כאב הראש של דנינו: משימות המפכ"ל הבוערות

מפכ"ל המשטרה החדש לא יזכה לרגעים של חסד בתפקידו החדש: בפני המשטרה עומדות לא מעט משימות בוערות - מהמאבק בארגוני הפשיעה, דרך השחיתות הציבורית ועד האלימות במשפחה וגם בקרב בני-הנוער. המשטרה בראשותו של המפכ"ל החדש תנסה להיאבק גם בתחום עבירות הרכוש, הסמים ותאונות הדרכים. הוא גם יצטרך לעסוק בבעיות שמטרידות שוטרים - כמו המשכורות הנמוכות לשוטרים בתחילת דרכם וגם אי איוש התקנים.

הפשיעה המאורגנת

נכון להיום המשטרה רושמת הצלחה יחסית במאבקה בארגוני הפשיעה. 90% מראשי הארגונים הללו נמצאים היום תחת סורג ובריח, בין היתר בגלל הרפורמה שביצע רב-ניצב דודי כהן, שהקים את יחידת להב 433, הנלחמת באופן מתמיד באותם ארגונים.

 אלא שבתקופת כהונת המפכ"ל הבא, צפויים להשתחרר חלק מראשי הארגונים - כמו עמיר מולנר, פרנסואה אבוטבול, כמה מבני משפחת אלפרון ועוד.

מלבד זאת, במשטרה ערים לעלייה המתגברת של הפשיעה המאורגנת בחו"ל, שמצאה קרקע פורייה לפעול בישראל ומנצלת את הוואקום של הארגונים הוותיקים יותר. המאבק באותם ארגונים מצריך אורך רוח, אבל בעיקר משאבים, תקציבים ויחידות מיוחדות. הסרת היד הקשה מעל אותם ארגונים תחזיר שוב את מראות "הפיגועים הפליליים" והחיסולים ברחובות, שקצת נרגעו לאחרונה.

כאן יצטרך המפכ"ל לבנות מודל חדש של שיתוף פעולה עם רשויות אכיפה נוספות: מס הכנסה, מע"מ, משרד משפטים ואחרים, כדי לפעול ביחד נגד אותם ארגונים ולפרק אותם כלכלית.

המפכ"ל המיועד יצטרך להתמודד עם ארגון הפשיעה של ריקו שירזי, שהמשטרה לא מצליחה "לשים עליו יד". המשטרה תצטרך להתמודד גם עם פרנסואה אבוטבול, שהחודש מסיים לרצות את עונשו. פרנסואה אבוטבול הצהיר כי פניו לשלום, אבל ארגוני הפשיעה לא כל כך מאמינים. כמו כן יצטרך המפכ''ל להתמודד עם כניסתה של משפחת קראג'ה לנתניה. 

הרשות להגנת עדים

אמנם הרשות להגנת עדים שייכת באופן רשמי למשרד לביטחון פנים, ופועלת כרשות נפרדת מהמשטרה אך אין ספק שיש לה השלכות על הפעילות המשטרתית.

 אחרי עשרות שנים של הבטחות קמה השנה הרשות להגנת עדים, ואולם במשטרה - ששיוועו לגוף שכזה - מבינים כבר עכשיו שהתפוקות לא מספיקות.

נכון לעכשיו קלטה הרשות עד מדינה אחד בפרשת כוכב הצפון, והיא ערוכה לקליטה של כמה בודדים בשנה. אחת הבעיות שאיתן יצטרך להתמודד המפכ"ל החדש היא איך מגדילים את מספר העדים שיורשו להיכלל בתוכנית - כשפועל יוצא מזה הוא הרשעת עבריינים בכירים ופירוק ארגוני פשיעה. גם במשטרה מבינים היום שרק באמצעות הרשות להגנת עדים הם יוכלו להציע באמת משהו אטרקטיבי לאותם עבריינים, שהחליטו לחצות את הקווים ולהעיד נגד חבריהם לשעבר.

אלימות במשפחה

רק בחודשים האחרונים אירעו כמה מקרי רצח במשפחה שזיעזעו את המדינה. מיכל אלוני רצחה את שתי בנותיה הקטנות בביתה ברעננה, כמה חודשים לאחר שאיתי בן-דרור רצח את שלושת ילדיו בנתניה. בעקבות המקרים עלו טענות על קצר בתקשורת ואי שיתוף פעולה בין שירותי הרווחה למשטרה. גם במקרי אלימות קשים נוספים הועלו טענות על אי דיווחים הדדיים.

