כמה שווה תעודת סוף שנה טובה?

בעוד מספר ימים תלמידי בית הספר יקבלו תעודת סוף שנה, המסכמת את שנת הלימודים הנוכחית. מסיבה כלשהי המילה "תעודה", בהקשר של בית הספר, מכניסה הורים וילדים לאווירה של כוננות. אנחנו, וגם הילדים שלנו, מייחסים הרבה מאוד משמעות למסמך הזה - גם כשהוא משמח ובוודאי כשהוא לא.

האמת, אפשר להבין זאת. הילדים מרגישים שהתעודה נותנת להם ציון ואומרת מה הם שווים. היא מכמתת את היכולות שלהם, את ההישגים, ובאופן טבעי מה שמאוד חשוב להם זו ההשוואה של ציוניהם לאלו של חבריהם. מתוך כך, פעמים רבות, נבנה המדרג - מי ב'קבוצת השווים' שווה יותר ומי פחות.

גם אותנו, ההורים, הנושא הזה מאוד מעסיק. במידה רבה התעודה היא גם ציון עבורנו. כהורים אנחנו רואים בילדים שלנו המשכיות של עצמנו. הם מייצגים אותנו בעולם. ולכן, כשהילד שלנו מצליח אנחנו זוקפים קומתנו בגאווה: "ברור! הילד של אימא/אבא שלו!" ושואפים לקרבנו

את התשואות בהנאה מרובה. הנה חברו להם יחד הגנים המשובחים, החינוך המוקפד, ההשקעה המדהימה שלנו ולהלן התוצאות המתבקשות מאליהן. אנו מציגים לראווה את התעודה המצויינת ומשוויצים באוזני כל מי שרק מוכן לשמוע על הציונים הנפלאים וההערכות המרגשות.

לעומת זאת, כשהילד שלנו נכשל או מועד אנחנו לוקחים זאת ככישלון אישי. זה פוגע בנו, מעליב ומקומם אותנו, נכנס מיד ל"בטן הרכה" שלנו. אנחנו מרגישים מובסים, מאוכזבים, דאוגים ולא פעם זה בא לידי ביטוי בכעס כלפי הילד.

נשמע לכם מוכר? אני בטוחה שכן. זה קורה בכל בית, בכל שנה מחדש - לפחות פעמיים בשנה. אז הנה כמה דברים שכדאי לזכור בבואכם להתמודד עם קבלת התעודות:

1. על מה מעידה התעודה?

האם התעודה אומרת מיהו הילד שלכם וכמה הוא שווה או שהיא מצביעה על רמת ההשקעה שלו בחודשים האחרונים, רמת המוטיבציה, הכישורים הטבעיים, יכולת ההתמודדות שלו עם חומר חדש ומיומנויות הלמידה שלו'? חשוב לעשות את ההבחנה הזו ולבודד מתוך התמונה הגדולה את מרכיביה, להתייחס בפרופורציה לכל אחד מהם בנפרד ולתת מענה הולם ומתאים.

2. התחילו תמיד בטוב

ההתייחסות הראשונה שלנו תמיד צריכה להיות קודם כל לציונים הטובים ולמקצועות בהם הילד הצליח. בין אם אלו התחומים החזקים שלו, היכולות והכישורים המיוחדים לו, ובין אם מדובר במקצוע בו הוא השתדל יותר השנה. כשאנחנו מתחילים ממקום של חיזוקים והוקרות, כשזה ה"מצע" להמשך, נוכל בשלב הבא להתייחס גם לחלקים הפחות "מרנינים" של התעודה והילד עדיין ישתף איתנו פעולה.

3. הציון הוא תמיד ביחס לילד

גם אם מדובר בציון בינוני, כשמדובר במקצוע שהילד מאוד מתקשה בו ועד עתה הוא נכשל שוב ושוב בהתמודדות עימו - ציון בינוני הוא מעולה. מבחינת הילד זה ציון נהדר - וכך זה צריך להיות גם עבורכם. חשוב מאוד לשים לב ולא ליפול למלכודת ההשוואה בינו לבין אחותו או אחיו, שהם, מה לעשות, ממש אלופים בתחום הזה או מצטיינים בכלל.

4. להתייחס לדרך - לא רק למטרה 

חשוב מאוד לבדוק ולהתייחס לכל התהליך שהילד עובר. האם הוא משתדל ועושה מאמצים? כמובן שגם כאן צריך לקחת בחשבון מי הילד ולבדוק זאת ביחס אליו בלבד.

פעמים רבות יש קושי אמיתי שמעכב ומכביד על הילד. במקרים אחרים מדובר במקצוע שקשה לו במיוחד, ובכל זאת הוא עושה כמיטב יכולתו -גם אם לא תמיד וגם אם זה רק באופן חלקי. כשאנחנו מתייחסים לדרך ומציינים זאת בקול רם אין שמח ממנו שאנחנו, למרות הכול, רואים אותו ומעריכים את עשייתו. זה בהחלט מגביר בו את הרצון להמשיך ולהשתדל. יש לו בשביל מה.

