בן שנה וחצי ניצל בזכות דם טבורי שנלקח מאחיו
מצבו של פעוט פלסטיני בן 1.5 שחלה באנמיה אפלסטית הידרדר מאוד. לרופאים התברר כי אמו בהריון ובבדיקות נמצא כי הדם הטבורי של העובר שבבטנה מתאים לתרומה. במהלך הלידה נלקח הדם, הושתל בפעוט - והציל את חייו
דרמה התרחשה לאחרונה בבית החולים לילדים "דנה" באיכילוב כאשר חייו של תינוק פלסטיני בן שנה וחצי, החולה באנמיה אפלסטית, ניצלו הודות לתרומת דם טבורי שנלקחה מאחיו בעת שנולד. התרומה הועברה ישירות לפעוט החולה. הרופאים מציינים כי בשל חומרת המחלה לא ניתן היה להמתין ולקחת מהאח תרומת מח עצם, הטיפול המקובל למחלה.
לרופאים התברר: האם בהריון
הפעוט החולה הגיע מרצועת עזה לבית החולים איכילוב לפני כשבעה חודשים לאחר שהבחינו הרופאים כי חלה ירידה במספר כדוריות הדם שלו. "האבחנה הייתה שהוא חולה במחלה
לא סרטנית בשם אנמיה אפלסטית, מצב שבו מח העצם שלו 'ריק' ולמעשה לא מייצר שום סוג של כדוריות לבנות, שיכולות להילחם נגד זיהומים", מסבירה ד"ר רונית אלחסיד, מנהלת המחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים והשתלות מח עצם ב"דנה". "זהו מצב שלא ניתן לחיות איתו זמן ממושך. הסכנה הכי גדולה במחלה הזו היא מצב של הידבקות בזיהומים מסכני חיים. אין לו שום סוג של כדוריות לבנות שיכול להילחם נגד זיהומים וללא תחליף למח העצם שלו הוא עלול למות בשל כך".
הטיפול המקובל במצב זה הוא השתלת מח עצם, בין אם מבן משפחה מתאים או מתרומה מאחד ממאגרי מח העצם בישראל או בעולם. אך לאחר שנעשתה בדיקה התברר כי לא הוריו ולא בני המשפחה הרחוקים יותר מתאימים.
"ואז גילינו שאמא שלו בהריון והבאנו אותה מעזה אלינו", מתארת ד"ר אלחסיד את פריצת הדרך. "בהמשך ראינו שהדם הטבורי של העובר מתאים לפעוט, דבר שקורה רק ב-25% עד 30% מהמקרים. במקרה הזה היה לנו מזל ולכן, בשיתוף עם בנק הדם הטבורי של קריוסל, אספנו את הדם הטבורי מהתינוק בזמן הלידה ולפני שלושה שבועות השתלנו אותו בפעוט החולה".
הפעוט במהלך ביצוע השתלת הדם הטבורי. "יש לו מערכת חיסון חדשה" (צילום: בי"ח איכילוב)
חשוב לציין כי השתלת דם טבורי אינה הפתרון היחיד במקרה כזה. לבית החולים הייתה אפשרות לבצע השתלה של מח עצם מהתינוק לאחר שיוולד, לפנות לחפש מח עצם מתאים במאגרים בינלאומיים ואפילו, במידה והאם ההרה הייתה מעוניינת בכך, לבצע הליך של הפריית מבחנה, שבו מוחזר לרחם עובר בעל סיווג רקמות מתאים לזה של האח החולה, כך שהוא יוכל לאחר לידתו לתרום לו מח עצם (PGD).
אלא שבמקרה של הפעוט, מסבירה ד"ר אלחסיד, מדובר היה בקרב נגד השעון כיוון שמצבו של הילד הלך והידרדר. "לתינוק שחולה באפלסטיק אנמיה אין זמן המתנה של שנה, שהוא זמן ההמתנה שנדרש במקרה הזה בכל השיטות הללו. במהלך הזמן שהפעוט חיכה להשתלה הוא פיתח זיהום בעקבות הידבקות בפטריה ונלחמנו על חייו במשך תקופה ארוכה. השתמשנו בכל מה שרפואה יודעת לתת, כולל כדוריות לבנות מתורמים, כדי לעזור לו להתמודד עם הזיהום ולהביא אותו להשתלה".
