הקשר בין הומו לשיוויון

אתמול התקיים בתל אביב מצעד הגאווה, תחת הסלוגן "שווה להיות גאה – צועדים לשוויון חברתי". מהמצעד "המיינסטרימי" התפצל המצעד הרדיקלי, שקמפיין התגובה שלו נקרא שווה למי?. שני המצעדים חותרים לשוויון חברתי וכלכלי, והסלוגנים שלהם הם משחקי מילים שמשתמשים בריבוי המשמעויות של המילה "שווה", בעברית הנורמטיבית – כלומר "הנכונה", ובסלנג הישראלי.

השורש ש-ו-ה הוא שורש שמי עתיק יומין, שמתאר דמיון או זהות, ומכאן גם ערך זהה או דומה, וגם תנאים זהים – חברתיים או כלכליים. כאשר משווים תנאים בעבודה, זה יכול להיות מה שעושים העובדים, שמוצאים את השווה והשונה בין התנאים שלהם, או מה שעושה הבוס (או מחלקת משאבי אנוש) כאשר הם נותנים לעובדים תנאים זהים.

בסלנג הישראלי משתמשים בשווה גם בתור כדאי, או משתלם: שווה ללכת למסיבה. המסיבה הקודמת הייתה שווה, והיו בה מלא אנשים שווים. זה לא אומר שהמסיבה הייתה שווה למסיבה אחרת, או שכל האנשים בה היו זהים זה לזה, או שהם קיבלו יחס זהה. זה אומר שהמסיבה, והאנשים, היו משובחים וראויים.

אבל בעצם כבר במגילת אסתר יש שימושים של "שווה" (שימו לב –שׁוֹוֶה, לא שָׁוֶה) שמזכירים מאוד את השימוש הסלנגי הזה: המן מספר על השגיו, אבל מסייג בהתלוננו: וְכָל-זֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ (ה:יג), ובסצנת המשתה אומרת אסתר בפולנית וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ, הֶחֱרַשְׁתִּי, כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ (אסתר ז:ד), ובתרגום לעברית מדוברת של היום – לא שווה להטריד את המלך בשביל זה.

המילה הומוסקסואל מערבת מין בשאינו מינו

כדי לתאר מצב כזה, שבו למילה אחת יש כמה משמעויות, משתמשים במילה היוונית – פּוֹלִיסֶמְיָה. ההבדל בין פוליסמיה לבין הומונימיה, הוא שבפוליסמיה מדובר במילה אחת שהתפתחו לה מספר משמעויות שונות, בעוד שבהומונימיה מדובר בשתי מילים שונות שהתאחדו בהגייה ובכתיב. דוגמה אקטואלית להומונימים (מילים הומונימיות), היא שתי מילים שונות, שנהגות "הומו".

הומו "אדם", כמו הומו אקונומיקוס, האדם הכלכלי, בא מלטינית, ושם הוא נגזר – כמו ההסבר התנ"כי – מ"אדמה" – humus. מאותה אדמה נגזר גם שם התואר humilis – נמוך, מושפל, שהפך באנגלית ל-humble "צנוע, עניו". הקידומת הומו במילים כמו הומוגני, הומונימיה, וגם הומוסקסואל – היא קידומת יוונית שמקבילה – גם במשמעות וגם במוצא המשותף – ל-same באנגלית. ביוונית זו הייתה גם מילה עצמאית, אבל באנגלית ובעברית היא קיימת רק כקידומת, כמו במילה הומונימיה, או כקיצור ל-הומוסקסואל.

המילה הומוסקסואל מערבת מין בשאינו מינו: המונח הוטבע בסוף המאה התשע עשרה, ומשלב את הקידומת היוונית הומו "זהה, שווה (same)" עם המילה הלטינית סקס – "מין". אפשר להוסיף גם את הסיומת העברית –יוּת, ונקבל מילה קווירית לגמרי, שמשלבת מרכיבים משלוש שפות שונות בלי להתבייש.

היום, "הומו" כקידומת היא פוליסמית. כלומר אותה קידומת, מאותו מוצא, קיבלה שתי משמעויות שונות לגמרי: גם "זהה, שווה", וגם קיצור של הומוסקסואל. אילו היינו מציגים ליווני קדמון את המילה הומופוביה, הוא היה חושב שמדובר בפחד מהזהה או מהדומה – מחפצים או אנשים דומים, או ממי שדומה לך. והומו-ארוטיקה הייתה אמורה להיות ביוונית ארוטיקה עצמית. אבל בשימוש המודרני, מדובר, בהתאמה, בפחד מהומוסקסואלים או מהומוסקסואליות (איך קוראים לפחד ממילים שמשלבות אלמנטים מיותר מדיי שפות?) ובביטויים אמנותיים של משיכה או אהבה בין בני אותו מין.

אז מה היה לנו? בני אדם גאים ושווים: הומונימיה בין הומו הלטיני – "אדם" לבין הומו היווני "שווה", ופוליסמיה בקידומת היוונית הומו – גאה זה שווה. לפחות בשפה ובתל אביב.

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין  חוקרת באוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות, איראן הקדומה ומגילת אסתר  במסגרות פרטיות וארגוניות.