רשויות הרווחה טוענות כי הן לא מקבלות דיווחים בכל הנוגע לשחרור פדופילים ועברייני מין מסוכנים. בנוסף, לא פעם מאשימים עובדים סוציאליים את המשטרה על כך שאינה ממהרת לטפל בפניות של עובדי רווחה שהותקפו. בשירותי הרווחה אומרים עוד כי בכל פרשה שנחשפת בתקשורת ממהרת המשטרה להאשים את הרווחה, לפני שמתבררות העובדות - אפילו במקרים של מוות בעריסה.

גם בפשיעה בקרב בני הנוער למפכ"ל צפויה עבודה רבה. עליו לפעול להפחית את האלימות  בקרב בני הנוער בבתי הספר וגם ברחובות. להביא להפחתה של צריכת אלכוהול ושימוש בסמים בקרב בני הנוער ולפעול לצמצם את מספר תאונות הדרכים בקרבת בתי הספר.

עבירות הבכירים

לא מעט אנשי ציבור נחקרו על-ידי אנשי יאח"ה בשנים האחרונות. בין הנחקרים: ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שר החוץ אביגדור ליברמן. בנוסף נחקרו שרים נוספים - כמו שלמה בניזרי ואברהם הירשזון - המרצים את עונשם.

בנוסף נחקרו בשנים האחרונות פרשות בהן עלה חשד לשחיתות, כמו פרשת הולילנד, החשדות נגד מנכ"ל משרד הפנים ביד בנימין וגם פרשת רשות המסים. גם כמה ראשי ערים הגיעו למשרדי יאח"ה, בעקבות תלונות שהוגשו נגדם. זכור מעצרו המתוקשר של ראש העיר בת-ים, שלומי לחיאני, ששוחרר כעבור זמן קצר.

גם בתחום לא פחות חמור, עבירות התנועה, המפכ"ל ומשטרת התנועה יצטרכו להתמודד. מתחילת השנה נהרגו 379 בני-אדם בתאונות דרכים ורבבות נפצעו. זו עלייה במספר ההרוגים לעומת השנה שעברה. בעקבות דו"ח ועדת שיינין, התחייבה גם המשטרה לירידה של כ-6% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מדי שנה, ולכן העלייה הזו מסמנת כישלון של אגף התנועה.  

המשטרה עוסקת בהגברת האכיפה בכבישים כבר שנים ארוכות, וממליצה פעם אחר פעם להחמיר את העונשים עם עברייני תנועה סדרתיים. עם זאת, לטענת מומחי תחבורה, המשטרה ממשיכה לאכוף בעיקר עבירות תנועה קלות לאכיפה, ולא את אלו האחראיות לרוב התאונות הקטלניות.

משטרת הפליטים

מדובר בבעיה חדשה שהתעצמה במהלך השנה האחרונה, שהמשטרה עדיין לא יודעת כיצד לטפל בה. השנה הקימה המשטרה תחנה מיוחדת לטיפול בפליטים במתחם לוינסקי שבתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב, שם מרוכזים על פי הערכת כ-50 אלף פליטים. למעשה המשטרה היא הגוף היחידי שנמצא היום בחיכוך יום יומי עם הפליטים ופועל מולם. אבל גם שם מודים שקשה להם מאוד בתחום הזה.

ראשית יצטרך המפכ"ל הבא לקבל החלטה מה עושים בגבולות בדרום המדינה, משם מגיע שטף הפליטים מדי יום לישראל בכמויות של מאות מדי שבוע. במתכונת הנוכחית, כוחות מג"ב הפרושים בגבול מצרים, לא יכולים לעצור את שטף ההסתננות. בנוסף תחנת המשטרה היחידה שפועלת בתל אביב לא מספיקה, ויש צורך בהקמת גוף ארצי שירכז את כל נושא עבירות הפליטים, כולל הפעלת מודיעין בקרב האוכלוסייה - כמו המתכונת של משטרת ההגירה בעבר.

ערביי ישראל

מדובר בהזנחה של שנים, שאולי לאחרונה תפסה את הכותרות עם גל מעשי הרצח שהתרחשו במגזר, בעיקר על רקע "כבוד המשפחה". ואולם הבעיה האמיתית של המשטרה היא שהם לא זוכים לשיתוף פעולה מצד האוכלוסייה, וכך מקרי רצח רבים לא פוענחו.. המגזר עצמו, שמקופח גם בדברים אחרים, עמוס בכלי נשק לא חוקיים - דבר שמקל על העבריינים לבצע את מעשי הפשע שלהם.

