גרסיאס, לוקו - מרטין פאלרמו פורש

אחרי תליית הנעליים, רבים יזהו את חלוץ בוקה בגלל הכמות הבלתי נתפסת של השערים שכבש, או להבדיל בעקבות שלושת הפנדלים שהחמיץ במשחק אחד. אילן הלפרין יזכור מפאלרמו בעיקר את הלב הגדול

כאשר מסתיימת תקופה בחיים, יש לנו נטייה טבעית להביט אחורה ולזכור בעיקר את הדברים הטובים שליוו אותה. זה נובע משילוב של רצון לשמר את הדברים היפים של השלב שהסתיים, ובמקביל להדחיק את האירועים שעשויים לנו להפריע לנו לזכור אותו ככזה.

התמונה לא משתנה כאשר כדורגלן פורש. רגעי שפל במהלך הקריירה יידחקו הצידה, כמו גם פליטות פה או מעידות בחיים האישיים, שלפתע יישכחו. הרי ביום שראיין גיגס יתלה את הנעליים אף אחד לא יזכור לו את מעלליו עם גיסתו. במקום זאת יקרינו ללא הרף את השער ההוא מול ארסנל בחצי גמר הגביע האנגלי ב-1999. לא כך במקרה של מרטין פאלרמו.

מרטין פאלרמו אחרי השער שהעלה את ארגנטינה למונדיאל האחרון (AFP)

רגע לפני שהוא עורך בשבת את משחקו האחרון בקריירה בגיל 37, הוציא המגזין 'אל גראפיקו' די וי די מיוחד שמציג את השערים בקריירה של חלוץ בוקה ג'וניורס - והיה הרבה מה להציג, בכל זאת, 306 גולים לא הולכים ברגל. עוד לפני שהחל הרצף הבלתי נגמר - שכולל שער בפנדל שנבעט עם שתי רגליים ונגיחה מדהימה מ-40 מטר - הסביר הקריין כי פשוט בלתי אפשרי לדבר רק על השערים של 'אל לוקו' מבלי להתייחס למשברים שעבר במהלך הדרך.

לכולם בארגנטינה ברור כי סיום הקריירה יהיה גם הסוף של טלנובלה אחת ארוכה, שרק עניין של זמן עד שתהפוך לסרט קולנוע. במרכז העלילה החמצת שלושה פנדלים במשחק נבחרת מול קולומביה, הפציעות האיומות והקאמבקים שאחריהן וגם ההחלטה לעלות לשחק למרות שאיבד פג שנולד מספר שעות קודם לכן. אגב, מי שלא יכול להתאפק ליציאת הסרט לאקרנים, יוכל למצוא את הסיפור המלא באוטוביוגרפיה, שצפויה לצאת בחודש אוגוסט הקרוב.

שער בנגיחה מ-40 מ'? קטן על מרטין פאלרמו

סאן מרטין

אחרי השער מול פרו, שהציל את ארגנטינה ממבוכה לא קטנה במוקדמות המונדיאל, הייתי בטוח שפאלרמו אכן הגיע אל הנחלה. התמונה שלו חוגג את השער בצווחה אדירה תחת גשם שוטף ועם ידיים פרושות, רק העצימה את הרגע וגם נתנה משמעות חדשה לכינוי 'סאן מרטין' (מרטין הקדוש), שכל כך אהוב על דייגו מראדונה. אבל אצל פאלרמו, כמו אצל פאלרמו, אי אפשר בלי עוד קצת דרמות לפני הפרישה הרשמית.

מאז השער ההוא בתוספת הזמן מול פרו, הספיק פאלרמו לרגש את כל ארגנטינה עם שער במונדיאל מול יוון, לשבור את שיא הכיבושים של בוקה (ולראות את המבשל חואן רומן ריקלמה, עמו הוא מסוכסך שנים ארוכות, רץ לחגוג בצד השני של המגרש), לכבוש בסופר קלאסיקו האחרון מול ריבר פלייט וגם לשבור את הרצף השלילי של דקות בהן לא הרשית. אל דאגה, גם כאשר הוא כבר מצא את הרשת של הורקאן ושבר את המנחוס - זה הגיע אחרי סדרת החמצות מדהימה באותו משחק.

