הבעלים הסתירו פגמים בביוב ויפצו את השוכר

אדם ששכר דירה בת 2.5 חדרים ברחוב תש"ח בתל אביב, תבע את בעלת הדירה בטענה כי זו לא גילתה לו כי בדירה קיים פגם במערכת הביוב, והדירה הוצפה מספר פעמים במהלך החורף.

התובע שכר את הדירה תמורת 700 דולר לחודש, אך עוד בטרם נכנס אליה הוא הודיע שמצא דירה מתאימה יותר לצרכיו, וסוכם כי הוא ימצא שוכר חלופי ויעמוד בהסכם מולו. לטענתו הוא מצא שוכרת חלופית, שאף היתה מקובלת על בעלת הדירה, ואז התקיים ערוץ ישיר בינה לבין בעלת הדירה וביתה, שטיפלה בדירה עבורה עקב שהיית אימה בחו"ל.

בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בת"א טען השוכר, כי הדירה, שהממוקמת בקומת קרקע, הוצפה בתקופת החורף כשש פעמים במי הביוב של דיירי הבניין. לטענתו, למעט הזמנת חברת ניקיון, בעלת הדירה וביתה לא טיפלו במקור הבעיה והתנערו מהעובדה שהדירה לא הייתה ראויה למגורי אדם.

עוד הוא טען, כי בעלת הדירה וביתה ידעו על בעיית ההצפה שכן מדובר בבעיה שחזרה על עצמה מידי שנה, אך הן העלימו את המידע ממנו במהלך המו"מ לקראת חתימת חוזה, באופן העולה כדי תרמית. לדבריו, הן אף הנחו את השוכרת החלופית לפנות בכל בעיה אליו, ומשכך, הוא נאלץ להגיע אל הדירה פעמים רבות בשל הפגמים הנסתרים שהתגלו בה. התובע דרש פיצוי של 25 אלף שקל בגין ביטול זמנו ועגמת הנפש שנגרמה לו, דרש את השבת הפרשי שער ואת הבטוחה שהפקיד - 6,200 שקל, והשבת דמי השכירות שנגבו ממנו בסך 18,600 שקל.

בעלת הבית: התובע הפר את ההסכם

בעלת הדירה וביתה טענו כי התובע הוא שהפר את הסכם השכירות בכך שהשכיר את הדירה לשוכרת חלופית מבלי ליידע אותן. לעניין ההצפה טענה בעלת הדירה, כי הזמינה מיידית שרברב לתיקון הבעיה, אך השוכרים שהתגוררו במקום סירבו לאפשר לו להיכנס, כמו גם למהנדס מומחה מטעם העירייה.

עוד טענו בעלת הדירה וביתה, כי משבוטל החוזה, עומדת להן זכות לקיזוז יתרת דמי השכירות, ובנוסף דרשו פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לטענתן לדירה. בסך הכל הן דרשו 31,370 שקל, לאחר ניכוי דמי הפיקדון שהפקיד התובע. בנוסף, בתביעה נגדית שהגישו דרשו בעלת הדירה וביתה לחייב את התובע ביתרת דמי השכירות בגין מלוא התקופה.

ביהמ"ש: דירה שאינה ראויה למגורים

השופטת כוכבה לוי קיבלה את תביעת השוכר באופן חלקי ודחתה את התביעה הנגדית. בפסק הדין נקבע, כי הראיות הוכיחו שבעלת הדירה וביתה היו מודעות לפגם שבמערכת הביוב ולהשלכותיו, בין היתר מאחר שטיפלו בעבר בבעיות בדירה. לפיכך נקבע, כי השתיים פעלו בחוסר תום לב בניהול מו"מ, בכך שלא גילו לתובע אודות הפגם שבביוב, כמו גם את העובדה כי לא קיים בדירה חיבור לגז.

עוד נקבע, כי בדירה בוצעו "שיפוצים" שנועדו להסתיר את נזקי ההצפות, וכי התנהלות בעלת הדירה וביתה בעניין זה, עולה כדי 'תרמית', שכן ידעו כי למעשה הדירה אינה ראויה למגורי אדם. בפסק הדין נקבע כי מכיוון שבעלת הדירה וביתה הטעו את התובע, הוא זכאי לבטל את החוזה ומשכך, יש לדחות את תביעתן הנגדית ואת טענת הקיזוז שהעלו.

 השופטת גם דחתה את הטענה כי התובע השכיר את הדירה לשוכר חלופי בניגוד להסכם וקבעה, כי הוכח שהתובע פעל בהקשר זה בהתאם לבקשת בעלת הדירה.

לעניין הפיצוי נקבע, כי התובע הוטרח הרבה מעל ומעבר לסביר או למצופה משוכר על מנת לטפל בהצפות, ולכן הוא זכאי לפיצוי של 12 אלף שקל. עם זאת השופטת הוסיפה, כי מאחר שדיירת המשנה שילמה תמורת השכירות עד לפינוי הדירה, הרי שהתובע אינו זכאי להשבת דמי שכירות.

בנוסף נקבע, כי יש לחייב את התובע לפצות את בעלת הדירה וביתה בסכום כולל של 3,000 שקל בגין נזקים שונים שנגרמו לדירה שיקוזזו מסכום הפיקדון שהפקיד, כאשר היתרה תוחזר אליו. בנוסף חויבו בעלת הדירה וביתה לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין של 8,120 שקל והוצאות משפט של 5,800 שקל בגין דחיית תביעתן הנגדית. 

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי פסק דין