הקפאת דם טבורי: חסרת ערך עבור החולה
כאמור, ההשתלה בוצעה לפני 20 יום ושבועיים לאחר מכן הראו התוצאות כי השתל נקלט ובאיכלוב משדרים כעת אופטימיות זהירה. "אם הכל ימשיך כך הוא יבריא ממחלה שהיא מסכנת חיים ושלא ניתן לשרוד אותה ללא השתלה. אנחנו מאחלים לו בריאות שלמה ושלא יהיו סיבוכים, ובכל מקרה נמשיך לעקוב אחרי מצבו.
"זו הפעם הראשונה שיש לו אפשרות להיות בריא. יש לו מערכת חיסון חדשה שהוכנסה לגופו בזכות ההשתלה. הילד הזה הוא דוגמה למאמץ גדול שנעשה כדי לתת לו טיפול כפי שמגיע לכל הילדים וכפי שנשבענו בשבועת הרופא. התגברנו על הרבה מכשולים כדי לעניק לו רפואה של המאה ה-21. הבאנו את אמא שלו ללדת פה והצלחנו לאסוף את הדם הטבורי ולהילחם על חייו עד להשתלה. זה הייעוד והשליחות שלנו".
-האם, בעקבות המקרה, ניתן לומר שהשימוש בדם טבורי אינו "מכירת אשליות", כפי שנטען בדיון שנערך לאחרונה בכנסת?
"זו דוגמה חיה לדם טבורי שמציל חיים, מעין ביטוח משפחתי", אומרת ד"ר אלחסיד. "זה לא דם שנלקח לילד עצמו, אלא שימש את משפחה. אני חושבת שמאד חשוב לשמור דם טבורי, שהוא אוצר של הטבע שאם לא שומרים עליו הוא נזרק. האם לשמור באופן פרטי או ציבורי? המסר שעובר מהמקרה הזה הוא שדם טבורי יכול להציל חיים והוא טוב לא בשביל הילד עצמו, אלא בשביל כל המשפחה. אפשרויות טיפוליות אחרות, כמו מציאת תורם במאגרי מח עצם בעולם או הליך של PGD, מתאימים לחולים שיש להם זמן".
עם זאת, מומחה אחר בתחום, פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך ההמטו-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים, טוען שהאופציות הטיפוליות האחרות שישנן עדיפות ושאין צורך לשמר מנות דם טבורי, בטח לא כאלו שעלותן אלפי שקלים בבנק דם טבורי פרטי.
"בסיפור ההשתלה הזה אין שום חידוש, כי אפשר להגיע בעוד דרכים לאותה תוצאה", הוא מסביר. "אין בזה שום דבר חדש וזה טיפול מקובל וידוע. לצערי זה לא בהכרח מה ש'מוכרים' בנקי הדם הטבורי הפרטיים. נאמר שאני מטפל בחולה שיש לו לוקמיה, יש לי אפשרות להשתמש בדם טבורי שתרם אחיו, ואז יש סיכוי של 25% להתאמה. אבל אם אקח מאותו אח תרומה של מח עצם, ולא דם טבורי, התוצאות של ההשתלה יהיו הרבה יותר טובות".
פרופ' יניב מציין גם כי במקרה של ילד חולה, שיש סיכוי שיזדקק להשתלת מח עצם, מאשרות קופות החולים ומממנות איסוף של דם טבורי אם אמו של הילד החולה נמצאת בהריון או מתכננת הריון. "אנשים כל הזמן מוכרים לציבור סיפורים שלקוחים מהשתלות דם טבורי מתורמים. אני לא חושב שכיום יש ערך להקפאה עבור החולה עצמו ותפקיד המדינה לדאוג שהאינפורמציה שמגיעה לציבור תהיה מדוייקת.
"אני פוגש את המשפחות האלה וקרו לי כבר מספר פעמים בהן הסברתי להן שלילד יש לוקמיה והם אמרו 'איזה מזל שהקפאנו את הדם הטבורי שלו'. בכל פעם מחדש הם המומים שהדם הטבורי של הילד עצמו לא יכול לסייע לו במקרה כזה. הציבור חושב שאם הוא יקפיא הוא יחסוך מעצמו את המבצעים לאיתור מח עצם, שעליהם שומעים בתקשורת, אך למעשה זהו מצג שווא מוכרים להם".
לפנייה לכתב/ת 
