הערים רוצות לספח שטחים: המועצות חונקות אותנו

ראשי ערים טוענים, כי המועצות האזוריות אוחזות בעתודות קרקע עצומות המניבות להן הכנסות-עתק - בעוד ערים רבות הסמוכות להן כורעות תחת גירעונות מחמת מצוקת קרקעות לתעשייה, המהווה מקור הכנסות עיקרי עבורן. הבוקר (יום ג') מקיימים ראשי הערים מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בתל-אביב, בה הם דרשו להפסיק את העוול ולספח שטחים לערים. ראש העיר דימונה דיבר על עוול ש"זועק" ואמר כי במסגרת המאבק תצא שיירה מקריית-שמונה ועד עירו. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי ב-ynet.

הוא דיבר כי על אותם שטחים הוקמו מחנות צבא, מפעלי היי-טק ואזורי תעשייה רבים. הוא אמר כי "הערים נחנקות". "יש חוסר ואי-שוייון בעובדה שמרבית העובדים באים מהערים הסמוכות לאותה מועצה אזורית. הם עובדים שם, אבל ההכנסות עוברות למועצות האזוריות. הערים למעשה מסבסדות את המעוצות האזוריות. חוסר הצדק זועק לשמיים, גם בקרקע למגורים. היו מועצות אזוריות שגבו מקבלנים היטלים, אך לקראת מועד האיכלוס הם העבירו את השטחים לערים הסמוכות".

"מעכשיו כל הערים יהיו מאוחדות ויפעלו יחד", הכריז אבוטבול שכינה את המועצות האזוריות "שמנות". הוא הביא כדוגמה את המאבק בין מטה-יהודה לבית-שמש, כשבעיר יש פי 2 יתר תושבים מהמועצה האזורית הסמוכה. "מטה-יהודה היא המועצה האזורית הגדולה בארץ. יש לה אזורי תעשייה גדולים. בעצם כל מושב שם הוא אזור תעשייה קטן או גדול. מטה-יהודה מחזיקה כ-600 אלף דונם אדמה, בעוד שבבית-שמש 44 אלף דונם. לכל תושב שם יש 22 דונם, בעוד לכל תושב בבית-שמש 3 מ"ר".

הוא הביא גם נתונים מספריים, לפיהם במועצה האזורית מרוויחים יותר מאשר בבית-שמש. הוא קרא לתיקון מפת הגבולות, "שיבטא את השוויון החברתי בעתודות הקרקע". הוא הוסיף, כי אין לו שטחים נוספים - כי בית-שמש מוקפת במטה-יהודה. "תושב הוא לא הכנסה, אלא רק הוצאה. מפעלים הם הכנסה", הוא אמר.

העובדים מדימונה, ההכנסות לתמר

אחריו דיבר ראש העיר דימונה, מאיר כהן. הוא סיפר על ההבדלים בין עירו למועצה האזורית תמר. "את הארנונה של הכור בדימונה שילמו למועצה האזורית תמר. ארבעה קילומטרים משם הוקמו מפעלים כימיים, כל העובדים שמזיעים שם באים מדימונה. את הארנונה משלמים למועצה האזורית תמר. אין שם שום דבר שהמועצה האזורית פיתחה. אלו מרבצי טבע. 74 מיליון שקל מקבלת המועצה האזורית תמר מהמפעלים. דימונה מקבלת 0". הוא אמר כי שר הפנים, אלי ישי, החליט כי הכור בדימונה ישלם ארנונה לעירייה הסמוכה.

כהן תקף גם את הממשלה: "ממשלת ישראל הופכת ערים שלמות לפושטות יד. הערים מנוהלות מצוין. יש מנהיגות שעושה ככל יכולתה, אבל אנחנו פושטי יד. אם היו לוקחים את כספי הארנונה ומחלקים בצורה הוגנת, ממשלת ישראל לא היתה צריכה לתת מענקי איזון ואף אחד מאיתנו לא היה פושט יד".

