העבריינים עלו לכם כ-15 מיליארד שקל ב-2010
כמה משלם כל אזרח בשל הפשיעה? נתוני המשרד לביטחון פנים מציגים מציאות כלכלית קשה שיוצרת העבריינות בישראל. בין היתר, חלה עלייה חדה בנזק ממקרי האלימות
כמה עולה לנו הפשע בישראל? על פי נתוני המשרד לביטחון פנים שפורסמו הלילה (יום א'), הנזק הכלכלי שנגרם מאירועי הפשיעה בשנת 2010 עומד על 14.7 מיליארד שקל - שווה ערך לחודש גביית מסים על-ידי המדינה. כשמחשבים את הנזק הכלכלי המצטבר מפשיעה בעשור האחרון, מתקבל מאומדן המשרד סכום עצום של כ-158.1 מיליארד שקל.
בשנת 2010, עמד "נטל הפשיעה" - הנזק הכלכלי הנובע ממעשי הפשע ביחס לתוצר הלאומי הגולמי - על כ-1.8%. "מס הפשיעה", המייצג את הנזק הכלכלי לנפש, עמד לעומת זאת על 1,934 שקל.
הסכום הגבוה של השנה האחרונה משקף שיפור בשיעור 2.4% לעומת הנזק הכלכלי ב-2009, אך אינו תואם לירידה גדולה יותר - בהיקף 6% - בהשוואת היקף הפשיעה בין השנים האמורות. הפער בין הנתונים מוסבר בעלייה בנזק הממוצע למקרה פשיעה נתון, העומד ב-2010 על 8,675 שקל - שיא כל הזמנים.
לפי דני קרידו, ראש האגף לתכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון פנים, "האומדן מתייחס לנזק הכלכלי הישיר, כלומר נזק מפשיעה שנגרם לאזרח. כשמוסיפים גם את פעולות המדינה למאבק בפשיעה, מגיעים ל-50 מיליארד שקל ב-2010".
נתניהו ואהרונוביץ'. 158 מיליארד שקל בעשור (רויטרס)
משלמים הכי הרבה על אלימות
תרגום מעשי הפשע למספרים מוביל לשאלות על תוקף הנתונים, אך לדברי קרידו, "זה הנתון הטוב והאמין שאפשר להגיע אליו למרות קשיים אוביקטיביים בחישוב". הוא הדגיש כי בחישוב נלקחו בחשבון גם מעשי הפשיעה הלא מדווחת. "כך, כשמחשבים לדוגמה נזק מרצח, כוללים הפסד מהכנסה עתידית של הנרצח, עלויות אבטחה, ביטוח וניסיון לאמוד את הנזק הנפשי לקורבן ולחברה", הסביר קרידו.
על פי הנתונים, משלם האזרח 2.9 מיליארד שקל על עבירות אלימות - עלייה חדה של 12% ביחס ל-2009. מדובר בשיעור הנזק הגבוה ביותר מאז תחילת המדידה הכלכלית של הפשעים.
מקרי רצח יוצרים את הנזק הכספי הממוצע הגבוה ביותר - 2.2 מיליון שקל. עבירות מין, לעומת זאת, גורמות נזק כללי ממוצע של כ-37,700 שקל לתיק, ואילו עבירות אלימות נאמדות בכ-28,600 שקל לתיק ממוצע.
הנזק הכלכלי הממוצע מעבירות רכוש עומד על כ-9,500 שקל ועבירות מרמה גורמות לנזק של כ-6,500 שקל בממוצע. על פי הנתונים, עבירות הרכוש והמרמה גרמו גם ב-2010 לעיקר הנזק הכלכלי. במצטבר, הן מהוות כ-50% מכלל הנזק השנתי של מעשי הפשיעה.
עם זאת, הנזק הנגרם מעבירות רכוש המשיך לרדת. ב-2010, הסבו מעשי הפשיעה בתחום זה נזק כלכלי בהיקף של כ-3.7 מיליארד שקל - נתון המשקף ירידה של כ-10.6% לעומת 2009.
"אלמלא מאמצי המשטרה, המצב היה גרוע יותר"
למרות ההצהרות על מלחמה חסרת פשרות בסוגי הפשיעה המערערים את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל, מציגים הנתונים מציאות אחרת. עלייה משמעותית (4.5%) נרשמה בנזק הכלכלי של עבירות מתוך "סל הביטחון האישי", המייצג מעשי פשיעה המשפיעים בצורה ניכרת על תחושת הביטחון האישי.
לטענת קרידו, לא כשלה המשטרה בנושא. "אלמלא המאמצים של המשטרה והמשרד, המצב היה יכול להיות גרוע יותר. בשנים האחרונות ערכנו שני מאמצים מקבילים: המאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה והמאבק בעבירות הביטחון אישי. היוזמות האלה הן ארוכות ודורשות זמן", הסביר.
בתגובה לנתונים, אמר השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', כי הוא רואה בחומרה את היקף הנזק הכלכלי מתופעת הפשיעה. לדבריו, העניין מחזק את דעתו בצורך להמשיך בהעצמת המאבק במגוון סוגי הפשיעה ובמרכזם עבירות האלימות.
במשרד לביטחון פנים ייחסו חשיבות רבה לנתונים, שם רואים בהם כלי תכנון מרכזי לבחינת ההקצאה של המשאבים למאבק בפשיעה. על פי אנשי המשרד, הורדת הנזק הכלכלי שגורמת הפשיעה על ידי תעדוף לאומי של תחום ביטחון הפנים והעמקת המאבק בה תביא לשיפור במשק, ותתרום ליצירת תשתית הכרחית לצמיחה כלכלית.
לפנייה לכתב/ת 