מנתונים שנאספו על-ידי המשרד לבטחון פנים עולה, כי 70% ממקרי הירי במדינה מבוצעים במגזר הערבי. הגם שזהו מגזר שקולו לא נשמע לרוב, הרי שהמפכ"ל הבא יצטרך לתת את דעתו כיצד המשטרה חודרת יותר לעומק היישובים הערבים. הכוונה היא בהגדלת כוחות המשטרה הקבועים, שפועלים בתוך הערים, ומציאת תוכנית להגדלת שיתוף הפעולה של המגזר עם המשטרה. תוכנית זאת אמורה לבוא בעיקר כשהיא מלווה בהסברה נכונה ובגיבוי נכבדי העדות השונות. אך זה יקרה רק עם השוטר מספר 1 יפקח בעצמו על התוכנית.

כוח אדם

משטרת ישראל פועלת היום ולמעשה בשנים האחרונות בתקנים חסרים מאוד. על פי עבודות מטה שערך עוד רנ"צ כהן עולה כי חסרים לא פחות מ-5,000 שוטרים, שיאיישו את התקנים. רוב התקנים הם של תפקידי סיור, בלשים וחוקרים. מאות תקנים לא מאוישים ביחידות הארציות הנלחמות בפשיעה המאורגנת ובמטה הארצי, כמו המעבדות לזיהוי פלילי.

כך יוצא שבעיר גדולה כמו ראשון-לציון יש בקושי 180 שוטרים, שאמורים לשמור על הסדר והביטחון בקרב 300 אלף איש. בלוד רווית הפשע והאלימות יש אפילו פחות שוטרים - רק 150. מילוי התקנים הוא משימה לא פשוטה, שטומנת בחובה תוספת תקציבית של כמיליארד שקלים. משימה שאף אחד לא מוכן לנדב לה את הכסף.

בעיית המשכורות

אחת הבעיות המרכזיות שהמפכ"ל החדש יצטרך לתת עליהן את הדעת הוא נושא שכר השוטרים. הוא ימצא אוזן קשבת אצל השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', שכבר ניסה לקדם את הנושא בשנתיים האחרונות. הבעיה הגדולה שבה יתקל המפכ"ל היא המשכורות העלובות של השוטרים שבתחילת דרכם.

מדובר בעיקר בבלשים, שוטרי הסיור - בעצם הכוח הלוחם של המשטרה. שם שוטר, גם אחרי חמש או שש שנים בתפקיד השוחק, מביא הביתה בכל חודש 5,000 שקלים בלבד. אותו הדבר גם לגבי הקצונה הזוטרה עד דרגת רב-פקד, שבשנים הראשונות נאלצים להתמודד עם משכורת נמוכות. בצמרת המשטרה חוששים שהם יעדיפו עבודות עם תגמול רב יותר בחוץ, מאשר לעבוד סביב השעון בעבודה לא מתגמלת.

ביטול המרחבים והגדלת המחוזות

המפכ"ל הנכנס יצטרך ככל הנראה להתעמת עם הנחתה שהוכנה על ידי השר לביטחון פנים, כבר בקדנציה של דודי כהן והיא ביטול המרחבים.

 השר אהרונוביץ' מעוניין להפוך את המחוזות למוטות שליטה גדולים, על-ידי ביטולם של מטות המרחבים. כיום כל מחוז מורכב משלושה עד ארבעה מרחבים, שאחראים על פעילות התחנות. 

העברת התחנות לכפיפות ישירה למחוז, עלולה להציב בפני המפכ"ל הבא אתגר לא פשוט. ראשית בכל ארגון כמו המשטרה ,שינוי משמעותי כזה מצריך עבודת מטה לא פשוטה והכנת תוכניות, כיצד להפעיל את המודל החדש. מלבד זאת, עצם ויתור על מרחבים, יביא באופן ישיר לביטול תקנים רבים של קצינים בדרגות רב-פקד, סגן-ניצב וניצב-משנה. במטה הארצי יצטרכו למצוא תפקידים חדשים לאותם קצינים. במשטרה, שגם ככה לא משופעת באפשרויות קידום מהירות, הדבר יגרום למרמור לא קטן בקרב הקצונה.