ראש העיר דימונה אמר: "שהקימו את היישובים היה מישהו צריך להגידו - בואו נתקן את העוול. התיקון צריך להיות בחקיקה. אנחנו נצא למאבק ונצליח בו". הוא אמר כי גם במועצה האזורית תמר אמרו לו כי הם תומכים במאבק. "הם אמרו שאומרים שהם העשירים ושהם צריכים להתחלק איתנו".

במועצת בני עי"ש דיברו על "חלוקה לא צודקת" בינם לבין המועצה האזורית באר-טוביה. "כשהקימו את מדינת ישראל היתה מדיניות של גאולת קרקע, אז רוב האוכלוסייה גרה בקיבוצים ומושבים, מאז המדינה התפתחה ורוב התושבים בערים, אבל המצב נשאר. קח ש-10% מהתושבים נהנים מ-80% מהאושר הלאומי".

"לשבת ולהתקדם"

מנגד, נציג המועצה האזוריות, מוטי דלג'ו ראש המועצה האזורית דרום השרון, אמר כי בעבר היו מקרים בהם הועברו שטחים לערים. "הבעיה הגדולה שלכם היא 15 הערים הגדולות", אמר הנציג. "כדי להקים אזור תעסוקה צריך לעבוד וצריך לעבוד קשה. אנחנו מוכן לשבת אתכם ולראות איך אפשר להתקדם". 

יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שמוליק ריפמן, אמר בתגובה על הטענות שהועלו בכנס: "ההכרזה על הקמת הפורום לצדק חלוקתי היא ניסיון נואל להחזיר את ישראל לתקופות חשוכות של חמדנות וקיפוח עדתי. המועצות האזוריות מופקדות על שמירת נכס השטחים הפתוחים השייך לציבור בישראל, ולא ניתן יד להחלפת כל הירוק הנפלא שלנו במלט ובטון. אני מצר על כך שמעבר לפעילותם שנולדה בחטא, לא טרחו חברי הפורום האזוטרי ללמוד את העובדות לאשורן ולהבין כי ממילא מרבית השטחים הפתוחים שהם רוצים לחמוד לעצמם - מתוך אינטרס כלכלי גרידא - אינם ברי בנייה ושימוש לתעשייה כרצונם".

משה דדון, ראש המועצה האזורית מטה יהודה, מסר בתגובה: "נציגי הרשויות הבינו מהר מאוד כי נפלו קורבן למאבק לא להם וחלק מראשי הרשויות כלל לא הגיעו לכנס. אבקש להבהיר כי אנו תומכים בחלוקת הכנסות, אך לא בסיפוח אזורי תעשייה מניבים. העיר בית שמש קיבלה בעבר כ-40 אלף דונם של שטחי חקלאות, אך בחרה שלא לפתח שטחי תעשייה. ראש העיר משה אבוטבול מעדיף לקבל שטחים תעשייתיים מן המוכן, ובכך יש טעם לפגם וגזל פסול".

רק בשבוע פסק בג"ץ, כי רשות מקרקעי ישראל תחל בהליך שיביא למהפכה ברבים מהיישובים החלקאיים בארץ, ושעשוי לשחרר לשוק 60 אלף בתים

 חדשים במושבים, זאת אחרי תקופת התארגנות שתימשך כשנתיים. כך עולה מהחלטה של בג"ץ שהתקבלה בסוף השבוע האחרון.

ההחלטה הגיעה לאחר סדרת עתירות שהגישו בשנים האחרונות פורום 15 הערים הגדולות בישראל, עמותת אדם טבע ודין והאגודה לצדק חלוקתי, נגד החלטות מספר 979 ו-1101 שהתקבלו מאז 2007 במועצת מקרקעי ישראל - הגוף המנהל את מינהל מקרקעי ישראל שבראשו עומד שר השיכון.