פיתוח ישראלי: מקל נחייה וירטואלי לעיוורים
המצאה שפותחה באוניברסיטה העברית תהפוך את חייהם של עיוורים רבים לקלים יותר בהתמצאות במרחב: מקל נחייה "חכם" יסייע לעיוורים להעריך את המרחק עד למכשול באמצעות רטט
מקל נחייה אלקטרוני וזעיר שיקל על התמצאותם של עיוורים במרחב נחשף היום לראשונה במסגרת "מעבדת האוניברסיטה העברית", תערוכה שמוצגת בירושלים כחלק מ"וועידת הנשיא" וחושפת עשרות מן המחקרים האחרונים של האוניברסיטה העברית בפני מבקרים מכול העולם.
המקל המיוחד הוא פיתוח של ד"ר אמיר עמדי מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה וממרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית. "החיסרון של מקל הנחייה הרגיל הוא שהמשתמש אינו יכול לדעת שהוא הגיע לאובייקט כלשהו עד שהוא נתקל בו ממש", אומר עמדי. "למעשה הוא יכול לחוש רק בדברים שנמצאים בטווח של המקל, כמטר אחד בלבד, ובכיוון הרצפה".
המקל האלקטרוני, לעומת זאת, שולח קרן ממוקדת ומדויקת לעבר העצמים שבסביבתו. "הוא עובד בדומה לאופן שבו עטלפים ודולפינים שולחים אות וקולטים את ההחזר שלו כדי ללמוד על מיקומם", מסביר עמדי. "המוח אצל בעלי חיים אלו לומד לתרגם את המרחק המדויק שממנו האות החוזר. במקל שלנו, לא המוח לומד לעשות זאת אלא המקל שמתרגם את המרחק לרטט קל בעוצמות משתנות".
לראות עם הידיים: המכשול מתקרב - המקל רועד (צילום: אוהד צויברג)
שיטה זו, עוזרת להתגבר על הקשיים של מקל הנחייה הפשוט: "את השימוש במקל ניתן ללמוד באופן אינטואיטיבי. המקל עצמו קל, קטן כמו חצי מכשיר 'אייפון', ופועל במשך שעות רבות ללא טעינה. כמו כן, הוא יכול לחוש עד לטווח של 5-10 מטרים ומופנה לכיוונים רבים".
המכשיר נרשם כפטנט לפני מספר חודשים וכעת חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית, האחראית על המשך הפיתוח הטכנולוגי של תגליות החוקרים ומסחורן, עובדת על עיצוב המוצר ועל הפצתו. כך למשל, נבנו מבוכים ענקיים מיוחדים שנועדו לבחון את תנועת העיוורים באמצעות המכשיר וכן את המהירות שבה הם נעים במרחב.
אוזניים להם ויראו
האם עיוורים יכולים לראות באמצעות האוזניים?
רועי צזנה
שתי מאות לאחר שג'יימס הולמן, חייל בריטי, הדהים את העולם כשהצליח לטייל ברחבי תבל על אף שלקה בעיוורון, מחקר מדעי חדש מראה כי לא מדובר במיתוס. מתברר כי בדומה לעטלפים, גם בני אדם יכולים לנווט את דרכם בעולם באמצעות אוזניהם
ואולם, העבודה של ד"ר עמדי וצוותו לא הסתיימה עם מרשם הפטנט: כעת חוקרים המדענים כיצד השימוש במכשיר משפיע על המוח. כלומר, מה קורה במוח כאשר מעבירים אינפורמציה של העולם הראייתי לצלילים ולמגע.
"עד כה חקרנו שני אזורים במוח. אחד מהם שנקרא LOC הוא אזור פעיל מאוד בראייה, ומתברר שהוא מופעל גם כאשר עיוורים לומדים לזהות אובייקטים דרך מגע או שמיעה. הדבר מתיישב עם העובדה שגם אנשים שנולדו עיוורים לא מגייסים את אזורי המגע או השמיעה שלהם לצורך התמצאות אלא דווקא את אזור הראייה.
כך אנו למדים שיש לחשוב מחדש על הארגון המסורתי של אזורי המוח לפי חושים, ואנו מציעים עיקרון מארגן חדש – המוח כ'מכונת משימות' ולא כ'מכונה חושית'. מסקנה נוספת היא שהמוח גמיש מאוד (פלסטי) וגם בגיל מאוחר הוא יכול להמשיך להתעצב".
Read this article in English
ד"ר אמיר עמדי
