שהגישה את העתירה בשם האגודה לצדק חלוקתי, מסרה כי האגודה מברכת על ביטול האפשרות להשכיר תעסוקה לא חקלאית במושבים ועל קבלת טענות האגודה בעניין זה. ברילנשטיין ציינה, כי בית המשפט העליון קבע כי "אפשרות ההשכרה הניתנת לראשונה בהחלטה הנוכחית, הינה אנומלית להסדר זה... ויש בה כדי "לשבור" את המבנה הכלכלי שעמד בבסיס מתן זכות החכירה בנחלה, שהוגבלה לחוכר ומשפחתו המתגוררים בנחלה.

עוד קבע בית המשפט כי יש בהחלטה "כדי להעביר את המבנה בנחלה, בהשכרה, למי שנעדר זיקה כלשהי לנחלה, תוך שהחוכר, שמוסיף להתגורר במקום, הופך, לכל היותר, למי שביכולתו לפקח על הנעשה בנחלה על-ידי אחרים

, באין יכולת לאמוד מראש את טיב הפעילות שתוקם בשטח, את סוגה וכן את היקף הפעילות העסקית שתוקם ואת מספר המבנים המיועד לתעסוקה לא חקלאית... נשבר גם האיזון שאפיין את מארג הזכויות והחובות ונפרץ העיקרון הרחב הגורס שמטרת עבודת האדמה - מבחינתו של החוכר - הינה דאגה לצרכיו, ולא הפקת רווחים"..

ברילנשטיין הוסיפה: "יחד עם זאת האגודה מצירה על כך שלא התקבלו יתר טענותיה בעתירה. הרציונאל לגבי מסחור הקרקע למגורים הינו אותו רציונאל. החלטה 979 מאפשרת בנייה נרחבת ומקנה הטבות בלתי סבירות שלמעשה מתמרצות את החקלאי לזנוח את החקלאות ולעסוק בנדל"ן ולגרוף רווחים במנותק מהמטרה החקלאית שלשמה נמסרה הקרקע. לעמדת האגודה על בית המשפט העליון היה גם לבטל את החלטה 979".

עו"ד חגי שבתאי, שייצג את המושבים בעתירה ובעל משרד המתמחה באגודות שיתופיות אמר בתגובה: "באופן עקרוני בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה לפיה החלטות חלקת המגורים שידועות במספרן 979 ו-1101 הן חוקיות וזאת למרות שהחלטות אלה הותקפו על ידי קשת רחבה של גורמים, בין היתר בטענה של מתן זכויות עודפות למגזר החקלאי מצד אחד ופגיעה באיכות סביבה, בעוד שהמגזר החלקאי מצידו טען לקיפוח.

"בתום תקופת התארגנות שמוערכת בכשנתיים, תחל רשות מקרקעי ישראל בהליך שיביא למהפכה רבתי ברבים מהישובים. כך למשל, חברי מושבים יוכלו לרכוש את זכוית הבניה בחלקת המגורים שלהם ויינתן מסלול לחברי קיבוצים לרשום בתים על שמם.

"לגבי המושבים - אפשר יהיה ליישם שוב את סוגיית השימושים הלא חקלאיים בחלקת המגורים, בהבדל שבג"ץ לא קיבל את ההסדר החדש שמעולם לא נכנס לתוקף - לפיו ניתן יהיה להשכיר מבנים לא חקלאיים בחלקת המגורים במושב. כעת המושבים יוכלו לגלות גמישות יתרה למי שיכול לחיות בנחלה לעומת ההסדר הקיים, ואפשר יהיה לרכוש את זכויות הבניה בתשלום מסוים".