5. מה שלי ומה של הילד שלי

מי קיבל תעודה, אתם או הילד שלכם? את היכולות וההישגים של מי התעודה הזו באה להעריך? כאמור, לא פעם יש בלבול ו'התערבבות' בין ההורים לילד. שימו לב לכך ועשו את המובחנות המתבקשת. יש לכם השפעה ומעורבות, כמובן. יחד עם זאת לילד שלכם יש גם קיום עצמאי ונפרד מכם וחשוב לשמור על זה. כשתצליחו לקיים את הנפרדות הזאת תוכלו להיות שם באמת עבור הילד שלכם.

6. מה כבר הסיפור?

גם אם אתם הייתם מצטיינים במקצועות מסויימים, למשל המקצועות ההומניים, מומלץ לחסוך מהילדים אמירות בנוסח: "מה הסיפור הגדול להצליח בספרות? 'כולה' לקרוא את הסיפור ולמרוח כמה דפים במבחן! קלי קלות!". אז זהו, שלילד שלכם זה לא פשוט כל כך - הוא לא אתם. אין לו את היכולת שהייתה לכם והכישורים שלו נמצאים מן הסתם במחוזות אחרים. האמירות האלה מעבירות מסר מזלזל ובשורה התחתונה מכחידות כל מוטיבציה.

7. התעודה היא עבור הילד

חשוב מאוד שנבדוק עם איך נראית לו תמונת המצב שלו בבית הספר: האם הוא אוהב את מה שהוא רואה? האם הוא חושב שהתעודה אכן משקפת את יכולותיו? ממה הוא מרוצה וממה פחות? האם הוא יכול לראות קשר בין רמת ההשקעה שלו לבין הציון? מה עוד הוא יכול לעשות בשנה הבאה? מה הוא רוצה לשנות?

כשאנחנו מתייחסים לנושא הלימודים כמשימה הנמצאת בתחום אחריותו של הילד ומבררים איתו (מתוך התעניינות אמיתית ולא כביקורת ושיפוט) נקודות חשובות אלו, הוא יוכל להגיע לתובנות ולהחלטות אופרטיביות ועצמאיות לגבי ההמשך.

8. מה אנחנו, ההורים, למדים מהתעודה?

האם ידעתם שזהו מצבו של הילד בלימודים? האם אתם בתמונה? התעודה מהווה עבורנו הזדמנות לבדוק עד כמה אנחנו אכן בעניינים, עד כמה אנחנו שותפים ומתעניינים במה שקורה בתחום הלימודי. רק זכרו: מעורבים ומתערבים אלו שני דברים שונים לגמרי. חשוב לבדוק עם הילד האם הוא צריך איזושהי עזרה ובמה אנחנו יכולים לסייע לו בהמשך. אנחנו מסייעים לו, אבל הוא 'אחראי–על' של העסק.

9. כמה שווה תעודה טובה?

האם נכון לתגמל על תעודה טובה ואם כן באיזה אופן וכמה? האם התגמול יהיה זהה לכל הילדים? ולמה בכלל נחשבת לתעודה טובה? אם אנחנו מסכימים שהלימודים הם של הילד ובאחריותו התגמול הכי גדול בשבילו היא התעודה הטובה עצמה. הוכחה חד-משמעית,

שחור על גבי לבן, שהוא שווה, בעל יכולת, מוערך ומצליח. אין מתנה בעולם שתשווה לזה. אנחנו יכולים לשמוח בשמחתו, להוסיף מילים חמות ומעריכות, וזה מצויין. אך כשהורה מתגמל במתנה גדולה, ובוודאי כשמדובר בכסף, המסר שעובר הוא "זו התמורה האמיתית למאמץ - הפרס החומרי המחכה בקצה הדרך".

בנוסף לכך הוא אומר לילד "אתה לומד בשבילי, ההורה. בשביל שאני אהיה מרוצה". בעייתי קצת, לא? בדרך זו אנחנו מפספסים את העיקר ושוכחים מה המטרה שלנו בכל הסיפור הזה של הלימודים, מה אנחנו רוצים שהילד שלנו ישיג. כמובן שכשהילדים מצליחים כולנו שמחים וטובי לב ומרגישים צורך לציין זאת. מה דעתכם לעשות זאת בטיול משפחתי או ארוחה חגיגית המציינת את סיומה המוצלח של השנה? גם מתגמל וגם מעמיק ומשדרג את ה'ביחד המשפחתי'.  

10. הילד שלכם גדול יותר מסך ציוניו

גם אם הוא לא כל כך הצליח בתנ"ך, או אפילו נכשל בחשבון, אני מבטיחה לכם שיש בו הרבה מרכיבים אחרים מצויינים ומופלאים. את חלקם אולי עוד לא גיליתם, או קשה לכם לראותם כרגע מעבר לגיליון הציונים שבידכם. אז הנה, זה הרגע לבדוק: במה הוא עוד מוכשר? איך הוא כחבר? איך הוא כפרטנר לטיול? האם יש לו כישורים שלא נלמדים ונמדדים בבית ספר כמו חוש טכני טוב, חוש הומור, יצירתיות, תושייה, אכפתיות, רגישות לזולת? כל אלה חשובים לא פחות, ואולי אף יותר. זה לא אומר שלא צריך לשפר את המצב בבית הספר, אבל בואו נזכור ונזכיר (לעצמנו ולילדים שלנו) גם את החלקים המשמעותיים האלו. 

הכותבת היא יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים, מנהלת פורום הורות של מכללת הורים ראשל"צ. לאתר של אלי זוהר ניב לחצו כאן .