פארלמו אחרי המשחק האחרון מול הקהל הביתי (EPA)

כינוי נוסף מבין רבים שהוצמדו לפאלרמו היה 'אל טיטאן' (הענק), וכנראה לא רק בגלל מימדיו הגופניים. היום, בהסתכלות אחורה, נראית הקריירה שלו כמו מירוץ מכשולים שרק יחידים יכולים לעמוד בו. את כל אותן המשוכות הוא לא היה יכול לעבור בלי הלב הגדול שיש לו וזו אולי המורשת הכי גדולה שנשארת אחרי 19 שנות קריירה.

מדהים היה לראות את פאלרמו בעונה האחרונה רץ ונלחם כמו ילד שעלה מהנוער, מתלהב מהסופר קלאסיקו כאילו הוא היה הראשון בחייו וגם מקבל בהבנה את העובדה שלעיתים נאלץ לרדת לספסל. את כל אלה האוהדים בבומבונרה, האצטדיון הביתי של בוקה, לא היו יכולים שלא להעריך וביום א' האחרון הם ערכו לו טקס פרידה מיוחד, בו לא היה אחד שנשאר עם עיניים יבשות.

המלך פאלרמו. לא נותרה עין אחת יבשה בבומבונרה (AFP)

זר שהיה נקלע לטקס, כנראה שלא היה מבין על מה המהומה. אפשר לייחס זאת לתקופה הקצרה של 'אל לוקו' בספרד, שמנעה ממנו להפוך לשם דבר בכדורגל העולמי והשאירה אותו כאגדה ארגנטינית מקומית. גם בגיל מאוחר יותר הוצעו לו סכומים נכבדים כדי לשחק מחוץ למולדת (בין השאר מבית"ר ירושלים בתחילת העידן של ארקדי גאדימק), אבל פאלרמו, שידע להעריך את המקום בו הוא נמצא, סירב לכולן.

מי יודע, אולי דרך קריירת האימון שהוא מתכנן לפצוח, יחזור פאלרמו לאירופה ויזכה להכרה שכל כך מגיעה לו. אבל גם בלעדיה, תהיו בטוחים - בארגנטינה שמור לו מקום בהיכל התהילה, שכידוע מאכלסת שם גדול או שניים.

סן מרטין והגלימה. כבוד ששמור לגדולים באמת (EPA)

מוצ'אס גרסיאס, פאלרמו

הסופר והפילוסוף הצרפתי, אלבר קאמי, מציג בספרו "המיתוס של סיזיפוס", את האבסורד שיש בחיים בעולם המודרני. הרי האדם מחפש ללא הרף משמעות לחייו, על אך שהוא יודע כי בסופו של דבר יגיע המוות, ממש כמו בסיפור המיתולוגיה היוונית של סיזיפוס, שנגזר עליו לגלגל במעלה ההר אבן כבדה מבלי שיצליח להשלים את משימתו לעולם.

אפשר בהחלט להתווכח על תפיסתו של קאמי, אולם בכל הנוגע לקריירה של פאלרמו, החלוץ חיפש וגם מצא משמעות. בשבת הקרובה, במשחק החוץ מול חימנאסיה לה פלטה, הוא יגלגל את האבן לגבעה האחרונה בקריירה ויעבור את המשוכה האחרונה לפני הפרישה. כמו בכל השבועות האחרונים, גם הפעם יחכו לו על קו הסיום עשרות אלפי אוהדים, שרק רוצים לומר לו דבר אחד - מוצ'אס גרסיאס, פאלרמו.