טיפים לקיץ: הלקוח הפך למעסיק של המלצרים

חופשת הקיץ מזמנת לתלמידים ולסטודנטים אפשרויות עבודה רבות ומגוונות. רבים מהם בוחרים למלצר או לברמן - עבודות שמאפשרות אינטרקציה בין צעירים, שאינן דורשות הכשרה מיוחדת ושלרוב שכר הולם בצידן.

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
• עבודה לנוער בקיץ:  כל מה שרציתם לדעת
  

רבים מהעובדים בתחום אינם מודעים לזכויותיהם, כמו גם רבים מהמעבידים (שלעתים אין להם כל רצון להתמצא בזכויות עובדיהם). כך למשל, בנושא הטיפים.

הנוהג שהשתרש הוא שהמלצרים ועובדי הבר מקבלים את סכומי הטיפים שהותירו הלקוחות. אם בעת חלוקת סכום הטיפים שהצטבר במשמרת למספר השעות שהעובד עבד, כמות הטיפים לא הגיעה לגובה שכר המינימום, משלים המעביד את שכרם בהתאם.

הטיפ - חלק מהשכר? 

האם יש לראות בטיפ המשולם על-ידי הלקוחות חלק משכרם של העובדים, או שעל המעביד לשלם להם שכר בנוסף לתשר?

"אנחנו הולכים עם הפסיקה שאומרת שאם הטיפים נכנסים כתקבולים, הם הופך להיות הכנסה כמו כל דבר אחר, ואז המעסיק יכול להשתמש בכסף הזה בשביל לשלם את שכר המינימום לעובד. אם הטיפים מגיעים ישירות לכיס המלצר זה יהיה בנוסף לשכרו. בכל מקרה, העובד צריך לקבל תלוש ובתלוש צריך לקבל לפחות שכר מינימום", אומר חזי אופיר, מנהל אגף אכיפת חוקי עבודה בתמ"ת. 

"הסוגיה נדונה לא אחת בבתי הדין לעבודה", מסביר עו"ד גיא קולן,מומחה לזכיינות ויועץ לרשתות. "במקרה אחד נדונה תביעתה של מלצרית לתשלום שכר מינימום בגין תקופת עבודתה במסעדה".

"המלצרית טענה שאין להתחשב בטיפים שקיבלה, כלומר על המעביד היה לשלם לה שכר מינימום בנוסף לטיפים שקיבלה, שכן לטענתה היא קיבלה אותם מהלקוחות, ולא מהמעביד. מאידך, טען המעביד כי כספי הטיפים שצברה העובדת צריכים לבוא בגדר שכר עבודתה מאחר שהתקבלו תוך כדי ועקב עבודתה במסעדה", מוסיף עו"ד קולן.

בבואו להכריע בסוגיה, מצא לנכון בית הדין הארצי לעבודה להפריד בין טיפ שיש למעביד שליטה לגביו (היות שהוא זה שמעביר אותו כתקבול בקופה), לבין מענק כספי המשולם ישירות למלצר ואינו נרשם כתקבול של העסק.

עבר דרך הקופה?

בית הדין הארצי לעבודה פסק שטיפ שנמסר ישירות, מבלי שעבר דרך קופת המעביד, אינו יכול לבוא בגדר "שכר עבודה", מהטעמים הבאים:

א. מדובר בתשלום שניתן על-ידי לקוח ולא על-ידי מעביד.

ב. מדובר בשיטה שעל-פיה לא ניתן לפקח על תשלום שכר מינימום.

ג. מדובר בשיטה המזמינה ניצול של המלצרים.

ד. מדובר בשיטה המזמינה אי-תשלום דמי ביטוח לאומי ופוגעת בגביית מס.

ה. מדובר בשיטה המטעה את הלקוחות הסוברים לתומם, כי ייעודו של הכסף שהותירו למלצר הוא תשר ולא סיוע למסעדה בתשלום שכרו.

לעומת זאת, ככל שהטיפ עובר דרך קופת המעביד (או "קופת טיפים"), קובע בית הדין, הוא ייחשב כשכר. ואולם ניתן לעשות שימוש גם ב"קופת טיפים", כל עוד הסכומים נרשמים בספרי המעביד, מסביר עו"ד קולן.

שברת שילמת?

לא אחת מתלוננים מלצרים וברמנים כי לאחר ששברו בקבוק משקה או הפילו מנה, חוייבו לשלם עליה משכרם. "אם עובד שבר צלחת או עשה נזק, אי אפשר להענישו", מסביר אופיר. גם לגבי "השלמות בקופה" - אם חסר כסף, עמדת משרד התמ"ת היא חד משמעית: "אסור לקחת כסף מהעובד. הדבר תקף בכל המסגרות – עובדי בנקים, מתדלקים וכיו"ב - אסור לפגוע בכיסם", מוסיף אופיר.

הצד של המעסיק

כיצד יכול המעביד למנוע את הסיכון שבסופו של יום יידרש לשלם פעמיים לעובד? עו"ד קולן מציע לערוך הסכם עבודה מסודר עם העובד, הקובע במפורש שניתן להביא בחשבון השכר גם את תשלומי הטיפים המשולמים לעובד.

"על ההסכם לכלול הסדר מפורט בדבר דרכי הטיפול בהכנסות מטיפים, כגון – שקיפות ותיעוד של התשלומים, קיומה של קופה וחשבונאות של ההכנסות, דרכי חלוקת הסכומים שהתקבלו, מועדי החלוקה ועוד", אומר קולן.

שקיפות

לפי חוקי התעסוקה בישראל, השכר משני המקורות (השכר הרגיל ותשלומי הטיפים) לא ייפול משכר המינימום, וזכויותיו הסוציאליות של העובד יהיו מבוססות על ההכנסה משני המקורות. כמו כן יובטחו תשלומי המס המלאים המתחייבים משכרו של העובד.

על-פי שיטה זו, שני הצדדים יודעים ובטוחים כי שכרו של המלצר לא ייפול משכר המינימום והם אף רשאים להסכים ביניהם כי אם סך הטיפים עולה על שכר המינימום, יוותר הסכום העודף בחזקת המלצר.

כך, המלצר יודע מהו הסכום שהתקבל כטיפ ואם הוא זכאי להשלמת הסכום בהתאם לשכר המינימום. המעביד מצידו פועל בשקיפות מלאה בכל הנוגע לתשלום השכר, רישום הטיפים ורישום הכנסות העסק. "מי שלא פועל נכון אנחנו נתקוף אותו", אומר אופיר. "אני מדגיש. גם בעבודה לא קבועה – חייבים לשלם את שכר המינימום, לעשות ביטוח וכל הנלווים הסוציאליים". 

ומה לגבי המקרה הספציפי בו דן בית הדין, במסגרתו תבעה המלצרית לקבל שכר מינימום? "נקבע כי כספי הטיפ ניתנו ישירות למלצרית, לא עברו דרך קופת המסעדה ולמסעדה לא הייתה שליטה על קבלתם. משכך, קבע בית הדין, אין הם יכולים להוות חלק משכרה, ולכן חייב את בעלי המסעדה לשלם למלצרית שכר עבודה בגין כל תקופת עבודתה", מסכם קולן.